ועדת הכלכלה: עליית מחירים בשעת חירום

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה להכין לקריאה ראשונה את ההצעה של היו"ר, ח"כ דוד ביטן, וקבוצה של חברי כנסת, שנועדה להילחם בעליית המחירים של מוצרים ושירותים חיוניים בשעת חירום.

לפי ההצעה של היו"ר ביטן וחברי הוועדה, עוסקים שיעלו מחירי שירותים ומוצרים חיוניים באופן חריג בתקופה שבה יוכרז מצב חירום ביטחוני, אזרחי או בריאותי, ייחשבו למי שביצעו השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן. במקרה כזה יוכל הממונה על הרשות להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים של 46 אלף שקלים על תאגיד ו-25,600 שקלים על יחיד. עוד מוצע, כי הממונה על הרשות להגנת הצרכן יוסמך להוציא צו להפסקת ההפרה, ועוסק שיפר את הצו יהיה צפוי לעיצומים בגובה של פי שלושה מההסכמים האמורים.

השר ברקת התייחס לעליית מחירים במלחמה: "בדקנו אילו כלים יש לממשלה כדי לדאוג לאינטרס הציבורי העליון - להגן על הציבור מפני תופעות בלתי רצויות. בישראל בעידן המודרני לא הייתה מלחמה כזו ארוכה. הרגשתי שחייבים לפתח כלים." לדבריו, הצעת החוק מבקשת לקבוע שבתקופת מצב חירום לא יוכלו בעלי העסקים להגזים בעליית המחירים, באמצעות בדיקת מצב המחירים לפני המלחמה. לאחר שהצעה כזו שלו נבלמה בממשלה, הוא החליט להשתמש בכלי הביוש הרגולטורי.

"יצרנו רשימה שחורה של חברות שהעלו מחירים ללא הצדקה, שכיום כלולות בה החברות הגדולות: שטראוס, אסם, שסטוביץ', ויסוצקי, יכין, זוגלובק, בית השיטה ואחווה. ככל שהציבור יפעל חכם ולא יקנה מוצרים מהרשימה השחורה, כך ייטב לנו", אמר השר ברקת. הוא הוסיף רעיון משלים, שנועד לאפשר לקמעונאים לא למכור מוצרים של ספקים שהעלו מחירים, ואמר כי יחייב את העסקים שהעלו מחירים לסמן את המוצרים שלהם עם מדבקה שחורה.

היו"ר ביטן התייחס גם הוא להצעה, ואמר כי לא מדובר בפיקוח על מחירים אלא מניעת ניצול בלתי הוגן של מצב החירום. כרגע מדובר רק על קנסות, אבל הוא לא פוסל את האפשרות לשיימינג רגולטורי.

ח"כ עופר כסיף ביקש שייקבע בחוק שכל עליית מחירים מעבר להעלאת מחיר עלות תיחשב לעבירה. הוא הוסיף, כי ראוי שהחוק יחול רטרואקטיבית מאוקטובר האחרון, ויש להבחין בין עסקים קטנים לעסקים גדולים, שעליהם יש להשית קנס הרבה יותר גדול.

ח"כ אלי דלל אמר שניצול מצב המלחמה גובל בעושק, לדוגמה כשמשנים אריזה של שמן מליטר ל-900 מ"ל ומוכרים באותו מחיר.

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

ח"כ שלום דנינו הוסיף שמדובר בחוסר הגינות. אל על לדוגמה חצתה את הרווח של מיליארד שקל. "זה לא ניהול מבריק, הם מכפילים מחיר ומחלקים דיבידנד, ולמדינה יש מניית זהב." מצד שני, ביקש להבהיר, ישנן חברות מזון שעושות מאמץ בעת מלחמה, וצריך להיות זהירים בהגדרה של מי מפר מחיר ללא הצדקה. הוא ציין שצריך להתחיל בבדיקה יסודית של העלאת המחיר - מוצדקת או לא, ולא 'להתנפל' על כל חברה.

ח"כ אורית פרקש הכהן הוסיפה, כי המנגנון המוצע עמום, וצריך מנגנון שיפעל בלחיצת כפתור.

ח"כ משה פסל אמר, כי אם הממשלה הייתה מייצרת תחרות, לא היינו במצב הזה. הבעיה היא שאין תחרות אמיתית בשוק המזון. על רקע זה תמך ברפורמת היבוא - "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה שנוסח החוק עמום מאוד ומשחק לידי התאגידים הגדולים. לדבריה, "בזמן מלחמה מי שמעלה מעל התייקרות חומרי גלם ותשומות, הנטל יהיה עליו להוכיח שההתייקרות היא בגלל התייקרות העלויות שלו. המדבקות נשמעו כרעיון אטרקטיבי, אך הוא לא ייצא לפועל מכיוון שהחברות יטענו לעודף רגולציה."

מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, הזהיר גם הוא כי החוק לא יהיה אכיף, וקרא לפשט אותו.

מנגד, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אביב חצבני אמר, כי מי שקובע את המחיר על המדף הם הקמעונאים ולא היצרנים, וצריך להתייחס למחירי התשומות שעולים.

גם מנכ"ל האינטרס שלנו, דור חרל"פ, התנגד להצעה, ואמר כי יש בה התערבות מוגזמת בשוק שעלולה לייצר עיוותים.

נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן אמר, כי ההצעה רחבה מדי ועלולה לפגוע בהיצע ובצרכן.

היו"ר ביטן אמר בתגובה, כי יהיה מוכן לוותר על הצעת החוק אם הממשלה תראה כלים לטיפול במי שמעלה מחירים במלחמה ללא סיבה. "בינתיים אנשים הולכים לסופר ולא יכולים לגמור את החודש. בואו נפקח קודם שאנשים יוכלו לחיות", אמר. הוא הוסיף כי בכוונתו לכנס את כל הגופים לדיון פנימי כדי לדייק את הצעת החוק.

השר ברקת אמר בתום הדיון, כי צריך לשים דגש במנגנון פשוט וקל ליישום, שיקבע שאסור להעלות מחירים אלא במקרים שבהם היצרן או היבואן יידע להראות שמחירי התשומות עלו. "ההחרגה צריכה להיות מינימלית. צריך להתמקד במה שחשוב לאנשים מעשירונים 1-7. אני מבקש מחבריי שבממשלה לצאת מהקיבעון המחשבתי כי זאת תקופת חירום."