בחירת צבעים בתעשייה

לפי ויקיפדיה, צבע כחומר הוא כינוי למשפחה של חומרים שמכסים בהם גופים על ידי משיחה, ציפוי וכדומה כדי שישנו את צבעם. חומר כזה מורכב מפיגמנט, מבסיס (חומר מאחז שאוחז הן את הפיגמנט הן את הגוף הנצבע) ומחומרים מדללים. צבעים משמשים למגוון מטרות: הגנה על משטחים רגישים מפני שיתוך (קורוזיה) - אופייני לתעשייה, הבדלה בין פרטים או הדגשתם, וכן למטרות אומנותיות.

בתהליכי הייצור של כל פריט כמעט בחיי היום-יום משתמשים בצבעים כדי להשיג מראה מסוים. בעיצוב תעשייתי, צבע הוא כלי בסיסי.

גוון עם אופי

לגוונים יש שימושים רבים, ולבחירה בגוון מסוים יש משמעות רבה בתעשייה. כך למשל הצבעים של לוגו של חברה או האתר שלה. צבעים אחדים עשויים לעורר רגשות מסוימים אצל לקוחות ולגרום להשפעה מיידית על מחשבותיהם של הצרכנים. אפשר להבחין במותגים הבולטים והמזוהים ביותר בעולם רק לפי הצבע שלהם. מחקרים מלמדים ש-60 עד 80 אחוז מהחלטות הרכישה של לקוחות עשויים להיות מושפעים מהצבע של המוצר.

על ידי הבנת גלגל הצבעים והפסיכולוגיה שמאחוריו, אפשר להבין אילו צבעים מתאימים לעסק. לכל גוון יש אופי. גווני הפיגמנט העיקריים הם אדום, צהוב וכחול. צבעים אחרים לא משתלבים כדי ליצור אותם, אבל צבעים אלה משתלבים כדי ליצור את כל הגוונים האחרים.

הגוונים המשניים - כתום, ירוק וסגול - הם תערובות של הגוונים הראשוניים. כתום הוא תערובת של אדום וצהוב, ירוק - תערובת של צהוב וכחול, וסגול הוא תערובת של אדום וכחול. גוונים שלישוניים נובעים מערבוב ראשוני ומשני, למשל אדום-כתום או כחול-סגול.

צבע חם כגון אדום מעורר תגובה מיידית בקרב אנשים. הוא מעלה את קצב הלב שלהם, גורם לנשימה מהירה ומפעיל את בלוטת יותרת המוח. בתעשיות מזון, טכנולוגיה, מכוניות וחקלאות, צבע זה פופולרי ויעיל. הוא גורם לאנשים להתרגש, להיות רעבים ולהתלהב מהמוצרים. בתעשיות כגון פיננסים ותעופה, האדום לא היה כל כך פופולרי מכיוון שהוא נוטה לגרום לאנשים לעצבנות ולהרגיש לא בטוחים - דבר שלעולם לא נרצה להרגיש במטוס או לגבי הכסף שלנו.

צבעים כגון סגול וכחול מרגיעים אנשים ומזכירים להם מלכות ועושר. כחול הוא ללא ספק הצבע הפופולרי ביותר בקרב מותגים טכנולוגיים בשל האיכויות המרגיעות שלו. הצבעים האלה שימושיים מאוד בתעשיות טכנולוגיה, בריאות ופיננסים, מכיוון שהם גורמים לאנשים להיות רגועים - תחושה שכולנו צריכים כשאנו מתמודדים עם התקדמות טכנולוגית חדשה, מצבי חירום בריאותיים או חושבים על הכסף שלנו.

צבעים לוהטים כגון צהוב וכתום מתקשרים לתקווה, לאופטימיות, לעליזות ולאנרגיה. הם מרגשים אנשים. תעשיות כגון שירותי בריאות מאמצות צבעים כאלה כדי להחדיר באנשים תקווה כשהם "במצבי בריאות" ועליזות. שני הצבעים מאוד לא פופולריים בתעשיות ההלבשה.

