מתנדבים שנפגעו מפעולת איבה הם נפגעי עבודה ונפגעי איבה

האם למתנדבים שנפגעו נפשית או גופנית תוך כדי התגייסותם לטובת הציבור במלחמה מגיעות זכויות כלשהן? האם הם עשויים להיות מוכרים כנפגעי עבודה או כנפגעי פעולות איבה?

התשובה של משפטנים: גם וגם.

האם המדינה מעניקה תמיכה ותגמולים למי שלקה בהתקפי חרדה עקב נוכחותו במסיבה ברעים? מדוע כדאי לפנות לטיפול רפואי ולמשטרה מיד לאחר שנפגעתם, גופנית או נפשית?

לדברי עו"ד טל יגור, העוסקת במימוש זכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד הביטחון, רוב הציבור כלל אינו מודע לזכויותיו, ולמרות שכבר כעת החלו במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון לסייע לציבור להגיש תביעות להכרה בפגיעה גופנית או נפשית, ההכרה הזו לא תהיה פשוטה.

עו"ד יגור סוקרת את החוקים הנוגעים לנפגעי האירועים הקשים שמטלטלים את המדינה בשבועות האחרונים, ושופכת אור על הצעדים שמומלץ לנפגעים לבצע בהקדם.

האירועים הקשים מציבים אתגרים חסרי תקדים בפני מוסדות המדינה, הן במספר הנפגעים הרב מקרב זרועות הביטחון למיניהן והן מהכמות הבלתי נתפסת כמעט של נפגעים בעורף.

משרד הביטחון הכיר באנשי כיתות הכוננות בעוטף עזה, שנפלו במילוי תפקידם, כחללי צה"ל. עשרות אלפי תושבי העוטף שהועברו להתגורר ביישובים מרוחקים מהחזית, זוכים, ובוודאי גם יזכו, לסיוע רב נוסף מהמוסדות. סיוע זה מתמהמה מדי פעם עקב המצב הקשה שאליו נקלעה המדינה.

לדברי עו"ד טל יגור, קיים ציבור רחב שנפגע מאוד, בעיקר נפשית, אך גם גופנית, מהאירועים האחרונים, וחשוב שהוא יפנה לטיפול בהקדם, בעיקר לצורך שיפור מיידי במצבו, אך גם בשל הצורך להוכיח בבוא העת את סמיכות הזמנים בין ההרעה במצב הבריאותי והנפשי לבין האירועים עצמם.

רבים מהנפגעים ממתקפת הפתע האכזרית שהתבצעה בעוטף עזה, בוודאי סובלים כבר כעת מקשיים גופניים, נפשיים ורגשיים חמורים. גם מי שחזה במראות במסגרת תפקידו האזרחי, כמתנדב שבא להושיט עזרה, ומי שעמד בקשר עם יקיריו שנקלעו אל התופת, ואפילו מי שצרך תקשורת וחזה בתמונות, בסרטונים ובעדויות מצמררות, עלול לחוות קשיים חמורים, שעלולים להתבטא במקרים רבים בנכות גופנית ונפשית, זמנית או קבועה.

"ליווי וטיפול רפואי ונפשי, מהימים הראשונים שבהם מופיעים תסמינים לקשיים גופניים ורגשיים, עשוי להקל מאוד את תחושות הנפגעים, ולעיתים קרובות אף למנוע נכות צמיתה. התדרדרות במצב הנפשי עלולה לפגוע בתפקוד בכל תחומי החיים, כולל בעבודה ובפרנסה", אומרת עו"ד יגור. "הנפגעים זכאים לקבל סיוע כבר בימים אלה, ועל כן חשוב שהמידע הזה יגיע לציבור הרחב."

לדבריה, בעוד שאנשי זרועות הביטחון שנפגעו זכאים לסיוע ממשרד הביטחון, שאר אזרחי ישראל זכאים לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי (מל"ל) במסגרת תביעה על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

איזו מסגרת מסייעת לאזרחים שנפגעו פיזית או נפשית מהאירועים האחרונים?

לדברי עו"ד יגור, אזרחים שנפגעו בפעולת איבה ובני משפחותיהם, פגיעה ישירה או עקיפה, זכאים להגיש תביעה להכרה כנפגעי איבה למוסד לביטוח לאומי, זאת במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. חוק זה נחקק כדי להבטיח את התנאים הסוציאליים השמורים לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, ונועד להשוות את הזכויות האלו עם הזכויות והשירותים המוקנים לאנשי כוחות הביטחון ולמשפחות השכולות שבטיפול משרד הביטחון.

