מין נדיר של תמרי פרא התגלה בישראל

במחקר מקיף שסקר את המאפיינים הגנטיים של עצי התמר בדרום הארץ, חוקרים מצוות מחקר בין־אוניברסיטאי זיהו לראשונה כי המין הנדיר של תמרי הבר Phoenix theophrast, שתועד עד כה רק בכרתים ובחופים בדרום־מערב טורקיה, מצוי גם בנאות מדבר מבודדות בדרום הארץ.

המחקר, המעורר הדים רבים בקרב עולם המדע, נעשה בשיתוף אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ת"א, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת. במשך כשנתיים נלקחו עשרות דגימות של עלים צעירים (fresh sample) מעצים ב־14 נאות מדבר בנגב ובערבה. הנחת היסוד הייתה שלמעט ריכוז קטן ונדיר של דקלי דום (Hyphaene thebaica) במלחת עברונה, כל התמרים משתייכים למין תמר מצוי ((Phoenix dactylifera.

החוקרים הופתעו כאשר בניתוח גנטי ומורפולוגי של תמרי המעיינות, שנחשבו עד היום תמרים ממין התמר המצוי (Phoenix dactylifera), הם גילו כי חלקם הם תמרי בר הקרובים למין Phoenix theophrasti. הממצא מהווה תיעוד הראשון של מין נדיר זה באזור דרום הלבנט, ומרחיב במידה רבה את תחום התפוצה הידוע שלו.

תוצאות המחקר מלמדות על קיומם של תמרים מטיפוסים גנטיים ייחודיים בנאות המדבר לאורך ערוץ נחל צין ויובליו, וכן על שונות גנטית ניכרת בין תמרים מבודדים הגדלים בסביבת מעיינות לבין תמרים בנאות מדבר ולאורך דרכי הסחר הקדומות.

מבין אוכלוסיות עצי התמר במעיינות, בולטות במיוחד קבוצות התמרים של עין זיק ועין שביב ושרידי העצים החיים בעין צין ועין עקרבים, המשמרות גרעין גנטי שרידי של תמרי פרא עתיקים ממין שלא היה ידוע על קיומו מעבר לאזור אגן הים התיכון. משמעות הגילוי המרעיש היא שבישראל שרדה שושלת של תמרי בר המוגבלת גאוגרפית ונדירה בקנה מידה עולמי.

במחקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאוניברסיטת חיפה, ד"ר מירב מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל־אביב וד"ר ארנסטו טסטה וד"ר מוריאל גרוס־בלתאזר ממכון מונפלייה לפיתוח בר־קיימה בצרפת. את המחקר מימנה חברת כי"ל במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, אשר במסגרת הסדר המחייב אותה לשלם על מפגעים שיצרה בערוץ נחל צין, בוצעה הערכה מקיפה ועדכנית של אוכלוסיית התמרים בנגב ובערבה ונבחן האפיון הגנטי שלהם.

פרופ' גיא בר עוז: "הייחוד הגנטי של תמרי הבר בנגב מלמד ככל הנראה על מרכז תפוצה קדום, בעל התאמות לתנאים ההיפר־צחיחים של הנגב. הימצאותו של תמר הבר Phoenix Theophrasti בנגב חשובה מעבר למגוון הביולוגי המקומי. יש לה השלכות מהותיות על הבנת תהליך הביות והפצת זני התמר המצוי (Phoenix dactylifera). מחקרים גנומיים קודמים הראו כי Phoenix Theophrasti תרם חומר גנטי לזנים מקומיים (בהם 'מתושלח') ולזנים מצפון אפריקה באמצעות הכלאות בעת העתיקה. תרומה זו השפיעה ככל הנראה על יכולת ההסתגלות והמגוון של דקלי אפריקה."

המחקר הגנטי לווה בסקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת יער, ובו תועדו אלפי עצי תמר בקו שמחוף אשקלון לנאות הכיכר ודרומה. בסקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאונ' חיפה, ד"ר יובל כהן מהמכון למדעי הצמח במכון וולקני וד"ר אריאל מרוז ממו"פ מדבר וים המלח.

