אתגרי ענף היהלומים נדונו בוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה באתגרי ענף היהלומים ושמעה על מצבם הקשה של היהלומנים. ח"כ ששון גואטה, שביקש לקיים את הישיבה ומילא את מקומו של היו"ר, ציין כי מדינות מסביבנו משכו משקיעים, והדבר הביא לפגיעה קשה בבורסה. הוא ביקש לבחון צעדים לטיפול במצב.

סגן נשיא בורסת היהלומים, אביעד בשארי, הסביר: "בשנים האחרונות כל חברות הכרייה לא מצאו עניין להיות בארץ. משטר המס לא נתן להן ערך, והן חיפשו שווקים אחרים. המקום הכי איכותי הוא דובאי, שנותנת להם כמעט 0% מס. אנחנו כמעט לא יכולים להתמודד עם זה. אספקת הגלם נפגעה מאוד והיצוא הדרדר מ־18 מיליארד דולר ל־3 מיליארד דולר בשנה. אלפי אנשים איבדו את עבודתם."

הוא ביקש פטור ממס לחברות זרות כדי שיבואו לארץ ויביאו איתם את יהלומי הגלם שיחיו את התעשייה. "זה יחזיר לפה קניינים ותהיה תעשיית לוויין כגון בתי מלון, מסעדות, בנקאות וביטוח", אמר.

נציג רשות המסים, דוד חורי, אמר כי הבעיה היא המכס של טראמפ.

מנכ"ל בורסת היהלומים, נדב שיינברגר, הגיב כי הבעיה התחילה עוד הרבה לפני המכס של טראמפ, אך הוא יהיה הקש שישבור את גב הגמל. "העולם השתנה ועשה התאמות, ואם אנחנו לא נעשה את זה, לא תישאר פה תעשייה. ההחלטה אם יהיה פה ענף יהלומים או לא תלויה בשאלה אם יהיה פה אזור סחר חופשי או לא", אמר שיינברגר.

חבר הנהלת הבורסה, יניב שנל, אמר כי הענף במצב של גסיסה, ומסדרונות הבורסה עומדים ריקים. לדבריו, "לקוחות מחו"ל הפסיקו להגיע לישראל. המצב עצוב. רובם בוחרים לטוס להודו או לדובאי, ואני לא יודע אם בעוד מספר חודשים תהיה לי עבודה. מי שמעסיק אותי זו משפחה הודית שאין לה קשר ליהדות אבל אוהבת את ישראל. אם לא ניתן להם משהו כדי להניע אותם להשקיע בישראל, גמרתי עם מקום העבודה. רואים איך הבורסה מתנהלת, אין אנשים. נראה לי שמשרד האוצר ויתר על הענף פה. במקום שכולם יטוסו לדובאי, תל אביב יכולה להיות דובאי."

המפקחת על הענף במשרד הכלכלה והתעשייה, נטלי גוטמן חן, אישרה שהענף אכן חטף מכות בקורונה ובמלחמה, והמכה האחרונה הייתה העלייה במכס. "המשרד נאבק להשיג לישראל אותה הטבת מכס ופטור לענף היהלומים. ברגע שנקבל את זה, אני מאמינה שזאת תהיה הזדמנות גדולה. לכל אורך הדרך הבענו תמיכה ברעיון של אזור סחר חופשי", אמרה.

נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, אמר כי לפני שחושבים על שינוי משטר המס צריך להבין מה החסמים ברמת הרגולציה. הוא הוסיף כי הבעיה במשטר המכסים רוחבית, ואי אפשר להסתכל על סקטור ספציפי. עוד ציין, כי לענף פריון נמוך, וזאת בעיה לתת לו מענה ספציפי עם השלכות רוחב בעלות משמעות.

ח"כ גואטה סיכם ואמר, כי בכוונתו לקיים ישיבות נוספות בנושא. הוא ביקש מאגף התקציבים באוצר להציג את הפתרונות שלו להבאת חברות זרות לארץ, והוסיף כי המיסוי הוא החסם העיקרי שמונע כניסת חברות זרות. הוא דרש מהאוצר תשובות ברורות יותר בעניין. "אם לא יהיו תשובות ברורות נחוקק חוק. נעשה את המקסימום להציל את הענף", אמר ח"כ גואטה.

אילוסטרציה