חולת סרטן המעי הגס סורבה לבדיקת קולונוסקופיה

האם הזנחה קשה ומעקב רפואי רופף אחר תושבת רחובות בת 60 שהתלוננה שוב ושוב על כאבים ודימומים, הביאו בסופו של דבר לזיהוי מאוחר של סרטן בשלב מתקדם ולקיצור משמעותי של חייה?

טענה זו כלפי רופאי קופת חולים כללית ובית החולים הלל יפה בחדרה, מפורטת בתביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית שהוגשה לאחרונה על ידי האישה, באמצעות עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא.

לדברי עו"ד שפירא, התובעת, נשאית הפטיטיס B הסובלת מיתר לחץ דם, הייתה אמורה לבצע מעקב רפואי רצוף הן בשל גילה הן עקב מות אביה מסרטן המעי הגס. מעקב זה, על פי הפרקטיקה הרפואית, כולל בדיקות קולונוסקופיה תקופתיות תכופות.

בשנת 2018 עברה האישה בדיקת קולונוסקופיה בבית החולים הלל יפה שדווחה כתקינה, אך על פי התביעה לא כללה את כל מרכיבי הבדיקה הרצויים, לא נעשה סביבה רישום רפואי מסודר ולא נשמר ממנה כל תיעוד מצולם לצורך מעקב. בד בבד ביצעה התובעת בדיקה שהעלתה, כי באותה עת סבלה מדלקת בקיבה, אך לא נמסר מה הייתה הסיבה לבדיקה זו.

כעבור שנה התלוננה האישה על צרבות בפני רופא המשפחה מקופ"ח כללית, אך לא ניתן לה כל טיפול.

בינואר 2020 החלה האישה לסבול מיציאות דמיות, מעייפות ומכאבי גב, ובעקבותיהם פנתה לרופא המשפחה וביקשה הפניה לבדיקת קולונוסקופיה חוזרת. הרופא, כך על פי התביעה, סירב להפנותה לבדיקה. האישה לא הסתפקה בתשובה זו והציעה לקיים את הבדיקה באופן פרטי, אך רופא המשפחה התעקש כי אין בכך כל צורך.

לדברי עו"ד שפירא, עוד באותו החודש פנתה האישה למיון בבית החולים הלל יפה והתלוננה על דמם טרי ביציאה וכאבי גב. בעקבות תלונותיה בוצעה לה בדיקה רקטלית חלקית, ונקבע כי היא סובלת מטחורים. לדברי עו"ד שפירא, התיעוד הרפואי של בדיקה זו חסר, ולא נרשמו ממצאים שעלו בה, בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת.

כעבור שבוע, בעקבות הימשכות הדימום, פנתה האישה לבדיקת פרוקטולוג בכללית, שדיווח כי אי אפשר לראות היטב את האזור, ושלח אותה לניתוח לקשירת טחורים, שגם לגביו, כך נטען, לא נמצא כל רישום רפואי.

בתביעה נטען עוד, כי יום לאחר הניתוח ביקרה האישה אצל רופא המשפחה בכללית, אשר נמנע מלציין בפניה את החשיבות הרבה של מעקב אחר מצבה, והסתפק בהמלצה לביצוע ייעוץ במרפאת כבד בעוד חמישה חודשים.

על פי הנטען, חמשת החודשים עברו - זמן יקר במונחים של מחלת הסרטן - ובמהלכם המשיכה האישה לסבול כאבים ודמם ונבדקה אצל פרוקטולוג בכללית, אך זה לא שלח אותה לביצוע בדיקות והסתפק במתן טיפול תרופתי.

בכתב התביעה מדגיש עו"ד שפירא, כי יותר מחצי שנה ממועד ניתוח קשירת הטחורים שבה האישה וביקשה מרופא המשפחה הפניה לבדיקת קולונוסקופיה, אך גם הפעם סורבה, בטענה כי הדבר מיותר גם אם הבדיקה תתבצע באופן פרטי.