גוני אדמה כגון ירוק וחום קשורים לארציות, לשלווה, לבריאות טובה ולעמידות, אלא שהם מצליחים בתעשיות שונות זו מזו. כל גוון של ירוק עשוי ליצור רגשות אחרים. ירוק פופולרי בתעשיות בית (ריהוט וציוד) וטכנולוגיה, וחום לא פופולרי בקרב שתיהן.

שחור ולבן, שניהם פופולריים בכל הנוגע לבגדים. לשחור יש מעמד ותחכום, והלבן מייצג טוהר וניקיון. שחור מבוקש בטכנולוגיה ובתעשיית הרכב, ולבן מצליח יותר בתחום הבריאות.

גוון עם עוצמה

הברק היחסי או הרוויה של צבע הם עוצמתו, ומכונים לפעמים כרומה. ממד זה מתאר את החוזק של הצבע. צבעים רוויים הם גוונים ראשוניים ומשניים ברמתם הטהורה והחזקה ביותר בגלגל הצבעים. לכל גוון יש טווח של רוויה, מעוצמה מלאה ועד אפור ניטרלי. עוצמה מספקת גוון עם החיות או הניטרליות שלה.

עוצמה גם מניבה מגוון ביטויים. גוון רווי הוא עז ומעורר בדרך כלל התרגשות או אנרגיה. גוונים פחות רוויים נעים בין כמעט בהירים לכמעט מושלמים, ומשלבים מצבי רוח רבים. גוונים בעוצמות הנמוכות ביותר הם צבעים ניטרליים, ולעיתים משמשים בסיס למלתחה למשל. אם משתמשים בהם יחד במלוא העוצמה, צבעים משלימים עשויים לרטוט. שילוב של גוון עוצמתי עם גוון ניטרלי עשוי להוריד את הרוויה של הראשון ולהגביר את יכולת החיים של האחר.

העוצמה מושפעת מהמרקם של פני השטח. אפילו אי סדר מזערי בפני השטח משקף אזורים זעירים של אור, המטילים צללים מיניאטוריים. יש לכך השפעה על עוצמת הצבע. אם אריג בד ומשטח חלק היו מוטבלים באותו אמבט צבע, הם לא היו מקבלים צבע זהה בשל האפקט המרכך של המרקם. משטח מבריק חלק יגרום לצבע רך להיראות חזק יותר.

צבע קשור לאובייקטים טבעיים רבים באותו צבע, ולכן יכול לקבל משמעות אסוציאטיבית. צבעים עשויים להיות קשורים סימבולית לעמים מסוימים או לתקופות היסטוריות. את שנות ה-60 בארצות הברית אפיינו צבעים פסיכודליים שכללו שילובים של גוונים עזים של ורוד, צהוב, כחול, ירוק וסגול. הקוריאנים מעדיפים ירוק צלדון, כחול-ירוק פסטלי, בגלל הקשר המסורתי שלו לחרס וקרמיקה, ולבן משמש לשמלת אבל בקוריאה.

אפשר למדוד ולזהות את התגובה האנושית לצבעים הן באופן קולקטיבי הן באופן אישי. פסיכולוגים חקרו את היווצרותן של העדפות צבע ותגובות לצבעים. מבחן הצבע לישנר (Lüscher) מקשר בין אישיות לצבע. צבע מדורג כקריטריון האסתטי החשוב ביותר בהעדפת הצרכן. מכיוון שצבע הוא תופעה מורכבת, משווקים יכולים להציג סחורה בצבעים מתואמים כדי לעזור לצרכן לבחור מוצר. כאשר קו בגדים מתואם צבע, תכנון המלתחה עשוי להיראות פחות קשה לצרכן.

התפתחות צבעים בתעשיית הרכב

בשנת 1908 סבר הנרי פורד ששחור הוא הצבע היחיד שמתאים לרכבים. הוא התבסס על היותו צבע שמספק ציפוי עמיד בעלות נמוכה. למעשה, לא דובר כלל בצבע אלא בטכנולוגיה היחידה שהייתה קיימת בתחילת המאה ה-20: צביעה המבוססת על שרף שמן של פשתן טבעי, כחומר קושר באמצעות הצלבה של חמצון.