הסקר משקף תמונת מצב מדאיגה על עצי התמר במעיינות המזוהמים והמתייבשים בערבה. בנאות המדבר עין צין ועין עקרבים, שבהם גדלו בעבר מאות תמרים, נותרו רק 28 זכרים ועץ נקבה אחד. תופעות התייבשות והמלחה התגלו גם במעיינות הערבה עין רדיאן, עין תמיד, עין שחק ועין ימלוח. עצי התמר, למרות עמידותם הגבוהה לחום ומליחות ולמרות מערכות הפצה יעילות, מינית ווגטטיבית, אינם מסוגלים לחיות בתנאי עקה קיצוניים.

מין נדיר של תמרי בר שזוהה לראשונה בישראל. צילום: רועי גלילי

ד"ר אריאל מרוז: "להתמוטטות של אוכלוסיית תמרי הבר בחלק ניכר מהמעיינות יש השלכות אקולוגיות ונופיות על המרחב המדברי של דרום הארץ. האיומים העיקריים הם שאיבות יתר, דלדול מי התהום וזיהומים שמקורם בתעשייה. ב'אסונות הסביבתיים' החמורים שהתרחשו בעברונה ובעין צין נותרו שאריות הזיהום בקרקע שנים רבות, למרות שהזיהומים התרחשו במעלה אפיק הזרימה והיה אפשר למנוע אותם מבעוד מועד.

"על הרשויות לבחון אפשרויות משפטיות ורגולטוריות להגן חוקית על אוכלוסיות תמרי הבר, ולפעול להצלה ושיקום של העצים במעיינות המזוהמים והמתייבשים על ידי ניהול תוכניות למעקב ארוך טווח אחר מצב האוכלוסיות ואפיון בתי הגידול הייחודיים שלהם."

ד"ר רועי גלילי מאוניברסיטת חיפה, שותף במחקר וממארגני כנס תמרי המעיינות: "עצי התמר בנאות המדבר של הנגב והערבה אוצרים מידע רב על ההיסטוריה האקולוגית והחקלאית של האזור ומספרים את סיפורה של הזהות המקומית ואת ההקשרים הסביבתיים והתרבותיים שהתקיימו במרחב אלפי שנים. אלו הם ממצאים ארכאולוגיים חיים ונושמים, ועל כן אין ראויים מעצים אלו למעמד של 'עצי מורשת'."

ממצאי המחקר והסקר יוצגו בכנס 'תמרי המעיינות' ב־14 בינואר 2026 במרכז ויידור בערבה התיכונה, בהשתתפות יותר מ־150 חוקרים, מומחים, מגדלי תמרים ונציגי ארגונים סביבתיים. בכנס, ביוזמה משותפת של חממת הערבה, מו"פ מדבר וים המלח, אוניברסיטת חיפה, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית־תמר, מחלקת תיירות במועצה אזורית הערבה התיכונה, רשות ניקוז ונחלים ערבה ואשכול נגב מזרחי, יוצגו מחקרי חקלאות ואגרוטכניקה מודרנית לצד הרצאות על ההיסטוריה התרבותית העתיקה של התמר, סקרים סביבתיים על מצבם של תמרי הבר, סקירות על מאמצי שיקום אקולוגי ושימור תמרי המעיינות בערבה ועוד.

הכנס יציג גם את מיזם "תמרי המעיינות" שהחל ב־2021 בערבה התיכונה, להצלת עצי תמר מטיפוסים ייחודיים (זני מורשת) שגדלו בעבר ב"ציר המעיינות" ממערב לכביש 90 ונפגעו משאיבת יתר ופיתוח. המיזם כולל שימור גנטי, השקיה ושיקום אקולוגי של "שארית הפליטה" - שרידי אוכלוסיית התמרים, ומבוצע בהובלת תושבים, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית־תמר, רשות הטבע והגנים וחממת הערבה.

המיזם הוא דוגמה לשיתוף פעולה בין־תחומי של מדענים, תושבים ופעילי סביבה לשמירת המגוון הביולוגי וההיסטורי של הערבה.

הכניסה לכנס ללא תשלום, אך דרושה הרשמה מראש: www.arava.co.il.

לפרטים נוספים: רחלי ברדו, מנהלת חממת ערבה, 052-4212120

ריבוי שתילי תמרים במו''פ ערבה תיכונה לטובת שתילתם במעיינות. צילום: רחלי ברדו, חממת ערבה