לאחר בדיקה נוספת שהתקיימה ביולי 2020 על ידי רופא כבד בכללית, הוא ציין כי האישה ממשיכה לדמם, אך משום מה המליץ לה על המשך מעקב רק בעוד חצי שנה. לדברי עו"ד שפירא, גם רופא זה לא עשה כל מאמץ להקדים את הביצוע של בדיקת קולונוסקופיה או לטפל בבעיית הדימום והכאבים הממושכים שמהם סבלה האישה.

רק בחודש ספטמבר 2020 עברה התובעת בדיקת קולונוסקופיה, שהעלתה ממצאים של טחורים פנימיים וממצא חוסם בגובה 14-12 ס"מ. בעקבות הממצאים נלקחה ממנה ביופסיה, ונמצא כי היא סובלת מסרטן מסוג קרציומה.

למחרת אושפזה האישה בבית חולים מאיר, ושם עברה בדיקת CT שתוצאותיו הראו גידול סרטני ברקטום המאופיין בגושים בקוטר שמונה מ"מ. בבדיקת MRI בבי"ח מאיר נמצא, כי הגידול משתרע לאורך שישה ס"מ במעלה המעי הגס.

בעקבות הממצאים נשלחה התובעת ל-5 הקרנות. כשבוע לאחר מכן עברה ניתוח לכריתת רקטום ושני ניתוחים נוספים במעי. לאחר מכן נשלחה לתשעה סבבים של טיפול כימותרפי, אך הם הופסקו בשל אי סבילות של האישה ורעילות קשה.

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת פרופ' רויטל קריב, מומחית ברפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה. פרופ' קריב קבעה, כי התנהלות צוות רופאי בי"ח הלל יפה וקופ"ח כללית הייתה רשלנית, וגרמה באופן ישיר לנזקיה הקשים של האישה. איכות בדיקת הקולונוסקופיה שבוצעה בבי"ח הלל יפה בשנת 2018 והתיעוד הרפואי שנמסר בעקבותיו לקו בחסר, ובשל כך החמיצו הרופאים את הנגע הטרום סרטני (פוליפ) שהתפתח באזור והיה יכול להיכרת.

פרופ' קריב קובעת עוד, כי הגוש שאותר לבסוף בגוף האישה, הוא בסבירות גבוהה מקור הדימום שממנו סבלה כשנתיים. לדבריה, הגוש חסם כמעט לחלוטין את המעי, והדבר מלמד על גדילה איטית וממושכת.

פרופ' קריב קובעת עוד, כי ביצוע בדיקת רקטוסקופיה באותו שלב הייתה עשויה לאתר את הממצאים, ובכל מקרה יש לבצע בדיקות קולונוסקופיה במרווחים קבועים לאנשים בסיכון, כמו במקרה הנדון של התובעת. כמו כן הפרוקטולוג שטיפל באישה מטעם קופ"ח כללית התרשל משום שלא הפנה אותה לקולונוסקופיה, הסתפק בביצוע קשירת טחורים ולא ביצע מעקב אחריה לאחר ביצוע הניתוח.

עו"ד שפירא טוען, כי רשלנותם של רופאי קופ"ח כללית והלל יפה הביאה לאיחור ניכר באבחון מחלתה של האישה. בעקבות איחור זה נאלצה האישה לעבור ניתוחים מורכבים וטיפולים אינטנסיביים שהסבו לה נזקים חמורים, ופגיעה ממשית בתוחלת חייה ובאיכותם. לדבריו, עד היום האישה סובלת מבעיות מעיים קשות, מחולשה כללית ומכאבים מפושטים בכל הגוף, במיוחד ברגליים.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט לחייב את בית החולים הלל יפה, המופעל על ידי משרד הבריאות, ואת קופת חולים כללית, לפצות את התובעת, בסכום המרבי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

עו"ד רן שפירא www.rlaw.co.il הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, המתמחה בביטוח, בנזיקין וברשלנות רפואית.