המשמעות היא שזמן הייבוש של הצבע ארוך. השחור הזה של פורד הולבש על הרכב בהברשה ידנית במספר שכבות. הצביעה של כל רכב ארכה כמעט שבוע. נוצר צוואר בקבוק נוראי בתהליך הייצור ההמוני החדשני של פורד, למרות שהצבע השחור התייבש מהר יותר משאר הצבעים הזמינים.

צוואר הבקבוק הזה הניע את הפיתוח של צבע הרכב הראשון שפותח מראש כציפוי לרכב. היה זה צבע "Duco" של חברת דופונט. טכנולוגיית ציפוי חדשה זו הייתה בבחינת מהפכה בתחום הצביעה לרכב, שכן היא הפחיתה את זמן הצביעה והייבוש מימים רבים למספר שעות.

הכימאים של דופונט השתמשו בכימיה של חומרי נפץ וסרטי קולנוע, ויצרו שרף לכה בעל 15% מוצקי שרף. הפיתוח איפשר צביעה באמצעות ריסוס כציפוי שהתייבש תוך שעתיים בלבד. עבודות הפיתוח של כימאי הצבע של דופונט גילו ששרף הלכה הסינתטי החדש הזה סיפק בסיס מצוין לצבע תוך השגת שיפור במראה, בקשיחות ובעמידות לעומת צבעי שרף שמן טבעי, וגם איפשר פיגמנטציה קלה עם מגוון רחב של פיגמנטים צבעוניים.

בשנת 1924, לאחר שנתיים של בדיקות, הציגה חברה אחרת, ג'נרל מוטורס, שימוש בגימור Duco כמעט בכל קו הרכב שלה. זו הייתה הדוגמה הראשונה לאופן שבו צורכי התעשייה קידמו את טכנולוגיית הציפוי וצביעת הרכב. במקרה זה, הצורך בשיפור הפרודוקטיביות במפעל הרכב הניע את ההמצאה והפיתוח של כימיית ציפוי חדשה.

מאז התקדמות הטכנולוגיה החדשה הראשונה בשנות העשרים, החידושים בטכנולוגיית ציפויי הרכב נמשכו ללא הפוגה. למעשה, רבות מהטכנולוגיות החדשות במדעי הציפויים הגיעו מהתקדמות שחלה בתחום ציפוי הרכב.

המהפכה הבאה התרחשה באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר החל השימוש בלכות אקריליות תרמופלסטיות. השינוי היה קשור לשינוי שחל בתפיסת הרכב. לא מדובר רק בכלי תחבורה אלא גם בסמל סטטוס. בעלי רכבים רצו להקנות לכלי התחבורה שלהם מראה אישי יותר, וגם רצו להשוויץ. המשמעות היא שהציפויים היו צריכים להיראות טוב יותר ולהדגיש את עיצובי הגוף המעוקלים של הרכבים.

חברת Rohm and Haas Co. פיתחה פולימר סינתטי המבוסס על פולי מתיל מתאקרילט, ותעשיית הציפויים חקרה אם אפשר להשתמש בטכנולוגיה זו בציפויים. כימיה זו מבוססת על פולימר מבוקר של מונומרים אקריליים שונים. טכנולוגיה זו שלטה בתעשיית הרכב עד שנות ה-70.

השלב הבא היה צבע מבוסס אפקט מתכתי שסיפקו מראה עם ברק. לטכנולוגיית הציפוי הזו היה יתרון בעיצוב צבעים, ובשנות ה-60 של המאה ה-20 ג'נרל מוטורס צבעה כמעט כל מכונית עם ציפוי לכה אקרילי.

טכנולוגיית Topcoat השתפרה בהתמדה בעבור מערכות ציפוי לרכב, אך למכוניות עדיין הייתה בעיה מרכזית - החלודה של גוף הרכב. התקדמות ניכרת בציפויים בשנות ה-70 פתרה את הבעיה הזו: "מעיל אלקטרוני". את המעיל האלקטרוני הראשון לרכב פיתח ד"ר ג'ורג' ברואר בפורד בסביבות 1957. אלא שבטכנולוגיה היו חסרונות, ו-PPG Industries הציגה את מערכת המעיל האלקטרוני הראשונה למרכבי רכב רק בשנת 1973.

