הטעיה צרכנית: השמנת - להקצפה או לבישול?

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד חברות המזון תנובה, שטראוס, ויטבתה בטענה להטעיה צרכנית המתבטאת באופן שבו הן מציגות את המוצר שמנת להקצפה 38%, תוך הסתרת העובדה שהמוצר מתאים לבישול. את הבקשה הגיש עו"ד אורי מן מתל אביב, שלדבריו נוהג לרכוש מוצרי מזון להכנת ארוחות ביתיות, בהם שמנת.

המבקש מציין, כי שם המוצר המצוי בפיקוח מחיר ממשלתי עשוי להטעות מאחר שכתוב עליו "שמנת להקצפה". רבים נוטים לחשוב שזה הייעוד העיקרי של המוצר, דהיינו שמנת המתאימה לעוגות ולקינוחים, ולא לבישול.

לדבריו, אילו היה יודע כי המוצר המוגדר להקצפה מתאים גם לבישול, היה רוכש אותו ומשלם פחות, מאחר שמדובר כאמור במוצר בפיקוח מחיר ממשלתי, ולא במוצרי שמנת לבישול אחרים, שאינם בפיקוח מחיר.

לטענת המבקש, באופן שבו הן מציגות את המוצר שמנת 38%, תוך הסתרת היותו מתאים לבישול, תנובה, שטראוס ויטבתה שוללות מהצרכנים את האפשרות לרכוש מוצר בפיקוח מחיר ממשלתי. בכך נגרם נזק כלכלי לצרכנים. הן גם משיאות את רווחיהן, שכן בדרך זו הן מוכרות יותר ממוצרי השמנת לבישול שלהן שאינם בפיקוח מחיר.

בבקשה נאמר, כי בשל התנהלותן זו של תנובה, שטראוס ויטבתה, המאופיינת בהטעיה צרכנית, ברשלנות ובחוסר תום לב, נגרם לצרכן נזק הנגזר מפער המחיר של שמנת 38% שבפיקוח (5.87 ש"ח בממוצע) לבין שמנת 9%, 10% ו-15% שאינן בפיקוח (7.54 ש"ח בממוצע) - נזק של 1.67 ש"ח בממוצע בכל רכישה.