האמת על ממתיקים מלאכותיים

אחת הסוגיות הנחקרות ביותר בעולם התזונה היא סוגיית הממתיקים המלאכותיים. אלה נמצאו בשימוש מאמצע המאה ה-20. ארגוני הבריאות החלו להגביל את הכמות היומית המומלצת בחלק מהממתיקים בשל קשר שנמצא במחקרים לכמה תופעות שליליות. סכרין, למשל, שרמת מתיקותו גבוהה פי 300 מזו של סוכר ונמצא בסוכרזית ובמתוק וקל, נמצא כמעורר הפרעות במערכת העיכול, ובכמויות גבוהות שלו נמצא מרכיב מסרטן. לפיכך צריכתו המרבית הוגבלה ל-2.5 מ"ג לק"ג משקל גוף. אספרטיים, שנמצא בדיאט קולה ומתוק פי 200 מסוכר, נמצא בממתיק EQUAL ובמתוק וקל זהב. הוא מכיל מתנול - רעלן הפוגע במערכת העצבים - וצריכתו הוגבלה ל-40 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום.

בשנות השמונים, עם העמקת תופעת ההשמנה העולמית, החל השימוש בממתיקים מלאכותיים מגוונים. ההנחה הרווחת בשנות השמונים וכשהתחיל שימוש היתר בממתיקים מלאכותיים הייתה, כי צריכת ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר תצמצם את הצריכה הקלוריות היומית ותגרום ירידה במשקל, מתוך הנחה שגרם אחד של סוכר מספק 4 קק"ל לעומת גרם אחד של שומן שמספק 9 קק"ל. בפועל, משנות השמונים ניכרת עלייה במשקל בקרב האוכלוסייה וניכרת עלייה בסיכון למחלות הקשורות בצריכת סוכר מוגברת כגון סכרת ופרה-סכרת.

מה זה ממתיק מלאכותי

לפני שנבין את המנגנון שמסביר את האנומליה הזו ונסקור את המחקרים החדשים, נסביר מהו ממתיק מלאכותי.

ממתיקים מלאכותיים הם חומרים סינתטיים הנחלקים לשתי קבוצות: ממתיקים נטולי סוכר ונטולי ערך קלורי כגון סכרין, אספרטיים, סוכרלוז וסטיביה, וממתיקים המכילים כמחצית מכמות הקלוריות, רב כהלים בשמם המדעי, מופחתי סוכר וקלוריות, המופקים באופן סינתטי ממקור טבעי כגון פירות וירקות מסוימים. דוגמאות: מלטיטול, סורביטול, קסיליטול, אריתריטול ומניטול. לממתיקים אלו טעם לוואי, וצריכה מוגזמת מהם עלולה לגרום נפיחויות בבטן, שלשולים וגזים. הם קיימים בשפע במסטיקים, בעוגות ועוגיות "ללא סוכר" או "מופחתי סוכר" ובמוצרים המשווקים עם התווית "ללא סוכר".

סטיביה היא הממתיק החדש ביותר. היא מיוצרת מעלי צמח שעבר תהליך עיבוד, ולכן נחשבת עדיפה כיום.

צילום: יח"צ

מחקרים מצאו

סדרה של מחקרים חדשים מלמדת, כי צריכה קבועה של מזון ומשקאות המבוססים על ממתיקים מלאכותיים, עלולה להקשות את הירידה במשקל ולהגביר את הכמיהה למתוק, בפרט אצל נשים.

באחד המחקרים נמצאה פעילות עצבית מוגברת במוח של המנגנונים האחראים לכמיהה למתוק, בתגובה לצריכת תחליפי סוכר בהשוואה לצריכת סוכר. נמצא כי כשעתיים לאחר צריכת תחליפי הסוכר, הורגש רעב מוגבר בקבוצה שצרכה תחליפי סוכר בהשוואה לזו שצרכה סוכר. התופעה הייתה מוגברת במיוחד בקרב נשים.

במחקר אחר נמצא שתאים במעיים שלנו מסוגלים להבחין בין ממתיקים ותחליפי סוכר לבין צריכת סוכר, וכי בתגובה לצריכתם, לא נשלח מסר עצבי למוח שהצרכים הקלוריים הושגו, וכך, למעשה, נשאר הרעב.

מה ההיגיון מאחורי המחקרים?

בכל פעם שצורכים סוכר ממקור טבעי (פחמימה, דבש, פרי, סוכר חום או לבן), תאי ביתא בלבלב מזהים את החומר שנכנס לגוף, ובתגובה משחררים אינסולין למחזור הדם כדי שיסייע להכניס את הסוכר לתאים. ברגע שהסוכר נכנס לתא, רמות האינסולין יורדות ומשוחרר מסרון עצבי למוח, שהתאים קיבלו מזון ואפשר להוריד את מפלס הרעב. זה תהליך טבעי ובריא.

לעומת זאת כשצורכים ממתיק מלאכותי, עדיין מרגישים טעם מתוק (אפילו מתוק מאוד - חלק מהממתיקים מתוקים פי עשרות עד מאות מסוכר טבעי). בתגובה, הגוף משחרר אינסולין בכמות מוגברת, אבל אין סוכר להכניס לתאים, כי הממתיקים כמעט ללא קלוריות וללא פחמימות.

בעקבות תהליך זה קורים שלושה דברים: האחד, התאים נשארים רעבים, כי לא נכנס אליהם סוכר. השני, התאים ישדרו למוח להגביר את התאבון כדי לספק את הסוכר, כלומר לא תהיה ירידה בתאבון אלא הוא יתגבר. התהליך השלישי הוא שהאינסולין נשאר גבוה. אינסולין הוא הורמון אנבולי - מעודד בנייה, ובין השאר בנייה של מאגרי שומן. אינסולין גבוה יפריע לירידה במשקל ויעודד עלייה במשקל. כך אנו נותרים רעבים ומשמינים.

תחליפים לממתיק המלאכותי

מה נכון לצרוך כדי להמתיק את השתייה?

ישנן מספר אפשרויות שטובות יותר מממתיקים מלאכותיים:

ראשית, לוותר על הממתיקים לגמרי. להתרגל לטעם השתייה ללא המתקה. מכיוון שסוכר ממכר, אופציה זו תלווה בתהליך גמילה קצר (עד שבוע), שבסופו יפחת מאוד הצורך בהמתקה. אופציה זו עדיפה מאוד מבחינה בריאותית, בעיקר למי ששותים משקאות עם המתקה מספר פעמים ביום. הכמות עלולה להצטבר לכמות גדולה של ממתיקים.

שנית, לצרוך סוכר טבעי בכמות נמוכה. אפשר להמתיק עם חצי כפית סוכר (לבן או חום - לא משנה), או עם מעט דבש.

שלישית, להמתיק עם ממתיקים מלאכותיים העשויים ממקורות טבעיים (כגון פירות או צמחים) ורוויים בסיבים תזונתיים, שרמת המתיקות שלהם היא אחד לאחד רמת המתיקות של סוכר טבעי, לא יותר. הסיבים התזונתיים מאטים את ספיגת הסוכר לתאים, מביאים לשחרור אינסולין מבוקר יותר, ועל ידי כך מעודדים פחות עלייה במשקל ומחלות הקשורות לצריכת סוכר מוגברת. דוגמאות לממתיקים כאלו: ממתיקים מבוססי אוריתרתול או זיילטול, ממתיקים מבוססי צמח סטיביה ומונקפיש (MONKFISH).

סוזן בוורמן - תזונאית קלינית ומנהלת הדרכת תזונה בהרבלייף