שינוי בעלויות שמעסיקים יוכלו לגבות מעובדים זרים בגין מגורים

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אליהו רביבו דנה בהמלצות הצוות שמונה לבחינת גובה הניכוי המותר למעסיקים לנכות משכר העובדים הזרים בגין מגורים.

היו"ר רביבו אמר, שכל יום שעובר ללא החלטה על קיזוז השכר בהתאם ליוקר המחיה ועלות שכ"ד שעולה עם השנים, גורם למעסיקים לשלם הרבה כסף על מגורים לעובדים זרים. למעסיקים יש הוצאות נוספות כגון אגרות. בתקנות עובדים זרים נקבע שהמעסיקים מחויבים לעמוד בדרישה למגורים הולמים, תוך דרישת גודל מינימלי של שטחי המחיה, מיתקני מגורים, ריהוט ומוצרי חשמל מינימליים ואספקת חשמל ומים.

מדו"ח בחינת הסכומים המותרים לניכוי שנכתב על ידי הצוות שהוקם במשרד העבודה ופורסם להערות הציבור עולה, כי ההשפעה על המעסיקים מסתכמת ב-931 מיליון ש"ח בשנה.

לדברי היו"ר, הוא התבשר על סיכום בנושא תשלום אגרת מעבר לעובדים הירדנים שמגיעים לעבוד באילת. העוולה תתוקן באופן חד, בפרט כלפי ירדנים שמועסקים במלונאות. "אני מצפה שההפחתה תחול רטרואקטיבית, והמדינה תכניס את ידה לכיסה ותשיב כספים ששולמו שלא בצדק."

נציגת משרד העבודה, אביבית אסרף, הציגה את המלצות הצוות שבחן את שיעור הניכויים מהשכר בגין מגורי העובדים ואמרה: "לנגד עיני הוועדה עמד הצורך לאזן בין צרכי המשק לעלויות במשק. בוצעה אבחנת עלויות בין מבנה קבע למבנה יביל. היום הניכוי המותר נוגע לשכ"ד בלבד, לדירת 2.5 חדרים שהתגוררו בה שמונה עובדים. התעריף החדש יהיה רלוונטי לדירות בנות ארבעה חדרים שמותאמות למגורי שבעה עובדים. הסכום יהיה אחיד לכל הענפים במשק. התעריף יהיה צמוד למדד מחירי השכירות. המעסיקים יידרשו לשמור את חשבוניות ההוצאה חמש שנים."

לשאלת יו"ר הוועדה השיבה אסרף, כי העלויות של גז, ועד בית, אינטרנט, ביטוח, בלאי ועלות השבת הנכס לקדמותו, לא הובאו בחשבון.

מאיר דוד ממשרד העבודה אמיר שאי אפשר לאכוף חישוב פרטני לכל דירת מגורי עובדים. לדבריו, מעסיקים רבים ביקשו לקבוע סכום אחיד לפי ממוצע ארצי. לאחר 20 שנות עבודה לפי תקנות ישנות, התוצאה טובה, והערות יו"ר הוועדה והמעסיקים יובאו בחשבון.

רות רוזנצויג ממשרד הרווחה אמרה, שהצוות קבע את עלות ההוצאות הנלוות, ובהן ארנונה, חשמל ומים, על פי ממוצע צריכת הצרכן הישראלי. התעריף כולל עלויות של ריהוט ומוצרי חשמל שהמעסיק מחויב לספק לעובד. התעריף יוצמד למדד המחירים לצרכן ויתעדכן מדי תחילת שנה.

עו"ד יגאל דנינו מהתאחדות חקלאי ישראל טען, כי הנחות היסוד של הצוות שגויות, ועל כן המסקנות שגויות. לדבריו, עלויות החשמל והמים גבוהות יותר, מאחר שכך מתנהגים עובדים שאינם משלמים את חשבונות החשמל והמים. עוד טען, כי עלויות המגורים בענף החקלאות גבוהות יותר, וזו תהיה שגיאה להשוות את ענף החקלאות לשאר הענפים.

יהודה בן סנן, בעל תאגיד עובדים זרים, סיפר שהוא מעסיק מאות עובדים זרים ושוכר בעבורם 70 דירות. "קשה לי לשלוט בהוצאה של כל אחת מ-70 הדירות ולהתאים את העלויות לכל עובד בכל דירה. זה יחייב אותי להעסיק אנשים שיבחנו את העלות של כל דירה. ההמלצות הוגנות."

אלכס פרידמן, יו"ר ארגון נכה לא חצי בן אדם, טען שהדוח ממשיך פרדיגמה בעייתית של חוסר הבחנה בין הענפים. רוב העובדים מגיעים לחברות עסקיות, ואילו בענף הסיעוד העלויות גבוהות ולכל מטופל יש הוצאות נלוות רבות שנוספות לעלויות הרגילות. "אני הולך לעבודה, למסעדה או לטיול, העובד צמוד אליי וזה עולה לי הרבה כסף. ההוצאות האלו צריכות להיות מובאות בחשבון."

יקיר ליסיצקי, יו"ר איגוד המסעדות, אמר: "נשלם על האגורה מה שאנחנו חייבים לשלם. לא נכון לקבוע הוצאה משתנה על פי תעריף קבוע מראש."

אייל מוסט, מנכ"ל עמותת דף חדש, הציע לבצע חישוב כל רבעון. אכיפה טובה תביא מעסיקים לנכות הוצאות אמיתיות. לדבריו, עובד זר צורך הרבה יותר חשמל ומים מצריכה ממוצעת של צרכן ישראלי.

עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין סבור שגבייה נגד תשלום בפועל היא הדרך הנכונה. זה לא מכביד על הרגולטור.

לינק לדוח משרד העבודה לבחינת הסכומים המותרים לניכוי במסגרת תקנות עובדים זרים - טיוטה שפורסמה להערות הציבור.