אישה תקבל מחצית משווי העסק של בעלה

בית הדין הרבני הגדול בירושלים, שדן בערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ברחובות, קבע בפסיקה תקדימית, כי אישה תקבל מחצית משווי העסק של הבעל למרות שהוא בעל עסק חופשי לשמאות רכב, ושכל שוויו נובע מהמוניטין העסקי שלו. בכך ביטל בית הדין הרבני הגדול החלטה קודמת של בית הדין הרבני האזורי ברחובות.

בפסק הדין של בית הדין האזורי ברחובות צוין, כי בתקופת נישואיהם הקים הבעל עסק לשמאות רכב שבו הועסקה גם אישתו. כאשר פנה הבעל להתגרש, מינה בית הדין הרבני האזורי ברחובות אקטואר מטעמו, שקבע כי העסק מוערך ב-1.2 מיליון שקלים, סכום שיש לחלקו בין הבעל לאישה, שווה בשווה.

חרף קביעה זו וללא כל נימוק, החליט בית הדין האזורי ברחובות לא להתחשב בחוות דעתו המקצועית של האקטואר שמינה, וקבע כי לעסק אין ערך בר חלוקה. הדיינים קבעו, כי "לא ניתן למכור את העסק" משום שכולו מבוסס על מוניטין אישי של האיש, ובהיעדר האיש - אין עסק.

בערעור שהגישה האישה באמצעות עו"ד אבי גפן נטען, כי בית הדין האזורי שגה בהחלטתו, פסק בניגוד לחוות דעת מומחה מטעמו, ובכל מקרה אפשר להבחין בין מוניטין אישי למוניטין עסקי, גם כשעסקינן בבעלי מקצועות חופשיים. לטענת עו"ד גפן, דייני בית הדין הרבני האזורי לא טרחו לבקש מהאקטואר הבהרה, לא הפנו אליו שאלות ולא נימקו את החלטתם מדוע חוות דעתו לא מקובלת עליהם.

לאחרונה פסק הרכב של שלושה דיינים מבית הדין הרבני הגדול, כי דין הערעור להתקבל, וקבע ברוב קולות, כי למרות שהעסק של הבעל מבוסס בין השאר על עבודת בעל העסק בו, אין הדבר סותר את האפשרות למכור את העסק בשווי מסוים כפי שהעריך האקטואר.

בית הדין הרבני הגדול ביקר בפסיקתו את החלטת בית הדין האזורי, על שהתקבלה בניגוד לחוות הדעת של אקטואר שמינה, ללא כל הסבר או נימוק. "האקטואר הוא המומחה בעניין מקצועי זה, ולדיינים, על אף חוכמתם וידיעותיהם בין בתורה ובין במילי דעלמא, אין ידע מקצועי בנושא זה, ובית הדין לא יכול לא לקבל את חוות הדעת המקצועית בלי לנמק", נאמר בהחלטת בית הדין הרבני הגדול.

פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול קובע אבחנה ברורה בין מוניטין אישי לבין מוניטין עסקי. על פי קביעת הדיינים, בהערכת העסק יש להפחית את המוניטין האישי משווי העסק. אפשר למדוד את המוניטין האישי על פי המשכורת שמושך בעל העסק. משכורת זו אין להכניס לאיזון הנכסים בין בני הזוג משום שכולה המוניטין האישי של הבעל, שלא ניתן לחלוקה.

על פי פסיקת בית הדין הגדול, את הרווחים שנותרים בעסק לאחר הפחתת המשכורת לאיש, אפשר לאזן בשיטות של הערכת עסקים, שהמרכזית בהן נעזרת בהיוון תזרים המזומנים, בעסקים שאין להם מלאי או רכוש קבוע מלבד לקוחות, קשרים ומוניטין עסקי.

בית הדין הגדול גם קובע בפסיקתו, כי קיימות דרכים למכירת עסק חופשי, והדבר רק מוכיח כי קיים לו שווי שאפשר לחלקו. בפסק הדין מציינים הדיינים מספר טכניקות למכירה כזו, אם על ידי הכנסת שותף עסקי לעסק וקבלת רווח ממכירה לשותף, אם קניית חלקה של האישה למרות שהעסק רשום רק על שם האיש ואם על ידי מכירת העסק כולו לבעל מקצוע חופשי חדש עם תקופת חפיפה.

בית הדין הרבני הגדול קובע עוד בפסיקתו, כי הטענה של בעל המקצוע החופשי כי "אי אפשר למכור את העסק" לא תתקבל על ידי בית הדין מאחר שיש מגוון דרכים להפיק רווחים ממכירת עסק כזה, ולאו דווקא ממכירה של כולו ויציאה מהמשחק.

לפי שני דייני הרוב, הרב שלמה שפירא שכתב את פסק הדין והרב אליעזר איגרא, יש לקבל את חוות הדעת של המומחה, שלעסק יש שווי עצמי, וכל אחד מבני הזוג המתגרשים זכאי לקבל מחצית משווי העסק. לפי פסק הדין, אם הבעל ימכור את עסק השמאות, השמאי שירכוש ממנו את העסק ייכנס בנעליו וימשיך להפעילו.

בסכסוך עצמו קבעו דייני בית הדין הרבני הגדול, כי מאחר שהאישה זכאית למחצית שווי העסק, הבעל יעביר לה 450,623 אלף שקלים כסכום נטו. לדברי עו"ד גפן, סכום זה מייחס לעסקו של הבעל שווי של 901,246 ₪ נטו, לאחר שהופחת ממנו מס רווחי הון. את מס רווחי ההון המלא ישלם האיש רק אם ימכור בעתיד את העסק.

דייני הרוב הדגישו בהחלטתם, כי בית הדין הרבני האזורי אומנם לא חייב לקבל חוות דעת ממומחה שאותו החליט למנות, אך הוא חייב לדחות אותה בנימוקים משכנעים. הרב ציון לוז-אילוז, שהיה בדעת המיעוט טען, שיש לדחות את ערעור האישה משום שעסק השמאות איננו בר איזון ותלוי לחלוטין במוניטין האישי של הבעל.

לדברי עו"ד גפן, "מדובר בהחלטה תקדימית וחשובה, פורצת דרך, שעושה צדק היסטורי עם נשים, ומצטיינת בחדשנות רבה ובניתוח מעמיק שלא ראינו כדוגמתו שנים." הוא הוסיף כי גדלותו של פסק הדין היא בהיותו חל גם על עוסקים מורשים ולא רק על חברות.

חדשנות נוספת של פסק הדין נוגעת לכללים הברורים שנקבעו בו להבחנה בין מוניטין אישי למוניטין עסקי, וכן לכללים להערכת עסקיהם של בעלי מקצועות חופשיים. כללים אלה עתידים לסייע לבתי הדין והמשפט לקבוע שווי כלכלי של עסקים חופשיים, ויאפשרו לאישה ליהנות ממחצית שוויים.

להערכת עו"ד גפן, פסק הדין יזכה לציטוטים רבים בערכאות למיניהן, לא רק בבתי הדין הרבניים אלא גם בפסקי דין של בתי המשפט למשפחה, ויילמד באוניברסיטאות ובמכללות. לדבריו, מעתה והלאה נשים יוכלו לדרוש את חלקן בעסקים הרשומים על שם הבעלים, וכמובן גם להיפך.

עו"ד אבי גפן מתמחה בדיני משפחה, קביעת משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, ניהול עיזבונות, ירושות ועוד. משרדו במגדלי בסר 3, מתחם העסקים של בני ברק ביזנס סנטר, BBC, קומה 17 www.avigeffen.com