דו"ח מבקר המדינה על יוקר המחיה
בעקבות דו"ח מבקר המדינה שקבע כי בישראל יוקר המחיה הוא משבר מתמשך הפוגע בכיסם של רבים, ועליית מחירי המזון, בעיקר פירות וירקות, היא בשיעורים דו-ספרתיים, התכנסה הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, לדון בעיקרי הדו"ח המלמדים על הריכוזיות בשוק, חסמי יבוא, חוסר תחרות בשוק המותגים הפרטיים ועוד.
יו"ר איגוד תעשיות המזון שהשתתף בדיון בוועדה, ניסה לכפור בטענות של דוח המבקר החדש על הקשר בין ריכוזיות בשוק ליוקר המחיה, וטען כי המונופול אינו מנצל את כוחו, ועליות המחירים מזעריות יחסית לעולם ומסיבות אחרות.
ח"כ מיקי לוי: "ממצאי הדוח החדש בנושא ריכוזיות ומונופולים בשוק המזון ומוצרי הצריכה מוכרים היטב לכולנו במחיר העצום שכל אחד משלם בסופר. הפגיעה הקשה באזרחי ישראל בגלל ההתייקרות, גדולה. אנשים כורעים תחת יוקר המחיה, ויכולת הקנייה שלהם נשחקת. הפער בינינו לבין מדינות אחרות הולך וגדל, והמחירים בישראל ממשיכים לטפס. האחריות הכוללת היא על שר הכלכלה ושר האוצר, שלא עושים מספיק כדי שהמעמד הנמוך בישראל יוכל להתקיים."
על פי הדו"ח, מדד מחירי המזון זינק ב-23% מאז 2011, ומדד מחירי הפירות והירקות עלה ב-37%. כוח הקנייה של הצרכן הישראלי חלש פי שלושה מכוח הקנייה של צרכנים במדינות כגון אנגליה, צרפת וארה"ב. במונחי שכר לשעת עבודה, ישראלים זקוקים לזמן עבודה רב יותר כדי לרכוש מוצרים בסיסיים.
פער המחירים בין מוצרי ירקות קפואים בישראל (היקרה יותר) בשנת 2023 לבין מדינות באירופה הוא עד 380%. שיעור היבוא בישראל יחסית לתוצר - 23.4% בלבד בהשוואה ל-47% בממוצע במדינות ה-OECD נכון לשנת 2020. נתח השוק הממוצע של המותג הפרטי בישראל (ששיווקו עשוי לאפשר הוזלת מחירים) הוא 6.9% בלבד לעומת 36.1% במדינות נבחרות באירופה. שיעור עליית מחירי המזון והצריכה בשלושת החודשים הראשונים למלחמה על פי בדיקת משרד הכלכלה הוא 2.9%. שלושה ספקי מזון שולטים ביותר מ-85% מסכום המכירות ב-20 קטגוריות של מוצרי מזון.
צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה: "ריכוזיות גבוהה בתחום המזון מביאה לרווחיות חריגה של החברות הגדולות ומחלישה את כוח הקנייה של הצרכן." הוא קרא לחזק את סמכויות רשות התחרות, וציין כי הכלים הקיימים אינם מספקים: "נדרשת התערבות אקטיבית של משרדי האוצר והכלכלה כדי ליצור תחרות אמיתית."
נציג רשות התחרות, איל שפירא מסר, כי בשנה וחצי האחרונות הוחלט לתת קנסות בסך כולל של 100 מיליון שקל לספקים שלא עמדו בחוק המזון, ובוצעה אכיפה מול חברות גדולות. "הכרזנו על ויסוצקי כמונופול, והוטלו קנסות על שטראוס ויילר. בינואר הקרוב יבוטל ההיתר לסידור מוצרים של ספקים גדולים אצל קמעונאים פרטיים", הוסיף שפירא.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, הביע ביקורת חריפה על המדיניות הממשלתית, והזהיר מפני פגיעה בחקלאות המקומית בשל פתיחת השוק ליבוא ללא תמיכה ישירה בחקלאים: "הורדת מכסים ותמיכות שאינן מבוקרות יביאו לייבוש החקלאות המקומית ולתלות מוחלטת ביבוא."
יעקב פולג, סמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות, אמר בדיון לגבי מכסים, כי אין זה חסם אלא אמצעי הגנה שמגנים על הייצור המקומי מפני תחרות לא הוגנת: "ממוצע המכסים בישראל אינו גבוה. הממוצע של ישראל הוא 13%, יפן - 15%, שוויץ - 20%. היכן שנפתחו מכסות ענק בשמן זית ובחמאה, הייצור המקומי פחת והיכולת נפגעה קשות. נעקרו 250 אלף עצי זית. עכשיו בספרד ובאיטליה יש פגעי מזג אוויר ואין שמן זית. המחירים כאן מרקיעי שחקים. יש חשיבות למכסים. אין עקשנות סתמית. יש לבסס את היכולת שלנו לייצר לעצמנו את המזון."
ד"ר יונתן בצלאל, סמנכ"ל תקציב והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה, עדכן כי עדיין אין ברשותו רווחיות של החברות הגדולות. "במאי 2023 פנינו ל-17 חברות וביקשנו נתוני רווחיות כדי לבחון פיקוח. חלקן עתרו לבג"ץ. לפני כמה חודשים, לאחר דיונים בבג"ץ, הוסרה העתירה, והחברות התחילו להעביר נתונים. הן טענו שיש בעיה בגלל אבטחת מידע. אנחנו בתהליכים משפטיים מול אגף מידע במשרד. בדקנו שלא תהיה דליפה החוצה."
לינור דויטש, לובי 99: "התאחדות התעשיינים מנסה לגרום לנו לחשוב שאנו מדמיינים עליות מחירי מזון. בשנה האחרונה שטראוס העלתה ב-5.5%, תנובה העלתה ב-6% ועוד, והם עוד חילקו דיבידנדים לבעלי המניות תוך כדי מלחמה. תקציב המדינה האחרון הוא עלבון לאזרח הקטן. אין בו מילה על יוקר המחיה.
"דוח המבקר מדבר באופן ברור על פירוק מונופולים, כי אין ברירה אחרת. יש לחייב חברות גדולות לפרק מונופולים כדי לבזר את השוק (כגון תנובה שתחתיה נמצאת סנפרוסט). אנו בקשר רציף עם הציבור ומקבלים פניות אינסופיות. ההוצאה הבאה אחרי דיור היא מזון. כוחו של הציבור מוגבל בשוק ריכוזי, לכן נדרשות התערבות של הממשלה ונקיטת צעדים."
ברוך גורביץ', ראש תחום מדיניות ציבורית במכון יסודות: "עשינו מחקר שבוחן מספר מוצרים. בעשור האחרון נרשמו שינויים תכופים בשוק החמאה כדי להוריד את יוקר המחיה. עם זאת חלה עלייה של 14% בממוצע במחיר לצרכן. מכס הוא כלי שצריך לשרת מטרה מסוימת, להוריד את המחיר לצרכן, אך לא באופן אוטומטי, ויש לעשות זאת בחכמה.
"לאורך השנים נעשו צעדי מדיניות. היו תקופות של הורדת ריכוזיות, אבל היא תמיד הייתה ברמה גבוהה. חשוב מאוד לנתח את השוק לפני עיצוב כלי מדיניות ורפורמות יבוא. הציפייה שכל הקלה ביבוא תביא להפחתת המחיר לצרכן, שאינה מבוססת."
