הוכרה נכותה של עובדת ניקיון

עולה חדשה, ילידת 1978, ללא השכלה פורמלית, הועסקה בחברת ניקיון בשכר מינימום פרק זמן קצר. החברה החלה להפריש לה פנסיה על פי חוק. ההפרשות הועברו בשמה לקרן הפנסיה מנורה מבטחים.

כעבור קצת יותר משנה לאחר תחילת העסקתה החלה העובדת לסבול מחולשה קשה ברגלה הימנית, סחרחורות וחולשה כללית. היא פנתה למיון בבית החולים השרון, שם עברה בדיקות נוירולוגיות מקיפות שכללו הדמיות CT ראש ועמוד שדרה. הבדיקות לא הדגימו ממצאים פתולוגיים מהותיים, למעט בלטי דיסק קלים בעמוד השדרה המותני.

למרות זאת לא השתפר מצבה הבריאותי של העובדת. היא המשיכה לסבול מאי־יציבות קשה ומחוסר יכולת להלך ללא סיוע, נעזרה בקביים והתניידה בכיסא גלגלים. בחלוף שבועיים התקבלה האישה בשל מצבה לאשפוז במרכז השיקום רעות, שם עברה שיקום רב־ מערכתי שכלל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וייעוץ מקצועי־תפקודי.

במהלך השיקום דווח אמנם על שיפור הדרגתי במצבה הבריאותי, אך במעקב הפסיכיאטרי התגלה כי היא סובלת מהפרעה דיסוציאטיבית קונברסיבית - הפרעה שבה מצוקה נפשית מתבטאת בתסמינים גופניים כגון חולשה או ירידה בתחושה ללא ממצא נוירולוגי ברור.

כמו כן נמצא כי היא סובלת מהפרעת חרדה מוכללת (GAD) המתבטאת בדאגה כרונית ובתסמינים גופניים מתמשכים. על אף זאת לא נמצאה בתיקה הרפואי כל עדות כי לפני הצטרפותה לקרן הפנסיה היא סבלה מבעיות נוירולוגיות או פסיכיאטריות כלשהן.

במשך שלוש שנים מהיום שבו בריאותה החלה להתדרדר לא הייתה האישה מסוגלת לשוב לעבודתה. היא שהתה בביתה בלי לזכות בקצבאות או בתגמולים מלבד ביטוח לאומי.

לאחר כשלוש שנים פנתה לעורכת הדין סיון סופר ושאלה אם מעסיקה רשאי לפטרה בשל מצבה. במהלך התשאול גילתה עו"ד סופר, כי העובדת לא מקבלת גמלה מקרן הפנסיה, למרות זכאותה, בדומה לכל עובד במשק הסובל מאובדן כושר עבודה מתמשך.

בשלב זה חלפו כמעט שלוש שנים ממועד האירוע המזכה - התקופה הקובעת לפי תקנוני הפנסיה. משמעות הדבר היא שאם תביעתה של העובדת לא הייתה מוגשת מיד, היא הייתה מאבדת לחלוטין את זכויותיה, הן לעבר והן לעתיד. בשל כך הגישה עו"ד סופר את תביעת העובדת בבהילות לקרן "מנורה מבטחים", ימים ספורים בלבד לפני תום תקופת ההתיישנות.

התביעה הועברה לבחינת רופא הקרן, אשר סקר את תיקה הרפואי של העובדת, שכלל דוחות מבתי חולים שבהם אושפזה וחוות דעת של רופאים מהתחומים נוירולוגיה, אורתופדיה, כאב ופסיכיאטריה. לאחר שעיין בכל המסמכים קבע המומחה, כי לא נמצאו מחלה או מום שקדמו להצטרפותה של האישה לקרן הפנסיה, ועל כן אין שום מניעה לשלם לה תגמולי אובדן כושר עבודה.

אילוסטרציה

כמו כן קבע, כי העובדת החלה לסבול מאובדן כושר עבודה באפריל 2022, וכי מדובר בנכות מוחלטת וזמנית, בשיעור 100%, שאינה מאפשרת לה לעבוד בכל עבודה או תפקיד. המומחה קבע כי תקופת הנכות הזמנית תחול מאפריל 2022 ועד 31 ביולי 2025, אז תידרש האישה להמציא מסמכים עדכניים כדי לבחון את המשך תקופת הנכות.

ביולי 2025 הגישה האישה חוות דעת רפואיות עדכניות, שקבעו כי מצבה הבריאותי ירוד כשהיה ותקופת נכותה הזמנית הוארכה בשנית.

לאחר קביעת מומחה הקרן נשלח אל העובדת מכתב רשמי מ"מנורה מבטחים" המאשר את ההכרה בזכאותה לפנסיית נכות. בהחלטת הקרן נקבעה לאישה קצבת נכות חודשית של כ־5,000 ש"ח, המשקפת את שכר עבודתה לפני קרות האירוע. מאחר שההכרה ניתנה רטרואקטיבית מאפריל 2022, חושבו לה הפרשי תגמולים לעבר בסך של יותר מ־140 אלף שקלים.

הקרן גם הצהירה כי במשך התקופה שאושרה היא תפקיד לאישה הפקדות לחיסכון הפנסיוני כאילו המשיכה לעבוד, על אף שאינה מועסקת בפועל. לדברי עו"ד סיון סופר, הזכאות חשובה ביותר משום שהיא מבטיחה את שמירת זכויותיה הפנסיוניות של האישה עד גיל פרישתה.

כמו כן אמרה עו"ד סופר, כי קיימת חשיבות רבה להעלאת המודעות הציבורית לזכויות המוקנות לעובדים מקרנות הפנסיה. "הציבור ברובו אינו יודע שכל קרן פנסיה כוללת גם כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה, ושזכאות זו מתיישנת לאחר שלוש שנים בלבד."

עו"ד סיון סופר, אשר ייצגה לאורך שנים חברות ביטוח בתביעות נזקי גוף, מתמחה כעת במאבקים בחברות הביטוח להשבת זכויות רפואיות לחולים סיעודיים, אובדן כושר עבודה, נזקי גוף ועוד.