מתווה להעמקת רפורמת המזון

בשנים האחרונות קודמו צעדים רבים בתחום, בהם פתיחת היבוא המקביל של מזון רגיל ("רפורמת הקורנפלקס"), אימוץ תקנות האיחוד האירופי לעניין בטיחות מזון (מזהמים כימיים, מזהמים מיקרוביולוגיים ושאריות חומרי הדברה), ביטול רשמיותם של עשרות תקנים ישראליים בתחום המזון והוספת "המסלול האירופי" ביבוא מזון רגיש (מבוסס על הצהרות "היבואן הנאות").

המתווה הנוכחי ממשיך את מגמת העברת האחריות על הבטיחות והתקינות של המזון לעוסקים במזון, תוך שמירה על איזון בין בטיחות המזון לבין תחרותיות בשווקי המזון ושמירת היצע המזון במחירים סבירים. חמשת המהלכים של מתווה הרפורמה תורמים באופן מובהק להסרת חסמי הכניסה של מזון לישראל, וצפויים להשפיע לטובה על מגוון המוצרים הקיימים בשוק ולהורדת עלויות יבוא.

שוק המזון ומוצרי הצריכה מוערך ב-53 מיליארד ₪, לפיכך כל הורדה בעלויות היבוא צפויה להביא לחיסכון ניכר לכל משק בית בישראל. בד בבד משרד הבריאות פועל להשלמת הקמה של מערך אכיפה מינהלית כדי להנהיג אכיפה אפקטיבית.

המתווה גובש לאחר עבודת מטה מקיפה של גורמי מקצוע רבים במשרד הבריאות, ובראשם שירות המזון הארצי, תוך התייעצות עם מומחים בארץ ובחו"ל בתחום המזון ולימוד מעמיק של תפיסות רגולטוריות בעולם בתחום זה, בפרט בנעשה במדינות האיחוד האירופי. זאת כדי לטייב את הרגולציה על מזון ולהסיר חסמים ביבוא מזון לישראל. כמו כן הרגולציה תביא להידוק הקשרים עם מוסדות האיחוד האירופי במדינות מוכרות כדי לייצר מנגנונים אפקטיביים לרגולציה, אכיפה ולמידה ופיתוח ארגוני.

במרכז המתווה עומד הייעוד העיקרי של שירות המזון הארצי, להבטיח כי רמת איכותו, תקינותו ובטיחותו של המזון המיוצר, המשווק בישראל והמיובא אליה, יהיו נאותים, "בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין-לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים, והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור", כקבוע בחוק המזון.

משה ארבל, שר הבריאות: "משרד הבריאות מציג רפורמה נוספת בסדרת המהלכים שנעשו לאחרונה, המקיפים מגוון תחומים הנוגעים למשרד כחלק מהמאבק הממשלתי ביוקר המחיה. המתווה להעמקת רפורמת המזון הוא נדבך נוסף בדרך להידוק הקשרים עם מוסדות האיחוד האירופי במדינות מוכרות. הדבר יקדם את מדינת ישראל צעד נוסף בזירה הבינלאומית."

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "שינוי זה בתפיסת העולם של שירות המזון במשרד הבריאות הוא חלק מרפורמות נוספות שנעשו במשרד הבריאות בשנה האחרונה, שנועדו להפחית את הנטל הבירוקרטי וליצור רגולציה מאפשרת תוך שמירה על בריאות הציבור. משמעותה של רפורמה זו היא אימוץ התפיסה שביסוד הרגולציה האירופית, המעבירה אחריות לכל העוסקים במזון, תוך שימת דגש בפיקוח בדרכי השיווק על פני פיקוח תהליכי. צעדים אלה תורמים באופן מובהק להסרת חסמי הכניסה של מזון לישראל וצפויים להשפיע לטובה על מגוון המוצרים הקיימים בשוק ולהורדת עלויות יבוא."

