סקר מצב העסקים בזמן מלחמת חרבות ברזל

בעקבות מלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-7 באוקטובר, ביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר בזק לבחינת מצב העסקים. נתוני הסקר נאספו בתאריכים 24 עד 26 באוקטובר ומשקפים את דיווחי המנהלים על מצב התעסוקה והפגיעה בחברתם בשבוע השלישי למלחמה.

אוכלוסיית הסקר היא עסקים עם 5 משרות ויותר במגזר העסקי. אומדני הסקר נבחנו הן ברמת הענף הכלכלי והן ברמת האזור הגאוגרפי, המשפיע על פעילותן הכלכלית של החברות במצב החירום הנוכחי. מדגם הסקר כלל כ-1,680 חברות, ושיעור ההשבה היה 78%. אומדני הסקר מייצגים 68,495 עסקים במגזר העסקי שבהם כ-2.2 מיליון משרות שכיר.

היקף התעסוקה הפעילה בעסקים

בסקר התבקשו המנהלים להעריך את שיעור התעסוקה הפעיל מהמשרד ומהבית בחברתם בהשוואה למצבת העובדים לפני המלחמה לפי סולם אורדינלי.

כ-37% מהעסקים דיווחו על צמצום חד בהיקף התעסוקה בזמן ביצוע הסקר (עד 20% ממצבת העובדים הרגילה), עד כדי הפסקת הפעילות הכלכלית של העסק לחלוטין. אומדן אחר התקבל מעסקים שדיווחו על מצב זה של כמעט סגירה במחוזות - כ-59% מהעסקים במחוז דרום לעומת כ-25% מהעסקים במחוז תל אביב.

הפגיעה בתעסוקה במחוז ירושלים ובאזור יהודה והשומרון גבוהה מהפגיעה במחוזות האחרים (למעט מחוז הדרום) ונובעת כנראה מהתלות בתעסוקת פלסטינים במחוז זה.

פילוח האומדנים לפי ענף כלכלי מלמד על פגיעה חריפה בענף הבינוי, שבו יותר מ-62% מהעסקים נמצאים במצב של כמעט סגירה לעומת 4% מהעסקים בענפי שירותי ההייטק ופיננסים.

בבחינת האומדנים לפי קבוצות גודל העסק (מספר המועסקים), ניכר שהפגיעה בתעסוקה בעסקים קטנים חמורה יותר מאשר בעסקים אחרים. 42% מהעסקים שבהם 10-5 משרות שכיר נמצאים על סף סגירה לעומת כ-15% מהעסקים שבהם יותר מ-250 משרות.

שיעור העובדים המגויסים

כ-11% מהעסקים (יותר מ-6,000 עסקים באוכלוסיית הסקר) מדווחים על אחוז הגבוה מ-21% של מועסקים בחברתם המגויסים בצו 8. בענפי שירותי ההייטק והפיננסים, כ-20% מהחברות מדווחות על שיעור גבוה של מגויסים מבין עובדיהן לעומת כ-4% בלבד בענף שירותי מזון ומשקאות.

היקף העבודה מהבית

אומדן העסקים המאפשרים עבודה מהבית עלה מ-31% בזמני שגרה ל-37% מהעסקים כעת. עסקים רבים שאפשרו עבודה מהבית בזמן שגרה הגדילו את היקף העבודה מהבית. בענפי שירותי ההייטק והפיננסים, שיעור העסקים שאפשרו עבודה מהבית יותר משלושה ימים בשבוע היה חמישית בזמני שגרה, וכעת מחצית מהעסקים בענפים אלו מאפשרים זאת.

פגיעה בהכנסות החברה

כ-51% מהעסקים בכל הארץ מדווחים על פגיעה חמורה (יותר מ-50%) בהכנסות החברה בהשוואה לצפוי בזמני שגרה. במחוזות דרום וצפון אחוזי העסקים המדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות היו הגבוהים ביותר (66% ו-64%, בהתאמה). בענפי הבינוי ובענף שירותי מזון ומשקאות, יותר מ-70% מהעסקים מדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות (74% ו-71%, בהתאמה). כ-57% מהעסקים הקטנים (שבהם עד 10 משרות שכיר) מדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות לעומת 14% מהעסקים הגדולים (שבהם יותר מ-250 משרות שכיר).

היקף התעסוקה הפעילה בעסק

בסקר התבקשו המנהלים להשיב על השאלה: "מתוך מצבת העובדים בחברה בזמן שגרה, מה אחוז העובדים הפעילים מהמשרד ומהבית היום?"