מכיוון שציפויים אלה בעצם עוצרים את גוף רכב מלקבל חלודה, טכנולוגיית פריימר חדשה זו הייתה מפריצות הדרך הגדולות ביותר בטכנולוגיית ציפויי רכב.

פריימרים מודרניים לרכב מסוג electrocoat מיושמים על ידי טבילה מוחלטת של גוף המכונית המורכב במכל גדול המכיל את ה-e-coat במים. הציפוי מיושם באמצעות תקיעה קתודית ומבטיח כמעט 100% כיסוי של משטחי המתכת על ידי הפריימר. כימיית הציפוי היא אמייל על בסיס מים המבוסס על אפוקסי, תוסף אלכוהול אמינו ואיזוציאנט חסום, אשר כולם מוצלבים באפייה ליצירת מערכת שרף אפוקסי-אוריתן. טכנולוגיית שרף זו, בשילוב עם הכיסוי המצוין הניתן על ידי פיזור אלקטרודה, מספקת את אחד הציפויים היעילים ביותר להגנה מפני קורוזיה. כמעט בכל המכוניות נעשה שימוש בטכנולוגיית e-coat כבסיס למערכת הציפוי שלהן.

בשנות ה-80 ביקשו יצרני הרכב להשיג עמידות טובה יותר לציפויי רכב, מכיוון שצרכנים ציפו כעת שהמכוניות שלהם יחזיקו מעמד חמש שנים לפחות, והם רצו שהמכונית תמשיך להיראות כפי שנראתה כשראו אותה לראשונה באולם התצוגה. בד בבד החלה הסוכנות להגנת הסביבה לפרסם תקנות חדשות של תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), שהגבילו את כמות הממס שמיתקן רכב יכול לפלוט לאטמוספירה.

תכולת ה-VOC הגבוהה והעמידות החלשה של ציפוי לכה אקרילי כבר לא היו מקובלות בשוק הרכב. אלו הביאו להתקדמות הזו: טכנולוגיית מעיל בסיס בתוספת מעיל אמייל שקוף. כעת, במקום שכבה אחת תכננו מערכת דו-שכבתית המורכבת מציפוי בסיס שהכיל את הפיגמנטים כדי לספק את אפקטי הצבע היפים, ואחריו שכבת ציפוי פולימרי שקופה שהגנה על הבסיס.

בשנות ה-90 הייתה התפתחות מרכזית נוספת בציפויי רכב: שימוש בשכבות בסיס של צבעי מים. הכימיה של שכבות הבסיס האלו עשויה להשתנות מאקרילים ופוליאסטרים הניתנים להפחתת מים, ועד לטקסים אקריליים, אך הגורם המשותף הוא שימוש במים כאחד המרכיבים הנדיפים העיקריים. בדרך כלל המניע להשתמש בטכנולוגיה מבוססת מים הוא להפחית את טביעת הרגל הסביבתית של תהליך הציפוי, אבל זה לא היתרון היחיד של שימוש בצבעי מים ברכב. מסתבר שהם סיפקו גם מראה יוקרתי ואיכותי יותר.

השינוי הגדול האחרון בטכנולוגיית ציפוי הרכב התרחש בשנות ה-2000, והתקדמות זו התמקדה ביעילות התהליך. במפעל הרכבה טיפוסי של רכב, פעולת הצביעה עשויה לתפוס מחצית משטח המיתקן כולו, לעלות כ-40% מההון של מפעל הרכבה, לנצל 80% מהאנרגיה ולהפיק את הרוב המכריע של CO2 ופליטות רעילות. היצרנים ביקשו מספקי הצבע למצוא דרך להפחית את טביעת הרגל הזו ואת העלות של יישום מערכת הציפוי. לפיכך תהליכים חדשים רבים מופעלים כעת במפעלי הרכב העומדים בקריטריונים אלה.