מהלכים מיידיים להעמקת הרפורמה

א. אימוץ התקנה האירופית 1169/2011 לעניין סימון מזון: ביטול החובה לסמן את שם היצרן על מזון מיובא, ובכלל זה ארץ הייצור ושמו וכתובתו של היבואן. במקום זה: התאמת סדר התכולה של הרכיבים בסימון להגדרות בתקנה האירופית.

צמצום החובה לסימון ערכים תזונתיים מסוימים, וחלף זאת קביעת חובה להציג את הערכים בהתאם לתקנה האירופית, לרבות עניין תכולה וסדר הערכים התזונתיים בטבלת הסימון התזונתי.

החלת החובה לסמן אלרגנים וחומרים הגורמים אי סבילות במזון ארוז מראש בהתאם לחקיקה האירופית, תוך שונות מסוימת ברשימת האלרגנים והחומרים הגורמים אי סבילות (בשל פערים ברגישויות האוכלוסייה בישראל לעומת האוכלוסייה באירופה). הסימון יהיה על בסיס נתונים ידועים ליבואן וללא צורך בבדיקות נוספות.

התאמת דרישות הסימון לעניין תוספי המזון לחקיקה האירופית. בעניין הסימון, החובה הקיימת בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017, לסמן סמלים אדומים בקדמת האריזה מעל סף מסוים של סוכרים, נתרן ושומן רווי, תישאר על כנה.

ב. טיוב המסלול האירופי. בהמשך לתיקונים שנעשו זה מכבר, מוצע להרחיב בצעדים נוספים:

* קבלת אישור מיידי לרישום יבואן נאות בלי להמתין עשרה ימים לבדיקת שירות המזון, כקבוע היום בחוק.

* הסרת הדרישה בהצהרה לקשר עם יצרן המזון באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, כקבוע בתוספת השלישית לחוק המזון.

* אפשרות להגיש שטר מטען המלמד על יבוא מסחרי של המוצר לשיווק באירופה במקרה של יבוא מזון שיוצר במדינה שאינה מדינה באיחוד האירופי.

ג. קביעת מסלול ליבוא תוספי תזונה ליבואנים נאותים המבוסס על הצהרה, ואימוץ התקנה האירופית בנושא, בשינויים המחויבים.

* קביעת מסלול חדש - "יבואן נאות של תוספי תזונה" - מסלול מחייב (ולא וולנטרי) מבוסס הצהרה ועם תיק מוצר מלא והתחייבות שהמוצר עומד בדרישות חקיקת המזון ואינו מכיל רכיבים שאינם מאושרים בישראל.

* שחרור של תוספי התזונה בתחנות ההסגר ייעשה בהתאם לניהול סיכונים.

* השוואת דרישות לגבי יצרנים מקומיים.

* פיקוח ואכיפה מבוססי סיכונים על יבואנים ויצרנים מקומיים.

* אימוץ התקנה האירופית 2002/46 לעניין תוספי תזונה תוך התאמות לדרישות בישראל ("בתנאים ובהחרגות"), לרבות החלה מדורגת ככל שיש צורך, על בסיס ניהול סיכונים (המהלך יאפשר לייבא תוספי תזונה שמכילים רכיבים שטרם אושרו בישראל).

מהלכים אסטרטגיים ארוכי-טווח להעמקת הרפורמה

א. מתווה לבחינת הקלות לאימוץ הסטנדרט האירופי לליסטריה:

תקנה 2073/2005 לעניין מזהמים מיקרוביולוגיים על מזון ושאר התקנות המאומצות, לא אומצו במלואן, אלא בתנאים ובהחרגות הקבועים בתוספת השנייה א' לחוק המזון. מדיניות שירות המזון הארצי בנוגע להליך אימוץ חקיקה אירופית הוא אימוץ והתאמה של כל הסביבה הרגולטורית שבה פועלת החקיקה שאומצה. אחד המזהמים המפורטים בתקנה האירופית הוא חיידק הליסטריה.