האפשרויות בתשובה היו:

1. עד 20% (כולל עסקים שהפסיקו פעילות לחלוטין - מייצג מצב של "על סף סגירה" או סגירה זמנית).

2. 21%-40%.

3. 41%-60%.

4. 61%-80%.

5. 81% ומעלה (כולל עסקים עם גידול בהיקף התעסוקה - מייצג היקף העסקה שגרתי באופן יחסי).

בתרשים 1 מוצגים שיעורי העסקים עם הצמצום המרבי בתעסוקה (עד 20% ממצבת העובדים בשגרה) לעומת שיעורי העסקים עם פגיעה קלה/ללא פגיעה בהיקף התעסוקה הרגיל (מעל 81%) לפי מחוז (לא כולל עסקים בפריסה ארצית. חלקם בכל העסקים נמוך).

כ-37% מהעסקים בכל הארץ נמצאים בהיקף תעסוקה מינימלי או בהפסקה מוחלטת של פעילות העסק, וב-24% מהעסקים הפגיעה בפעילות מתונה והם מעסיקים יותר מ-81% מכוח האדם בחברתם בטרם המלחמה.

כצפוי, הפגיעה בעלת המשמעות הרבה ביותר היא במחוז הדרום, שבו כ-59% מהעסקים מדווחים על היקף תעסוקה מינימלי, ורק כ-16% על פגיעה מתונה בתעסוקה. באופן מפתיע, אחריו נמצא מחוז ירושלים, כנראה בשל התלות של עסקים במחוז זה בתעסוקת זרים ופלסטינים. הפגיעה הנמוכה ביותר היא במחוז תל אביב, שבו כ-25% מהעסקים מדווחים על פגיעה חמורה/הפסקת פעילות.

תרשים 1 - תעסוקה לפי מחוז

תרשים 2 מציג את האומדנים לפי ענף כלכלי. אפשר לראות שבענפי שירותי ההייטק והפיננסים שיעור נמוך של עסקים המדווחים על צמצום חד בהיקף התעסוקה (כ-4% מהעסקים מדווחים על עד 20%). לעומת זאת 62% מהעסקים בענפי הבינוי נמצאים על סף סגירה.

בענפי התעשייה ושירותי מזון ואוכל (מסעדות ואולמות אירועים) יש שיעור גבוה של עסקים עם פגיעה חמורה בהיקף התעסוקה (כ-41% ו-45%, בהתאמה).

בענף המסחר הקמעוני השיעור הגבוה ביותר של עסקים המדווחים על פגיעה קלה בהיקף התעסוקה: כ-35% לעומת כ-11% מהעסקים בענפי הבינוי.

כ-45% מהעסקים בענף שירותי מזון ומשקאות נמצאים בהיקף תעסוקה מינימלי, ורק אחד מתוך חמישה עסקים בענף מדווחים על היקף תעסוקה הגבוה מ-81%. כצפוי, נמצא מתאם בין מסעדות הממוקמות במחוזות דרום וצפון להיקף תעסוקה מינימלי.

תרשים 2 - תעסוקה לפי ענף כלכלי

בבחינת האומדנים לפי קבוצות גודל העסק (מספר המועסקים), ניכר שהפגיעה בתעסוקה בעסקים קטנים חמורה יותר. 42% מהעסקים שבהם 10-5 משרות שכיר נמצאים על סף סגירה לעומת כ-15% מהעסקים שבהם יותר מ-250 משרות.

תרשים 3 - התעסוקה לפי גודל עסק

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר גויסו מאות אלפי חיילי מילואים בצו 8, רובם שייכים לכוח העבודה במגזר העסקי. בסקר נשאלו המנהלים לגבי שיעור המגויסים מבין המועסקים בחברתם. ב-41% מהעסקים יש מועסקים מגויסים, וב-11% מהעסקים היקף המגויסים מבין עובדי חברתם גבוה מ-21%.

בתרשים 4 מוצגים אחוזי העסקים שכוח אדם רב בחברתם (יותר מ-21% מהמועסקים) מגויס לפי ענף כלכלי. בענפי שירותי ההייטק והפיננסים כ-20% מהעסקים מתמודדים עם שיעור גבוה של עובדים מגויסים.

תרשים 4 - עסקים שאחוז משמעותי מכוח העבודה בחברתם גויס בצו 8

מאז משבר הקורונה, חברות רבות פיתחו מסוגלות לעבודה מרחוק, ובזמני שגרה חברות רבות מאפשרות עבודה מרחוק באופן מובנה וקבוע. בסקר מחודש מרס 2023 נמצא שכ-25% מהחברות מאפשרות עבודה מרחוק. בסקר הבזק הנוכחי נשאלו המנהלים על היקף העבודה מרחוק בזמני שגרה, ועל היקף העבודה מרחוק ביום ביצוע הסקר. לוח 3 מלמד שכ-31% מהעסקים בסקר אפשרו עבודה מהבית בהיקף כלשהו לפני המלחמה.