לסיאט מכון יופי לרכב

מה יש לנו היום? חידוש מעניין אפשר לראות אצל היצרנית הספרדית סיאט. לחברה יש "מרכז הבריאות" (כן, כן, SPA) למכוניות. הוא ממוקם באתר הייצור של סיאט במרטורל, ליד ברצלונה שבספרד, וכולל תשע "בריכות טבילה" להכנת הרכב וטיפול מקדים לעמידה בפני קורוזיה של מרכבי רכב ותאי ריסוס עם סילוני לחץ ליישום צבע.

כל מרכב מכונית עובר טקס יופי באזור הצבע כדי להבטיח את תוצאת הצבע הטובה ביותר לפני יציאה לכביש, כך לפי החברה. החלק הראשון של טיפול היופי כולל שטיפה באזור הטבילה לניקוי המתכת של גוף הרכב. לאחר מכן מיישמים חומרי איטום המונעים קורוזיה על ידי הפחתת הסיכון לחדירת מים. החומרים גם תורמים להפחתת רעש בתא הרכב באמצעות שיכוך קול.

לאחר מכן כל מכונית נצבעת באמצעות סילוני לחץ - כ-2.5 ק"ג ציפוי למכונית. לחלק מהדגמים שמציעה סיאט יש כמעט 70 שילובי צבעים אפשריים, להתאמה אישית. שילוב של רובוטים וטכנאים מיומנים מוודא שפורמולציות הצבע הנכונות מיושמות באזורים הנכונים של הרכב בזמן הנכון. לאחר כל טיפול באמבטיות הטבילה ובשאר האזורים ב"ספא" של סיאט, מתבצעים תהליכי ייבוש והתייצבות באחד משישה תנורים בטמפרטורות הנעות בין 45 ל-180 מעלות צלזיוס למשך 35-30 דקות.

השלב האחרון הוא "כרומותרפיה", שבה הרכב מחליק דרך סורק ולא פחות מ-50,568 תמונות מבוצעות תוך 43 שניות על ידי 28 מצלמות שמצלמות 42 תמונות/שנייה. הנתונים שנאספים משמשים להערכת המרכב בטווח של מילימטר אחד, ונועדו לוודא צביעת פגמים. בסך הכול כל מכונית מקבלת פינוק מ-1,100 עובדים ומ-200 רובוטים במשך שש שעות. לאחר ביקורם ב"מרכז הבריאות", הרכבים יוצאים לאולם התצוגה.

מי היה מאמין שב-1908 תהליך הצביעה של כל רכב נמשך שבועיים?

העדפות הצבעים של צרכני רכב

בהפרש גדול מהשאר, רוכשי רכב ברחבי העולם מעדיפים צבעים ניטרליים. מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הקרובות. מבין כל אפשרויות הצבע האפשריות, הלבן שולט בשוק הרכב העולמי עם נתח של 38%. ארבעת הגוונים הניטרליים - לבן, שחור (19%), אפור (15%) וכסף (9%) - עשו את דרכם ל-81% מכלי הרכב שיוצרו ב-2020, כך על פי דו"ח צבעי הצבע העולמי של Axalta. בינתיים, גוונים צבעוניים כגון כחול, אדום, חום/בז', צהוב/זהב וירוק תפסו כל אחד פחות מ-10%: 7%, 5%, 3%, 2% ו-1%, בהתאמה.

מעניין שהעניין הגובר בצבע הכחול היה ההשפעה המרכזית בפיתוח הצבע לרכב בשנים האחרונות, תוך פיתוח של גוני טורקיז. לפי דו"ח הפופולריות של צבעי הרכב של PPG לשנת 2020, הכחול עלה ב-1% מהשנה הקודמת וחיזק את תחזית צבעי הרכב של החברה לשנים הקרובות. וכן, יש גם קשר לקורונה. מומחי צבע מעריכים, כי מגפת הקורונה קשורה בבחירת הצבע הכחול ועשויה לעודד העדפה עולמית בבחירתו. כחול הוא צבע אופטימי ומנחם, שמשדר אמון, אמינות, ביטחון, ריפוי ותקווה, וקשור לטבע, לניקיון ולטכנולוגיית העתיד.