הכנס השנתי של הרשות להשקעות

הכנס השנתי של הרשות להשקעות, בשיתוף התאחדות התעשיינים התקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות. בכנס השתתפו מאות אנשי תעשייה, יזמים ומשקיעים, אשר הגיעו להשתתף בדיונים בנושא השקעות בייצור מתקדם בתעשייה וקידום הפריון, עם דגש בתעשיית העתיד.

שרת הכלכלה והתעשייה, אלופה במיל' אורנה ברביבאי: "השקעות הון בתעשייה הן יעד אסטרטגי ברמה הלאומית. עלינו להבטיח כי ההשקעות בתשתיות אנושיות, כלכליות ופיזיות, ייעשו במקומות שיש בהם פוטנציאל השפעה ארוך טווח, כדי להגביר פריון ולוודא כי הצלחת התעשייה תיטיב גם עם הפריפריה החברתית והגאוגרפית. יצירת ודאות בהשקעות לטווח הרחוק היא אתגר המחייב שיתופי פעולה בין הממשלה לתעשייה ולרשויות המקומיות."

מדברי המשתתפים בכנס:

מנהל רשות ההשקעות, שלמה אטיאס: "האוצר חייב להסכים להורדת סף הכניסה למענקי חוק עידוד ל-15% ייצוא, ולא 25% כמו היום. הרף הזה פוגע ביכולת התחרות וההתפתחות של מגוון ענפים. הבנקים הם לא הכלי הנכון ביותר להשקעות בתעשייה. אם רוצים לדחוף את התעשיינים להשקיע בחדשנות וייצור מתקדם, המדינה חייבת להעמיד לרשותם אשראי להשקעות האלו, גם חוץ בנקאי."

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא: "רשות ההשקעות היא הכלי העוצמתי של משרד הכלכלה לתמיכה בתעשייה הישראלית ולחיזוקה. ייחודיות הרשות היא ביכולת שלה להתאים את עצמה לתנאי הכלכלה המשתנים, בכלל זה הטמעת טכנולוגיה חדשנית ופיתוח ההון האנושי לטובת תעסוקה איכותית."

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר: "גל האינפלציה והמיתון מסוכן, אבל כשהוא ייגמר, מי שיצליח הוא מי שיידע 'לרוץ הכי מהר'. איפה שכולם רואים משבר, יש גם הזדמנות. לכן מי שיהיה הכי יעיל, הכי חדשני, הכי טכנולוגי ועם פריון העבודה הכי גבוה - יצליח.

"בזכות מדיניות כלכלית אחראית, ישראל הגיעה למשבר הכלכלי העולמי במצב טוב יחסית - אין גירעון והאינפלציה היא חצי ממה שבשאר העולם. זה מוכיח שבהתנהלות נכונה אפשר גם במצב הנוכחי להביא את המשק לצמיחה ולעודד השקעות."

נשיא ההתאחדות הוסיף: "אנחנו לא יכולים ולא רוצים להתחרות מבחינת השכר עם מדינות כמו טורקיה, שמשלמים בהן שכר זעום. אנחנו משלמים לעובדים שכר גבוה, וגאים בכך. השכר בתעשייה גבוה ב-40 אחוז מהשכר במשק. הצמיחה שלנו תגיע רק מפריון עבודה גבוה, שאפשר להגיע אליו באמצעות חדשנות. לכן חשוב מאוד לנצל את המשאבים שמעניקה 'הרשות להשקעות'. אלו משאבים שיעזרו לכל חברה להעלות את פריון העבודה, לגדול ולהיות תחרותית."

צילום: עודד קרני

יורם נווה, מנכ"ל כלל ביטוח: "עולם הביטוח הוא המראה של ניהול הסיכונים של העסקים. אנחנו מסתכלים תמיד עשור קדימה, ורואים כי התעשייה עוברת שינוי מהותי לצד השינויים המתרחשים בעולם והשפעתם עלינו. בעבר הביטוחים עסקו בעיקר בניהול סיכונים של כוח אדם, חבויות וכו'. היום אנו מתמודדים עם סיכונים חדשים בעקבות המהפכה הטכנולוגית, ואנו בתקופת הסיכונים הכי גבוהה.

"נראה שתהיה השפעה על עלויות הביטוחים: תלוי בעסק, תלוי בסיכון. כך למשל בעולם הסייבר. יהיו ביטוחים שיתקיירו, ולכן חייבים להתאים את עולם הביטוח לעולם הסיכונים."

גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת המימון והאשראי: "ישראל נמצאת בפיגור במצב הפריון יחסית לעולם, ואנו צריכים לטפל בכך. אנו כמובן מושפעים ממה שקורה בעולם. לא ברור אם אנחנו בדרך למיתון, אבל בטוח שאנחנו לפני גל התייקרויות שהיקפו לא ברור. ככל שהאינפלציה תמשיך לעלות, לבנק ישראל לא תהיה ברירה, אלא להתערב.

"בקרוב נצא עם קרן חדשה לאשראי. פנינו לכל הגורמים במשק, בנקאיים וחוץ בנקאיים, ומתכוונים לתת סט כלים לאשראי לתעשייה."

הראל שליסל, רכז כלכלה באגף התקציבים באוצר: "אנו מוטרדים מהמצב בשוק המזון, הפועל על פי רגולציה ייחודית לישראל, כך שמוצרים שנמכרים באירופה אי אפשר כרגע למכור פה. אנו מצפים לשינוי שיגיע בעקבות רפורמת הייבוא וכניסת פרק המזון לתוקף בינואר 2023.

"השפעתה העתידית של הרפורמה ניכרת כבר עתה. פירמה גדולה בתחום המזון הודיעה על כניסתה לארץ, ואנו מצפים לחברות נוספות. בעקבות התפתחות האינפלציה אנו צריכים להתנהל בזהירות בענייני הסכמי שכר, שעלולים לתדלק את הציפיות לאינפלציה. לגבי התקציב, אנחנו מנצלים את הזמן לטייב תוכניות ולגבש אלטרנטיבות כדי להגיע ערוכים לתקציב."

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב ופרויקטור הקורונה לשעבר: "קורונה כמגיפה - תם הטקס. הסיכון אפסי. כבר לא צריך להגיד לכל האנשים הנמצאים בחלל משותף לשים מסכה. הגיע הזמן להחזיר את העוצמה שבאנושיות. המשק ספג נזק עצום, וישראל צריכה לחזור להיות מדינה פתוחה. היינו חריגים מאוד בהשוואה לעולם, ואין צורך לסגור את ישראל.

"בחירות הן דבר רע מאוד למערכת הבריאות. קשה מאוד לשר בריאות לתפקד רק שנה. הישגים במשרד הבריאות אורכים זמן, הרבה יותר משנה, ובחירות פוגעות במערכת. מערכת הבריאות חיה בקודים ישנים. הטכנולוגיות צריכות להיכנס למערכת הבריאות, ועל ישראל לעשות את זה. יש לנו הכול: מוחות, דינמיקה, יצירתיות והמצאות, ואנחנו נשרכים מאחור."