האם המוסד לביטוח לאומי הוא הכתובת היחידה לבקשת סיוע מהמדינה?

לדברי עו"ד יגור, יש לחלק את הנפגעים לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה אנשי זרועות הביטחון, בהם חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים, שוטרים, סוהרים, אנשי מוסד, שב"כ וכדומה. זכויות חברי הקבוצה הזו מוענקות על ידי משרד הביטחון, ועליהם להגיש תביעה מתאימה למימוש זכויות אלה. לאחר שתביעתם תוכר, הם יופנו לבחינה בפני ועדה רפואית במשרד הביטחון, שם תיקבע דרגת נכותם, ובהתאם יוענקו להם פיצויים ותנאים. אם בגלל הפגיעה הנפגע לא יכול לעבוד כלל, הוא יהיה זכאי לתגמול טיפול רפואי, המהווה משכורת חודשית, מאחר שהוא מנוע מעבודה.

בקבוצה השנייה נפגעים מהאוכלוסייה האזרחית, ובה אזרחים שנפגעו פיזית או נפשית, אנשי כוחות ההצלה כגון מד"א וזק"א ועובדים סוציאליים, מתנדבים, קרובים של נפגעים ועוד.

לדברי עו"ד יגור, החוק קובע, כי על המדינה לפצות כל אזרח אשר נפגע במסגרת פעולות איבה ולסייע לו בשיקום ובהחלמה. בפועל, הסיוע והתמיכה יינתנו רק לאזרחים שיגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה באירוע כפעולת איבה. רק לאחר שהאירוע יוכר כפעולת איבה והנפגע יוכר, הוא יופנה לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תקבע את שיעור נכותו. שיעור זה ישמש בסיס לקבלת פיצוי.

לדברי עו"ד יגור, חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה לא חל על אנשי כוחות הביטחון, אך קובע כי נפגע איבה כמוהו כנכה צה"ל, כלומר כל הזכויות המוקנות לנכה צה"ל יוקנו גם לנפגעי פעולות איבה. על כן גם במקרה זה, בתקופה הראשונה שלאחר הפגיעה, שבה הנפגע אינו מסוגל לשוב לעבודה, הוא יהיה זכאי לקבל תגמול טיפול רפואי, קרי תגמולים חודשיים מהמוסד לביטוח לאומי שישמשו תחליף לשכרו החודשי.

מצוקה גוברת של תושבי הדרום במשך שנים

משרדה של עו"ד טל יגור ממוקם בבאר שבע, ובמרוצת השנים היא ייצגה עשרות מקרים קשים של תושבי הדרום שהוכרו כנפגעי איבה ונכי משרד הביטחון.

"אחד המקרים שהכי נגעו לליבי", היא מתארת, "היה של אדם שנסע לשדרות עם בתו הקטנה, ולפתע נשמעה אזעקה. בצר לו, ובהיעדר מרחב מוגן בקרבת מקום, הוא נשכב על הארץ וגונן על בתו בגופו. הרקטה נחתה במרחק כמאה מטרים מהשניים, ומאז השתנה עולמו לבלי היכר."

עו"ד יגור מתארת, כי הוא החל לחוות התקפי חרדה תכופים, ומאותו אירוע, לא הצליח לחזור לעצמו. בשל מצבו המעורער הוא נאלץ לעזוב את עבודתו, אושפז בבית חולים לבריאות הנפש באשפוז יום, ועד היום מטופל בטיפול תרופתי באופן רציף. במקרה זה הוא הוכר כנפגע פעולות איבה ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40%, שבעקבותיה החל לקבל קצבה חודשית גבוהה המקיימת אותו ואת משפחתו.

למשרדה של עו"ד יגור הגיע לפני מספר שנים צעיר שלחם בצוק איתן ואיבד חברים לנגד עיניו. הצעיר התבקש לזהות את גופות חבריו, והדבר הסב לו פגיעה נפשית נוספת. מיד לאחר ששב לביתו בתום המבצע, הוא הרגיש שמשהו בו כבה. הטראומה שחווה מלווה אותו מאז ועד היום, שנים ארוכות. עד היום הוא סובל מקשיים תפקודיים רבים, בועט תוך כדי שינה ושורט קירות, מזיע בלילה, סובל מנדודי שינה ועוד. בשל כך הוא לא מצליח להתמיד במקומות עבודה או להשתלב בלימודים. גם במקרה זה הוכר הצעיר לבסוף כנכה מערכת הביטחון, והחל לקבל גמלה חודשית לכל ימי חייו, המלווה בהקלות ובהטבות נוספות.

