דוח מבקר המדינה: התמודדות עם יוקר המחיה

מבקר המדינה פרסם לציבור ב-8 בינואר 2024 את דוח יוקר המחיה, שהכנתו הסתיימה לפני מלחמת "חרבות ברזל". בדוח חמישה פרקים העוסקים בהיבטי יוקר המחיה: פיקוח על מחירים בענף המזון, תרומת נמלי הים ונמל אשדוד ליוקר המחיה, היערכות להתפרצות האינפלציה, מאגר נתוני אשראי והפיקוח של רשות שוק ההון.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "יוקר המחיה בישראל הרקיע שחקים עוד לפני מלחמת 'חרבות ברזל', ושנת 2024 נפתחה עם התייקרויות נוספות. נזקי המלחמה למגזרים, בשילוב סביבת ריבית גבוהה, מקשים מאוד על משקי הבית בישראל. לצד מלחמת 'חרבות ברזל', סוגיית יוקר המחיה חייבת לעמוד לנגד עיני ראש הממשלה ושרי הממשלה. בגיבוש תקציב 2024, על הממשלה לתת את דעתה גם להשפעת המלחמה בסוגיית יוקר המחיה בישראל ולתקן את הכשלים שעלו בדוחות.

"ישנם כשלים רבים אשר שרי הממשלה לא פעלו לתיקונם: רמת השירות והיעילות בנמלי ישראל נמוכה - הנזק הכלכלי לאזרחים עצום, וזה עוד לפני השפעת התנהלות החות'ים; למשרד האוצר לא הייתה תוכנית מגירה להתפרצות אינפלציה; לאחר עליית ריבית בנק ישראל, הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא 'גלגלו' באופן מלא את הריבית לפיקדונות האזרחים הנאנקים תחת העול הכלכלי; ירידה של יותר מ-90% באכיפת הפיקוח על המחירים במזון; אין מספיק תחרות בשוק האשראי, כך שגם לאחר הקמת מאגר נתוני האשראי, יש יותר מחצי טריליון ש"ח חובות משקי בית לדיור, ועדיין 97% מהם לבנקים ורק 3% לגופים מוסדיים."

מחירי המזון בישראל גבוהים ב-51% מהמחירים במדינות האיחוד האירופי וב-37% מה-OECD. לחם מלא יקר ב-82% יותר מאשר בארה"ב, באנגליה, בניו זילנד ובספרד. בשנים 2018 עד 2022, לא הוסיפו ועדות המחירים מוצרי מזון חדשים לפיקוח. עשרת הספקים הגדולים חולשים על נתח שוק של יותר מ-50% מענף המזון ומוצרי הצריכה.

רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה גבוהה ב-27% בממוצע ממדינות ה-OECD, והפער בענף המזון גבוה אף יותר - 37% ממדינות ה-OECD ו-51% ממדינות האיחוד האירופי.

נכון למועד סיום הביקורת (פברואר 2023), שווקים ומקטעים בענף המזון עדיין ריכוזיים למדי. המבקר מצא, כי נתח השוק המצרפי שהחזיקו עשרת הספקים הגדולים בענף המזון היה יותר מ-50% מענף המזון ומוצרי הצריכה, ויש פערי מחירים גדולים בענף המזון בהשוואה למחירים במדינות המפותחות ובמדינות האיחוד האירופי (37%, 51% בהתאמה).

על אף זאת, בשנים 2018 עד 2022 לא בחנו ועדות המחירים בענף המזון הוספה של מוצרים חדשים לפיקוח, למעט בחינה של רמת התחרות בשוק הלחם המלא.

המבקר מצא, כי בתחום אכיפת המחירים של מוצרי המזון המפוקחים, חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127 תיקים) לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2019-2018 (1,574). כמו כן רק 27% מתוך תיקי הביקורת שבהם נמצאו הפרות של מחירי הפיקוח ושהועברו ממנהל אכיפה, מסחר ומדידה במשרד הכלכלה למחלקת תביעות במשרד הכלכלה, הבשילו לצעדי ענישה. נתונים אלו עשויים ללמד על היעדר אפקטיביות באכיפה.

הביקורת העלתה ליקויים בנושאים נוספים: פרסום דוחות של בעלי מונופולין בענף המזון, פרקי הזמן לביצוע עדכון שוטף למחירי המוצרים המפוקחים, החלת פיקוח על מחיר הלחם המלא והשפעה של הוצאת מחירי החמאה מפיקוח הדוק.

הביקורת העלתה, כי ישנו פער של 82% במחיר הלחם המלא בישראל (9.3 ש"ח) לעומת מחירו הממוצע בארה"ב, באנגליה, בניו-זילנד ובספרד (5.1 ש"ח). מחיר הלחם מקמח מלא (חיטה מלאה) בישראל, במונחי שוויון כוח קנייה, זהה למחירו בארה"ב ויקר ב-66% מממוצע המחירים באנגליה, בניו-זילנד ובספרד.

פער המחירים הממוצע בין מחירי הלחם מקמח חיטה מלא (2.17 ש"ח ל-100 גרם) למחירי הלחם מקמח רגיל המפוקח (0.84 ש"ח ל-100 גרם) מגיע ל-253%. מאז הסרת הפיקוח ההדוק (קביעת מחיר) בסוף שנת 2021 ועד סוף שנת 2022, עלה המחיר הממוצע של החמאה המיובאת ב-60%. זאת בהשוואה להתייקרות מתונה במחיר החמאה המקומית, כ-5.7%.

המבקר אנגלמן ממליץ, כי ועדות המחירים והמפקחים בענף המזון יגבירו את המעקב אחר השווקים, בשים לב לשינויים בהעדפות הצרכנים בשנים האחרונות, וכי בתוך שוקי המוצר שנעדרי תחרות ושמסתמנת בהם רווחיות חריגה, יתמקדו במוצרים חיוניים עם תועלות חיוביות לצרכן ולחברה כגון תועלות בריאותיות וחיזוק הביטחון התזונתי כגון לחם מלא.

לקריאת הדוח על היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה

מחירי הלחמים מקמח מלא והלחמים המפוקחים בישראל ובכמה מדינות בעולם, ללא מיסים עקיפים, בהתאמה ל-100 גרם ובמונחי שוויון כוח קנייה, ינואר 2021. (על פי נתוני ועדת המחירים ונתונים בין-לאומיים, בעיבוד משרד מבקר המדינה)