הסדרת השימוש בתווי קנייה ושוברי מתנה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה את בקשת משרד המשפטים לתקן את תקנות שירותי תשלום, שנועדו להסדיר את השימוש בתווי קנייה וכרטיסי מתנה. היו"ר ביטן הזכיר, כי התיקון הוגש בעקבות דיונים שקיימה הוועדה לקראת כניסת התקנות לתוקף, על רקע טענות גופים בענף.

נציג משרד המשפטים, עו"ד איגי פז, הזכיר כי התקיימו דיונים רבים בעניין הן במשרד המשפטים והן בוועדה כדי למצוא את האיזון הנכון לגבי השימוש בתווי הקנייה ושוברי המתנה, שהם אמצעי תשלום עם מאפיינים מיוחדים. "התקנות מנסות למצוא איזון בין הגנה על הצרכן לבין הרצון למנוע רגולציה מיותרת על אמצעי התשלום הזה", אמר.

התקנות שאישרה הוועדה לפני שנה כמעט הרחיבו הגנות צרכניות שחלות על אמצעי תשלום שהסכום הצבור בהן הוא עד 1,500 שקלים, ובין היתר נקבע, כי יתאפשר להאריך תוקפם של שוברים בשווי של יותר מ־150 שקלים למשך עד 15 שנה. כמו כן נקבע, כי החברות יחויבו לשלוח לצרכנים הודעה שנתית על שוברים בסכומים של יותר מ־20 שקלים. אולם כאמור בעקבות דיונים שהתקיימו לפני כחודשיים הוסכם לתקן את התקנות.

עו"ד פז הסביר, כי במסגרת זן סוכם, כי התיקונים שאושרו לפני כשנה יחולו על אמצעי תשלום שהונפקו רק מיום תחילת התקנות הראשונות - 14 באפריל 2022. באשר לאמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים כגון סופגניות בחנוכה, משרד המשפטים לא מתנגד לבטל את ההארכת התוקף לשנתיים נוספות, לפיכך התוקף המינימלי של שוברים כאלה יהיה לשנתיים בלבד ללא הארכה. באשר לשליחת הודעות על יתרה בכרטיס, לגבי אמצעי תשלום שהונפקו בין 14 באפריל 2022 למועד תחילת התיקון החדש השנה יישלחו הודעות רק לכרטיסים שבהם יתרה של יותר מ־100 שקלים, והודעה באשר ליתרה בכרטיסים חדשים תישלח רק בכרטיסים שבהם יתרה של יותר מ־50 שקלים.

עו"ד פז התייחס למועד הכניסה לתוקף של התקנות, ואמר כי הבדיקה העלתה שהבעיה בהיערכות היא רק באשר לנושא ההחזר הכספי לכרטיס המתנה. הוא הסביר, כי בעבר כשלקוח קנה חולצה, שילם באמצעות כרטיס מתנה וביקש להחזיר אותה, הוא היה מקבל זיכוי לרכישה חוזרת באותה חנות, ולא זיכוי לכרטיס בדומה לרכישה בכרטיס אשראי. לדבריו, באשר ליישום התיקון הזה, המשרד הבין שנדרש זמן היערכות נוסף, והתקנה הזו תיכנס לתוקף ב־27 במאי השנה. שאר התיקונים ייכנסו לתוקף עם פרסום התקנות ברשומות.

נציגת איגוד לשכות המסחר, יערה ברקול, ביקשה שמשרד המשפטים יבהיר כי מערכת סגורה מוחרגת מהתקנות, וטענה כי שובר לרכישת מוצר מסוים שאין סכום כספי בצידו, הוא לא אמצעי תשלום גם אם המחוקק רואה את זה אחרת.

עו"ד פזי השיב כי החוק הוא זה שמגדיר מה נחשב אמצעי תשלום ולא התקנות המונחות על שולחן הוועדה. לדבריו, אם מדובר באמצעי שמאפשר לקבל מוצר או שירות מסוים, לא מדובר בשירותי תשלום, אבל אם האמצעי מאפשר לעשות פעולת תשלום ולקבל מוצר או שירות, החוק והתקנות חלות עליו.

סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, ביקש הבהרה באשר למערכת סגורה: חנות שמאפשרת רכישה רק באותה חנות.

עו"ד פז השיב, כי כאשר נותן שירותי התשלום הוא גם המוטב, כגון חנות בגדים שמוציאה שובר לרכישה רק באותו מקום, החוק והתקנות לא חלים.

מנהלת תחום רגולציה פיננסית בלובי 99, אלה תמיר שלמה, אמרה כי הצרכן היה צריך לקבל זכות פדיון על יתרה שלא מומשה, אך הודתה לוועדה על "עמידה איתנה על זכויות הציבור". היא סיפרה כי החזירה לקסטרו מוצר שקנתה, וקיבלה זיכוי לשובר ולא זיכוי חנות. היא ציינה כי השינוי מדהים לטובת הציבור. היא הוסיפה כי חשוב שהציבור יידע מה השינויים ומה הזכויות שלו, וקראה למשרד המשפטים לפרסם גילוי דעת בעניין שיעשה סדר כדי שהציבור יוכל לדרוש מה שמגיע לו.

עו"ד פז התייחס לדברים. הוא הודה כי החוק מסובך וגם התקנות, והוסיף: "בכוונתנו לפרסם באתר המשרד מסמך שיתייחס לתקנות האלה ולמה שחל במסגרתן."

בתום הדיון אושרו כאמור התיקונים לתקנות פה אחד, בקולותיהם של היו"ר ביטן וח"כ שלי טל מירון.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

אילוסטרציה