השוואת האומדנים בלוחות 3 ו-4 מלמדת שמצב החירום הביא לגידול בשיעור ההעסקה מרחוק בשני אופנים:

* אחוז העסקים המאפשרים עבודה מרחוק כעת עלה ל-37% (יותר מ-3,000 עסקים מאפשרים עבודה מרחוק בזמן המלחמה ולא אפשרו זאת בשגרה).

* עסקים שאפשרו עבודה מהבית באופן שוטף הגדילו את היקף התעסוקה (אחוז העסקים שאפשרו עבודה מרחוק יותר מיום אחד עלה מ-12% בשגרה ל-19% בזמן המלחמה).

עיון באומדנים לפי ענפי כלכלה מלמד שבענפי שירותי הייטק ופיננסים אחוז החברות שמאפשר עבודה של יותר משלושה ימים בשבוע מרחוק עלה באופן חד מ-19% בשגרה ל-47% כעת.

תרשים 5 - עסקים לפי היקף העבודה מרחוק בשגרה ובזמן המלחמה

בשאלון הסקר נשאלו המנהלים על הפגיעה בהכנסות החברה בחודש אוקטובר בהשוואה לתקופה זו בשגרה.

בתרשים 6 מוצג אחוז העסקים לפי מחוז המדווחים על פגיעה חמורה (יותר מ-50% בהכנסות) לעומת אחוז העסקים המדווחים על פגיעה קלה בהכנסות (לא צפויה פגיעה או צפויה פגיעה עד 10%). בכל המשק, כ-51% מהעסקים מדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות חברתם, וכ-12% מהעסקים מדווחים על פגיעה קלה בהכנסות החברה. אחוז דומה של עסקים מדווחים על ירידה חדה בהכנסות החברה במחוז צפון ובמחוז דרום. מחוז חיפה בולט לטובה. 31% בלבד מהעסקים במחוז מדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות, וכ-18% - על פגיעה קלה.

בניגוד לאומדני התעסוקה, הפגיעה בהכנסות במחוז תל אביב דומה לממוצע הארצי. הדבר מלמד שעסקים במחוז המשיכו בהעסקה למרות הירידה החדה בביקוש וירידה בהכנסות.

תרשים 6 - פגיעה צפויה בהכנסות החברה באוקטובר בהשוואה לזמני שגרה, לפי מחוז

עיון באומדני הפגיעה בהכנסות לפי ענף כלכלי (תרשים 7) מלמד שבענפים שלהלן מרבית העסקים מדווחים על ירידה של יותר מ-50% בהכנסות חברתם: שירותי אירוח (כ-82%), שירותי מזון ומשקאות (71%) ובינוי (74%).

תרשים 7 - פגיעה חמורה הצפויה בהכנסות החברה באוקטובר בהשוואה לזמני שגרה, לפי ענף כלכלי

עיון באומדנים לפי קבוצת גודל תעסוקה (תרשים 8) מלמד שהפגיעה בהכנסות החברה חמורה יותר ככל שהעסק קטן יותר. ממצא זה דומה לממצאים שנצפו במשברים קודמים ונובע מגורמים כלכליים רבים (נזילות, מערכות תקשורת, גישה למסחר בין-לאומי), המקנים עמידות גבוהה יותר לעסקים גדולים בהשוואה לעסקים קטנים.

תרשים 8 - היקף הפגיעה הצפויה בהכנסות החברה באוקטובר בהשוואה לזמני שגרה, לפי גודל העסק

בשאלון הוצגו למנהלי העסקים מגבלות שנוצרו בעקבות המלחמה, והם התבקשו לציין לגבי כל מגבלה אם היא פוגעת בפעילות חברתם במידה רבה, במידה בינונית, במידה מועטה או בכלל לא.

בתרשים 9 אפשר לראות שכ-57% מהמנהלים מציינים שירידה בביקוש למוצר או לשירות היא הגורם המרכזי שמשפיע באופן שלילי על פעילות החברה. הגורם השני בחשיבותו הוא היעדרות עובדים. כ-47% מהמדווחים ציינו שגורם זה פוגע בפעילותה הכלכלית של החברה.

תרשים 9 - גורמים לפגיעה בפעילות החברה במידה רבה - אחוז עסקים