בשל ההבדלים בין אירופה לישראל, לא אומצה הנורמה האירופית לעניין ליסטריה באופן מלא. הנורמה הקיימת בישראל לגבי מזונות מסוימים, הקובעת אפס סובלנות לליסטריה, נותרה בעינה (באופן דומה לנהוג בארה"ב).

עם זאת שירות המזון מעונין לקדם עבודת מטה מקצועית לאימוץ הסטנדרט האירופי בקשר לליסטריה. תהליך זה יכלול את השלבים המפורטים להלן וייושם בד בבד עם הדרישה החלה על כל יצרני המזון ליישום מערכת בקרת איכות עצמית המושתתת על עקרונות "יצרן נאות".

איסוף נתונים על השכיחות והריכוז של ליסטריה מונוציטוגנס במוצרי מזון, על הרכב הדיאטה המקומית לגבי מוצרים תומכי גידול ליסטריה מונוציטוגנס ואיסוף נתונים אפידמיולוגיים על מקרי ליסטריוזיס במזון. כמו כן הערכת סיכונים ייעודית למיקרוביולוגיה, קביעת רמת ההגנה המתאימה appropriate level of protection (ALOP) והערכת השפעות של אימוץ הנורמה האירופית של ליסטריה מונוציטוגנס במזון.

מלבד אלה - ניטור מתמשך של שכיחות החיידק במוצרי מזון שלגביהם קיים סיכון להימצאות ליסטריה, עם המעבר לאימוץ הנורמה האירופית, הכולל את אלה:

* יצירת נגישות ויכולת חיזוי צמיחה מיקרוביולוגיים ויצירת תקנות לסימון חיי מדף לאחר פתיחה, ובמיוחד למזונות תומכי גידול ליסטריה וכאלה שאין להם מעכבי גידול ליסטריה, וששיטת השימור מבוססת רק על פיסטור או טמפרטורה כגון חומוס ללא חומר משמר.

* שדרוג העבודה של מעבדות בריאות הציבור לביצוע בדיקות מעבדה לליסטריה מונוציטוגנס בהיקף רחב, הן מדיגומי מזון והן מדיגומי סביבה, הן לנוכחות החיידק (בדיקה איכותית) והן למספרו במזון (בדיקה כמותית).

ב. שיטת אחריות: על כל העוסקים במזון ליישם מערכת בטיחות מזון עצמית מבוססת ניתוח סיכונים (HACCP). מהלך בעל משמעות של הרפורמה הוא מעבר ליישום הדרגתי ובשלבים של חובת HACCP לכל עסקי המזון, כפי שנהוג ברגולציה האירופית ולא רק לבעלי רישיונות יצרן, כולל בתי אוכל, אולמות שמחה, מרכולים וכו'. מהלך זה ילווה במערך הכשרה והסברה.

ג. הידוק קשרים עם רגולטורים מקבילים באירופה ורגולטורים אחרים במדינות מפותחות כדי לשפר את כושר ההסתמכות הדו-כיוונית בין שירות המזון בישראל לבין רגולטורים מובילים בעולם.

הסדרת מעמד פורמלי של משקיפים ברשויות המוסמכות באיחוד האירופי, כדי להגיע להרמוניזציה מלאה מול הרגולציה האירופית ולהכרה הדדית.

צעדים אלה כוללים חיבור ישיר למערך הרגולציה של האיחוד האירופי, בטרם כניסתה לתוקף לשם קבלת עדכונים שוטפים בנושאים רגולטורים ושיקופם לתעשייה המקומית (יצרנים ויבואנים) כדי לשפר את רמת הוודאות והתאימות הרגולטורית במדינת ישראל.

חיבור למערכות ההתרעה של רגולטורים מובילים במזון, מלבד מערכת RASFF האירופית, כדי לקבל דיווחים על אירועים חריגים ברמה עולמית לצורך מעקב שוטף, למניעת תחלואה ממזון בישראל ולדיווח בעת הצורך על אירועים חריגים בישראל.