בט"ו בשבט מעדיפים פירות טריים תוצרת הארץ

לקראת ט"ו בשבט קורא ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, לציבור, לצרוך פירות טריים ארץ-ישראליים, במקום הפירות היבשים המיובאים מחו"ל. "ט"ו בשבט הוא חג החקלאות ותנובת האדמה. אין סיבה לציין אותו דווקא באכילת פירות יבשים מיובאים בשעה שאפשר לחגוג עם פירות טריים מתוצרת הארץ, ליהנות מהאיכות ומשפע הערכים התזונתיים ובד בבד לתמוך בכלכלה המקומית ובחקלאים הישראלים."

אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט היא חלק ממסורת היסטורית שהתקבעה בשל מחסור בפירות טריים בקהילות הגולה באירופה בתקופת החורף. הפתרון היה צריכת פירות מיובשים שנשלחו מארץ הקודש, ישראל. כיום קיימת תוצרת חקלאית זמינה מפירות טריים תוצרת הארץ, ולא צריך להיתלות במסורת הישנה של פירות מיובשים ופחות בריאים.

השווקים מלאים בשפע של פירות תוצרת ישראל, בעלי ערך תזונתי גבוה במיוחד: סיבים תזונתיים, ויטמינים, נוגדי חמצון ומינרלים המסייעים לשמור על הבריאות ולמנוע התפתחות מחלות כרוניות. לעומתם הפירות היבשים המאבדים חלק מהערכים התזונתיים בתהליך התעשייתי של הייבוש. במהלכו נהרס ויטמין C ורמת הגלוקוז אינה מצטמצמת. לכן הפירות היבשים עתירי קלוריות יחסית למשקלם, פי 7-5 מכמות הקלוריות בפירות טריים.

לדוגמה, משמש מיובש מכיל כ-238 קלוריות ל-100 גרם לעומת משמש טרי המכיל 48 קלוריות ל-100 גרם. רוב הפירות היבשים המיובאים אינם אורגניים, לפיכך מלבד ריסוס, ולעיתים אף ריסוס המוזרק ישירות לעץ, הפירות היבשים המיובאים עוברים תהליך תעשייתי של צריבה בגופרית או בכימיקלים אחרים - בהם פרפין, מתיל וברומיד - ומכילים צבעי מאכל (חלקם צבעים זוהרים). הם אמנם יפים לעין, אך אכילתם מזיקה לבריאות.

בלחסן מוסיף: "אנו נמצאים בימים קריטיים שבהם עתידה הממשלה להעביר את הרפורמה בחקלאות באופן חד-צדדי, ללא הידברות עם החקלאים. כולם יבינו כי טעו כאשר נתחיל לראות משקים נסגרים וחקלאים עוקרים מטעים ופרדסים."

מימין לשמאל: אגס עדן. צילום: פירות בן דור, בננות. צילום: מופ צפון, מטע תפוח מזן פינק ליידי בגולן. צילום: תקשורות יעל שביט, שקדים לפני קטיף. צילום: עמוס לוין פיתוח הגליל.