שיטות חיבור של פלדה לפלדה

איך מחברים שני פרופילים יחד? מה היתרונות והחסרונות של השיטות הקיימות? לפניכם סיכום קטן ומועיל של כל הטכנולוגיות הזמינות. אתייחס למספר שיטות סטנדרטיות ומוכרות: ריתוך, בורג ואום, עוגן נפתח, מסמר פלדה, בורג קודח.

שיטת ריתוך

ריתוך הוא פעולה פיזיקלית המבוססת על התכה של אחד הגופים המתכתיים, בדרך כלל תוך הוספת מתכת כחומר מילוי. השיטה קלסית, עם כוח חיבור זהה לתסבולת של פרופילי הפלדה המחוברים עצמם.

אלא שיש לשיטה זו כמה חסרונות:

* בעת חיבור של שני חומרים מסוגים אחרים או חומרים שעוביים שונה, יש להתאים את מכשיר הריתוך והמילוי לחומרים ולעוביים. הדבר מצריך פועל מקצועי מאוד.

* לא את כל החומרים אפשר לרתך.

* אזור שרותך מאבד את ההגנה שלו לקורוזיה ומצריך טיפול משלים (גם אם מדובר בנירוסטה).

* הפיקוח הוויזואלי חלקי. כדי לבדוק את טיב החיבור נדרשות בדיקות מורכבות ויקרות כגון בדיקה מגנטית, בדיקה אולטרה-סונית, בדיקה רדיוגרפית או בדיקה עם נוזלים חודרים.

* הגמר לא תמיד אסטטי, ומצריך שיוף, ניקוי והחלקה של זחל הריתוך לפני תיקון הצבע.

ריתוך MFE Welding

שיטת בורג ואום

שיטה של בורג ואום טובה במיוחד כשהחורים כבר מוכנים. אם אין חורים מוכנים מראש, יש להשתמש במקדח מגנטי כדי לקדוח אותם באתר. השיטה קלה ליישום ולפיקוח.

חסרונותיה:

* מצריכה גישה משני צידי החיבור, וגם עובי מסוים בשביל ראש הבורג והאום.

* קידוח פרופיל עבה אורך זמן רב.

* גמר עם ראש בורג/אום בולט.

מעטפת בשדה תעופה בברמודה (חברת פלגג), חיבור עם ברגי Auto

שיטת העוגן הנפתח מאחורי הפרופיל

עוגן נקבה נפתח על ידי סגירת בורג זכר המושך אום קוני, אשר פותח את צידי השרוול שמתנגדים לשליפת העוגן. כשהחורים מוכנים, ההתקנה מהירה מאוד וקלה, גם כשאין גישה מהצד השני של החיבור. התסבולת מוגדרת היטב, והפיקוח על הביצוע קל מאוד.

חסרונות השיטה:

* קידוח פרופיל עבה אורך זמן רב.

* עלות העוגן גבוהה מאוד.

* גמר עם ראש בורג בולט.

עוגן נפתח Box Bolt מ-Key Safety

שיטת מסמר יריות

בשיטה זו מחברים שני פרופילים על ידי מסמרים מיוחדים שנורים מאקדח תחמיש או גז. ההתקנה מהירה וקלה מאוד והתסבולת של החיבור מוגדרת היטב.

חסרונות:

* יש לרכוש אקדח גז או תחמיש שעלותם גבוהה. גם המסמרים/תחמישים/גז אינם זולים ואינם מתאימים לכל סוגי האפליקציות. מלבד זאת לכל עובי מתאים מסמר אחר או אקדח אחר.

* פרופילים עבים מצריכים שימוש במכשירים כבדים שאינם קלים לשימוש.

* בהתקנה בפרופילים דקים, קשה להימנע מלכופף אותם או לפגוע בהם בגלל כוח הירייה.

אקדח מסמרים Spit

שיטת ברגי פלדה קודחים

שיטה זו מוכרת בשם איסכורית ומבוססת על ברגי פלדה קודחים שמייצרים הברגה בתוך הפרופילים, עם קידוח מקדים או בלעדיו. ההתקנה קלה מאוד ולא מצריכה ציוד מיוחד, מלבד מברגה מהירה סטנדרטית למדי. השיטה מאפשרת תכנון מדויק יחסית של תסבולת החיבור, ללא צורך בפיקוח.

כמה חסרונות של השיטה:

* רוב רובם של ברגי הפלדה בארץ מיובאים מסין ואיכותם נמוכה מאוד, ללא תסבולות כתובות. משם מגיע חוסר האמון של מתכננים בברגי פלדה.

* קידוח מקדים נדרש בעובי כולל מעל 12 מ"מ (עד 15 מ''מ) בין שני פרופילים.

* קוטר הברגים מוגבל ל-6.3 מ''מ, והמשמעות היא שגם התסבולת שלהם מוגבלת (עד 1,300 ק''ג לכל בורג בערך).

בורג פח Adit AUTO

הבדלים מעשיים בין השיטות

כדי להבין טוב יותר את ההבדלים, ניקח דוגמה של חיבור בין פרופיל בעובי ארבעה מילימטרים לפרופיל בעובי שישה מילימטרים. רוצים חיבור שמחזיק מעל 12 טונות בשליפה. אם נחליט לבצע אותו על ידי ריתוך (30% מהאורך כללי), נביא בחשבון עלות של חומר גלם למילוי וספריי נגד קורוזיה שנצטרך לשים על האזור המרותך, ונוסיף 20-15 דקות עלות זמן של פועל מקצועי. בסך הכול בערך 80 ₪.

אם נעדיף את השיטה של בורג ואום (כשאין חורים מוכנים), נצטרך להשקיע כמעט חצי שעה של פועל פחות מקצועי לקידוח חורים בקוטר 14 מ''מ עם מקדח מגנטי, ולהוסיף את עלות הברגים. לאחר מכן יש להוסיף את סגירת האום בהתאם למומנט הנדרש לפי התקנים של האום. זה ייצא בערך 40 ₪.

אם נחליט להשתמש בעוגני פלדה שנפתחים, כי אין לנו גישה מאחורי הפרופיל השני, העבודה תהיה זהה לעבודה עם בורג אום, אבל נצטרך לקדוח ארבעה חורים בקוטר 20 מ''מ ולהתקין ארבעה עוגנים M12/18 כדי לקבל 12 טונות. זמן הקידוח יהיה בערך שעה. העלות הכוללת תהיה בערך 220 ₪ כולל העוגנים.

אם יש אקדח תחמיש (שעלותו 7,000 ₪ בערך) ורוצים לבצע את החיבור עם מסמכי ירייה, נצטרך לירות בערך 25 מהם בעלות של שני ₪ ליחידה. זה בערך 50 ₪. מבחינת זמנים, זאת השיטה המהירה ביותר.

לבסוף, אם נתחכם ונשתמש בברגי פלדה, יידרשו בערך עשרה ברגים כאלה שכל אחד מהם עולה בערך 0.25 ₪, כלומר 2.5 ₪ והעבודה תימשך דקות ספורות.

לסיכום, לי קשה להבין איך יכולה להיות שיטה קלה ופשוטה כל כך כמו ברגי פלדה קודחים, קלה לפיקוח וזולה מהאחרות, ובכל זאת כמעט אינה נמצאת במניפת האפשרויות של המתכננים.

הכותב הוא מהנדס, חברת אדיט בע''מ