מצמצמים שימוש בגז HFC

מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה מודיע על פרסום טיוטה להערות הציבור. מדובר בהוראת מנכ"ל הנוגעת לחלוקת מכסות ליבוא של חומרים הגורמים להתחממות כדור הארץ - קררים מסוג HFC. הם נמצאים בשימוש נפוץ בעיקר במערכת קירור כגון מזגנים, צ'ילרים, מערכות קירור תעשייתי ובמספר שימושים תעשייתיים אחרים.

ב-1 ביולי 2022 נכנס לתוקף התיקון לתקנות החומרים המסוכנים, אשר מיישם את האמנה הבינלאומית בדבר הפחתת השימוש בחומרים הגורמים להתחממות כדור הארץ. נקבעה הפחתה של כמות החומרים מסוג HFC המותרת ביבוא לישראל. בהתאם לתיקון האמור, בשנת 2023 יבוא החומרים מסוג HFC לישראל לא יעלה על 5.884 מיליון טונות ביחידות GWP לשנה.

הוראת המנכ"ל החדשה עוסקת במתן רישיונות לשנת 2023 ליבואנים ותיקים וחדשים.

מתן רטנר, מנהל אגף כימיה ופארם במינהל תעשיות במשרד הכלכלה אומר, כי תיקון קיגאלי מחייב את ישראל לבצע הפחתה ממשית בשימוש בקררים הנפוצים ביותר כיום בשוק - קררים מסוג HFC. בשנים הקרובות השוק יצטרך לעבור למערכות המשתמשות בחומרים חליפיים, כגון CO2 וחומרים מסוג HFO.

"כדי למנוע ריכוז המכסות בידי כמות מוגבלת של יבואנים ולפגוע בתחרותיות, ההוראה החדשה תאפשר מתן מכסות לקררים הן ליבואנים ותיקים הן ליבואנים חדשים, שלא ייבאו חומרים מסוג HFC בשלוש השנים האחרונות. בד בבד נקראים המגזר המסחרי והמגזר התעשייתי לשקול החלפה של מערכות קירור ישנות במערכות חדשות בעלות קררים ידידותיים לסביבה. אנו מקווים כי שדרוג מהיר של מערכות הקירור יביא לירידה בביקוש לחומרים אלה וימנע עלייה ניכרת במחיר", דברי רטנר.

יבואנים, יצרנים, נותני שירות בענף מערכות הקירור וכל הציבור, מוזמנים לשלוח הערות עד 30 בנובמבר 2022.

לקישור לטיוטת ההוראה ומייל למשלוח הערות לחץ כאן

רקע: כחלק מההצטרפות של ישראל למאמץ הגלובלי להפחתת ההתחממות הגלובלית ולמעבר לכלכלה דלת פחמן, ממשלת ישראל קיבלה על עצמה יעד לאומי להפחתת הפליטות ב-27% מרמתן בשנת 2015 עד שנת 2030.

אחד הסקטורים החשובים בעלי תרומה שלילית לפליטות פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, הוא של קררים. סקטור זה הוא כשליש מפליטת גזי החממה בענף התעשייה. ענף התעשייה כולו מהווה כ-15% מסך הפליטות של גזי החממה בישראל, כלומר פליטה של גזים ממזגנים ומערכות קירור מהווה כ-5% מסך הפליטות של גזי חממה בישראל.

רוב מדינות העולם חתמו על הסכם בינלאומי המחייב יעדים להפחתת השימוש ב-HFC's. מנגנון ההפחתה מבוסס על הצלחה קודמת - "פרוטוקול מונטריאול" - הסכם בינלאומי שנועד למנוע את הידלדלות שכבת האוזון. במסגרת פרוטוקול מונטריאול צומצם מאוד השימוש בגזים המזיקים לשכבת האוזון, בהם גזים מסוג HCFC שהיו נפוצים בעבר במערכות קירור. קררים אלה הוחלפו בדרך כלל בקררים מסוג HFC, שגורמים להתחממות.

במפגש הצדדים של פרוטוקול מונטריאול שהתקיים באוקטובר 2016 בעיר קיגאלי, בירת רואנדה, אומץ תיקון לפרוטוקול. לפיו יצומצמו הייצור והשימוש ב-HFCs ברמה הגלובלית (להלן - תיקון קיגאלי). התיקון האמור מחייב את המדינות המפותחות, בהן מדינת ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs משנת 2019 בהדרגה, באחוזים יחסית לשנת הבסיס, כמפורט:

על כל אחת מהמדינות המפותחות לחשב את היקף השימוש המקומי על פי הגדרות שנקבעו בתיקון קיגאלי. תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א-2020, הן המקור החוקי הישראלי ליישום האמנה הבינלאומית. התקנות אושרו בוועדת הפנים של הכנסת ב-16 בנובמבר 2020 ונכנסו לתוקף ב-1 ביולי 2022.

הפחתת הצריכה והשימוש ב-HFCs מחייבת שימוש בחומרים חלופיים. אלה קיימים כיום, אם כי רובם בעלי רמת דליקות גבוהה יחסית המצריכה היערכות, בין היתר בהיבטים של בטיחות, תחזוקה ופעילות שוטפת, לפי סוגי הציוד והמערכות. קררים חליפיים למזגנים ביתיים טרם אושרו לשימוש בישראל.

במערכות קירור תעשייתיות ומסחריות כבר קיימים תחליפים זמינים שפועלים בישראל, אם כי המעבר לקררים ידידותיים לסביבה מצריך החלפה של מערכת הקירור בהשקעה לא מבוטלת. כיום, יבוא של חומרים שהם HFCs, טעון רישיונות ייבוא שניתנים על ידי מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה. המסגרת לחלוקת המכסות היא הוראת מנכ"ל 2.13, שפורסמה לראשונה ביוני 2022, ולאחר מקצה תיקנים ועדכונים מפורסמת כעת להערות הציבור לקראת שנת 2023.