מה דינו של אדם אשר נפגע פגיעת איבה תוך כדי עבודתו? האם החוק מקנה לו זכויות מיוחדות?

לדברי עו"ד יגור, במקרה כזה מדובר למעשה בפגיעה בעבודה, תוך כדי פעילות איבה. אזרחים רבים נרתמו לעבודה חרף פעולות האיבה שאירעו באזורם. הדבר נכון בוודאי לעובדי זק"א, לוחמי האש, אנשי מד"א וכדומה, אך גם לאזרחים מן היישוב שנפגעו תוך כדי עבודתם כגון מתדלק, מאבטח במסיבה ואפילו מי שעבד במשרדו, ובשל אזעקה כשל תוך כדי ריצה לממ"ד, ונפגע.

לדברי עו"ד יגור, במקרה כזה אפשר ואף מומלץ להגיש שתי תביעות נפרדות: תביעה לביטוח לאומי כנפגע עבודה, ותביעה לביטוח לאומי להכרה כנפגע איבה. אפשר להגיש את שתי התביעות יחד. מאחר שמדובר בשני חוקים, דומים מאוד בחלקם ועדיין שונים, ייתכן שבסופו של יום ייקבעו בכל הליך אחוזי נכות שונים בעבור אותה פגיעה, ועל כן בסוף הדרך, נפגעי איבה אלו יתבקשו לבחור איזו הכרה מתאימה להם.

"כמובן שעדיף לבחור במסלול המכיר בנכות בעלת שיעור גבוה יותר וכזו שההטבות הנלוות אליה עדיפות", אומרת עו"ד יגור. "אלה חוקים מורכבים, ועל כן מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המצויים בחוק הביטוח הלאומי כדי ליהנות מהמסלול המיטבי."

יש הבדל בין עובד למתנדב? מה דינם של מתנדבים שנפגעו מפעולות איבה?

"עם ישראל מאוחד מתמיד, עם הרבה מתנדבים שנותנים ומסייעים, ופועלים לעיתים תחת אש כבדה. לא פעם נגבה מחיר כבד מאותם מתנדבים", אומרת עו"ד יגור. חלק מסיפורי המתנדבים פורסמו לאחרונה בתקשורת, כגון המקרה של דובר זק"א, שמשמש אחד מבכירי המתנדבים בארגון, שלנוכח המראות הקשים שאליהם נחשף בעוטף עזה, התמוטט ואושפז.

"פגיעה במהלך התנדבות מוכרת על פי חוק כפגיעה בעבודה לכל דבר ועניין" מדגישה עו"ד יגור. לדבריה, המוסד לביטוח לאומי מכיר בעבודת הקודש של המתנדבים, אשר התנדבו מרצונם החופשי לעזרת הזולת ולטובת הקהילה. "על כן הביטוח הלאומי דואג לפצות גם מתנדבים שנפגעו תוך כדי ועקב פעולת ההתנדבות, על הנזק הגופני או הנפשי שנגרם להם מהפגיעה, ממש כפי שהוא דואג לפצות את מי שנפגעו בעבודה."

הציבור בישראל נחשף לסיפורי גבורה רבים, חלקם של מתנדבי מד"א וזק"א, חלקם של אזרחים שקיבלו שיחת טלפון מבני משפחותיהם המצויים באזור הסכנה ומיהרו להגיש להם סיוע. אך היו גם רבים שמתוך תחושת חובה, ותחת אש, מיהרו עם רכבם הפרטי אל מרחב הדמים כדי לחלץ, בין השאר, מבלים מן המסיבה ברעים.

לדברי עו"ד יגור, כל אותם מתנדבים יוכלו להיות מוכרים הן כנפגעי פעולות איבה והן כנפגעי עבודה. "גם במקרה זה אני ממליצה להגיש שתי תביעות בו בזמן, ובסוף הדרך לבחור במסלול המיטיב ביותר עם אותם נפגעים."

כמי שטיפלה בנפגעי איבה רבים, קיימים סימנים של מצוקה נפשית האופייניים לפגיעה טראומטית כזו?

"אינני אשת רפואה. אני ממליצה לכל מי שחש תעוקה רגשית או נפשית, עם סממנים גופניים או בלעדיהם, לפנות לטיפול רפואי", אומרת עו"ד יגור. היא מציינת כי אירועי משבר ואסונות עלולים לעורר תגובות רגשיות עזות כגון חרדה, זעם, חוסר אונים ואיום על חוויית הביטחון הבסיסי. הספרות הרפואית נוקבת במספר סימנים המלמדים על הופעת התקף חרדה, בהם האצה בדופק, הזעה, מתח בשרירים, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, חולשה, עייפות, כאבים בחזה, קוצר נשימה, נשימת יתר, יובש בפה, קשיי אכילה, קשיים בהירדמות ושינה טרופה. "הסימנים הרגשיים עשויים לכלול דריכות ומתח שאינם מרפים, בושה על תחושת החולשה וההזדקקות לסיוע, כעס על המצב, על אחרים ועל עצמי, אשמה, חוסר אונים ואף ייאוש" אומרת עו"ד יגור.

