בקשה לתביעה ייצוגית: צבע מאכל בנקניקיות

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד רשת ביירן מרקט, חברת בוטיק ייחודית במשק המזוהה עם מותג מוצרי הנקניקיות, בעלת דוכני קונספט בסגנון בווארי. החברה מייצרת ומשווקת מגוון נקניקיות בייצור בוטיק על פי מתכון ייחודי, כדבריה.

הבקשה הוגשה גם נגד חברת קפוא זן תעשיות מזון שבבעלותה מפעל לייצור מוצרי עוף מעובדים (מותג טופ שף), המשווקת בבלעדיות את מגוון מוצרי הנקניקיות הארוזים מראש של מותג "ביירן מרקט", וכן נגד חברת מעדני הטלה והעגל, בעלת מפעל לייצור ועיבוד של בשר ועוף, יצרנית מוצרי הנקניקיות של רשת ביירן מרקט.

מגוון הטובין מושא הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על ידי ילנה גורוחובסקי, תושבת נתניה, הם נקניקיות קצבים, קנקר, בראטוורסט ולנדייגר. נטען כי המשיבות התעלמו מצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות) כאשר הכלילו רכיב אסור לצביעת תערובת הנקניקייה מסוג "קצבים" ו"קנקר" כדי לייצר הטעיה באשר למהותו של המוצר ולשוות לו נראות של בשר עסיסי. זאת בפרט שהצרכן מקבל מוצר מעובד וטחון, ואין לו כל כלי להיוודע לרכיביו הגנריים ולטיבה של התערובת.

יתרה מזו, נאמר בבקשה, לא זו בלבד שהוסף צבע מאכל סינתטי אדום לתערובת כדי לשוות למוצר תכונה סנסורית ("חושית") כוזבת, אלא שצבע המאכל הוא מסוג "אדום אלורה" מקבוצת צבעי אזו (DYE AZO) המלאכותיים, אשר לצריכתם נודעות השלכות בריאותיות ואלרגניות.

בבקשה נאמר, כי מדובר בחומרים סינתטיים המכילים חנקן וחומצות חנקתיות הנוצרים מרכיבי אזואיק דיאזו וחומרים כימיים מקשרים. נטען גם כי בכל המוצרים מושא הבקשה (שהם מקור מזון לצריכת חלבון מבשר מן החי) סימנו המשיבות את שיעור הבשר (שרירי שלד של בעלי כנף\בהמות), שהוא חומר מוצא מרכזי במוצרי נקניקיות, עם רכיב השומן המוסף, הנמנה עם רשימת החומרים המותרים להוספה לתערובות בהתאם לצו.

הלכה למעשה, מציינת המבקשת, המשיבות מסמנות שני מרכיבים נפרדים שאינם זהים במהותם באופן מצרפי כמופע של רכיב אחד, דהיינו רכיב הבשר מן החי לא הוצג בנפרד מרכיב השומן מן החי שהוסף לתערובת הנקניקיות. לדבריה, סימונם יחד נועד רק כדי שישתקפו בעיני הצרכן שיעורים גבוהים של רכיבי בשר מן החי. משכך, אופן הסימון של מרכיבי המוצרים מושא הבקשה עולה כדי הצהרה כוזבת באשר להרכבם ומהותם.

המבקשת מדגישה, כי במובן התקינה והרגולציה בצו הפיקוח, קיימת הגדרה נפרדת לרכיב בתערובת המוצר שהוא "בשר" לבין רכיב בתערובת שהוא "שומן". לדבריה, הצגת רכיב הטובין באופן מטעה באמצעות הכלת רכיב אסור בהרכב המוצרים, סללה את דרכן של המשיבות להתעשר ולא במשפט על חשבון ציבור הצרכנים, שהובל עקב כך לרכוש מוצרים השונים בתכלית מציפיותיהם ומרצונותיהם הבריאותיים.