דוח שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות מקומיים

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם את תוצאות בדיקות הסקר השנתיות שמבצעים השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד. לפי הממצאים, מגמת הירידה בחריגות שאריות חומרי ההדברה של השנים האחרונות נשמרת. בתוך כך, מתוך 1,467 דגימות של 77 גידולים, כ-54% נמצאו נקיות מכל שאריות חומרי הדברה, קרי אפס חומרי הדברה. 93.3% מכל הדגימות נמצאו תקינות, ורק ב-6.7% נמצאו חריגות. מתוך כל הדגימות שנמצאו עם שאריות חומרי הדברה (45.9% מהדגימות) התגלו 1,726 ממצאים (96.8%) בטווח התקין, מתוכם יותר מ-1,161 בטווח הנמוך של התקן, בין 0 ל-25 אחוזים (כ-67%). רק 56 מהממצאים נמצאו מעל התקן (3.2% בלבד).

במשרד מדגישים, כי מתוך 6.7% הדגימות שנמצאו חריגות, ב-0.7% נמצאו חריגות קלות, ברמות נמוכות מאוד, שנבעו ככל הנראה מרחף של חומרי הדברה הנישאים באוויר משדות סמוכים, רמות סף של רגישות המכשור האנליטי המזהה חריגות אפסיות, סטייה נמוכה מאוד מערכי השארית המרבית המותרת ועוד.

עוד עולה, כי כמחצית מהחריגות (3.6%) נבעה משימוש בתכשירים מאושרים בארץ, אך אינם מורשים לסוג הגידול שנדגם (בעיקר בגידולים בהיקפים מזעריים כגון בצל ירוק, דובדבן, כוסברה, סלרי, מנטה, פטרוזיליה ושמיר, ולאו דווקא בשל שיעורים גבוהים בשאריות חומרי הדברה. יותר משליש של אותם ממצאים התגלה בריכוזים נמוכים מאוד (כל שארית של החומר, ככל שאינו מאושר לשימוש אפילו בשיעורים אפסיים, נחשבת כחריגה).

בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מדגישים, כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות וגורמת חשיפה חורגת לחומרי הדברה. המשמעות של החריגות היא שהשימוש בחומרי ההדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו. כל מקרה שבו נמצאות חריגות, מועבר לטיפול היחידה המרכזית לאכיפה וחקירה במשרד (פיצו"ח) לבירור נסיבות האירוע.

יתרה מזו, במשרד מדגישים כי חלק ניכר מן החריגות נבע מהיותם של התקנים של שאריות חומרי הדברה (MRL) בארץ מחמירים יותר אפילו מהתקן האירופי, הנחשב מחמיר במיוחד בעולם המערבי. בישראל חסרה תקינה בנוגע לגידולים שהיקפם בישראל קטן יחסית לאירופה, לארה"ב ולמדינות המפותחות.

מנהלת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, שלומית ציוני: "סוגיית חומרי ההדברה בגידולים חקלאיים מדגישה שלא כל מה שטוב לאירופה בהכרח טוב לישראל, ומנגד לא כל מה שלא טוב לאירופה בהכרח לא טוב לישראל.

"ישנם חומרים שאינם בשימוש בישראל ומאושרים לשימוש באירופה. הצורך להשתמש בתכשירי הדברה בחקלאות שונה ממדינה למדינה ונובע מצורכי החקלאות במדינות, סוגי הגידולים החקלאיים, סוגי הנגעים (מזיקים ומחלות), שינויי אקלים, כמות המשקעים ופרמטרים נוספים. לכן תכשירי ההדברה המורשים לשימוש בארץ אינם זהים לחלוטין לתכשירים הרשומים במדינות האיחוד האירופי.

"אימוץ תקינה אירופית באופן גורף בחקלאות לא יכסה את כל השימושים הנחוצים בחומרי הדברה. חמור מכך, הוא יגרום לאימוץ אלפי תקנים מיותרים אשר עלולים להביא לשימוש יתר בתכשירי הדברה ללא כל צורך."

מתוך 1,467 הדגימות בסקר, 710, כ-48.4%, הן דגימות של ירקות וגידולי שדה; כ-43.7%, 641 דגימות, הן דגימות של פירות (כולל הדרים), וכ-7.9% (116) הן תבלינים. כאמור, הרוב המוחלט של הדגימות, כ-93.3%, נמצאו ללא כל שאריות חומרי הדברה או בטווח התקין שלהן: אבוקדו, אבטיח, אגס, אנונה, אננס, אספרג, בטטה, אפרסמון, בננה, בצל, ברוקולי, גויאבה, גזר, דלורית, כרוב, כרובית, ליצ'י, מנגו, מנגולד, משמש, נקטרינה, עשב לימון, קורנית, קיווי, קינרס (ארטישוק), רוזמרין, רוקולה, שסק, שעועית ירוקה, שקד, תאנה, תות שדה, תירס, תמר, תפוח אדמה ותרד.

לא נמצאו חריגות כלל בתות שדה (0 חריגות) ונרשמה ירידה בשיעור החריגות במלפפון (2% חריגות). אלה בלטו לטובה בסקר השנה. נרשמה ירידה באחוז החריגות בהשוואה לשנת 2022 בחלק מהגידולים.

המגמה של אפס חריגות בהשוואה לשנה הקודמת ממשיכה בהרבה גידולים כגון אבוקדו, אבטיח, אגס, אפרסמון, בננה, בצל, גזר, כרוב, כרובית, ליצ'י, שסק, שקד, תירס, תמר ותפו"א. הדגימות נלקחו מכל אזורי הארץ: 361 דגימות מאזור הדרום, 497 מאזור המרכז, 163 דגימות מאזור הערבה ו-446 דגימות מאזור הצפון.

להלן נתונים השוואתיים לשנים קודמות, שבהם אפשר לראות כי מגמת הירידה באחוז החריגים נשמרת לאורך זמן. זאת בשל הגברת פעילות הפיקוח והאכיפה שמשרד החקלאות מבצע בקרב החקלאים.

לפרטים נוספים