עו"ד יגור מוסיפה, כי רבים בציבור אינם יודעים שהמוסד לביטוח לאומי מממן טיפולים לנפגעי חרדה, הניתנים על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שמתמחים בטיפול בנפגעי טראומה. בעקבות המצב הביטחוני, אפשר לקבל טיפולים אלו גם באופן מקוון. הטיפולים ניתנים ללא עלות וללא צורך לפנות לביטוח לאומי, אלא במסגרת קופת החולים.

"יש לשאוף לקבל טיפול רפואי כמה שיותר מוקדם מתחילת הופעת הסממנים, וזאת משתי סיבות. ראשית, טיפול מהיר עשוי לשפר מאוד את המצב, ושנית, פנייה מהירה לטיפול משאירה בעקבותיה תיעוד רפואי. תיעוד הפגיעה עצמה עשוי להועיל לנפגעים מאוחר יותר בניהול התביעה."

מה הצעדים המומלצים למי שחש כי נפגע מהאירועים האחרונים?

"מי שמרגיש לא טוב, כלומר חש לחץ, חרדה, אימה או דיכאון, או נתון במצב נפשי או גופני ירוד, חשוב שיפנה למרכז לרפואה דחופה של קופת החולים או לרופא המשפחה ויקבל טיפול רפואי בהקדם. היום לקופות יש מגוון דרכים לקבל טיפול ושיחה ראשונית, באופן מיידי כמעט."

פנייה זו לטיפול חשובה מבחינה בריאותית, אך גם מספקת תיעוד רפואי. "אם נרצה להיות מוכרים כנפגעי איבה, עלינו להראות שכבר בהזדמנות הראשונה פנינו, דיברנו ושיתפנו", דברי עו"ד יגור. בשל שטף התביעות העתידי, ייתכן שבעתיד החוק לא יאפשר הכלה כה רחבה להכרה כמו היום. אם ישונה החוק, הזכויות של הפונים הבאים ייפגעו.

"כמי שליוותה נפגעים רבים, הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול קצין התגמולים במשרד הביטחון, אני ממליצה לתעד כל דבר כמעט ולשמור את התיעוד" אומרת עו"ד יגור. "לדוגמה, אני ממליצה לכל הנפגעים מהמסיבה ברעים, הן המשתתפים עצמם והן מי שסייע להם, לשמור תמונות מהאירוע גם לפני שפרצו היריות, והתכתבויות. מי שהשתתף במסיבה, חשוב שישמור תיעוד של רכישת הכרטיס: דרך רשומות כרטיס האשראי, תשלום באפליקציות או העברה בנקאית. חשוב גם לתעד את שמות החברים שהיו באירוע, וכן את מי שעזר בחילוץ. רצוי שהתיעוד הזה יהיה כבר עכשיו ולא מאוחר יותר. קבלת טיפול רפואי כמה שיותר מהר חשובה לא פחות."

עו"ד יגור ממשיכה: "לאחר שמשתחררים מהטיפול הרפואי, אני ממליצה לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולדווח על האירוע שקרה, על נסיבות הפגיעה ועל לוחות הזמנים שבהם ארעה. דבר זה חשוב משום שהוא מספק רישום במשטרת ישראל, אשר ישמש ראיה להוכחת האירוע."

מדוע התיעוד חשוב כל כך? יש אנשים שרוצים רק לברוח מהזיכרונות.

"אני מודעת לכאב ולרתיעה, ואף על פי כן ממליצה מאוד לגשת לטיפול, לאסוף תיעוד ורשומות ולהתלונן במשטרה. לצערי, מניסיון בשנים עברו, גופים כמו משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי לא ששים לחלק כספים, ולעיתים אינם מקלים על הזכאים ודורשים הוכחות רבות לפגיעה. במקרה כזה, אין תיעוד רב מדי", דברי עו"ד יגור.

החוק מאפשר הכרה כנפגע איבה בפגיעה נפשית, בעקבות חשיפה למצב ביטחוני מתמשך?

"עד לאחרונה נפגעי חרדה שלא נפגעו במישרין מרקטות, לא היו זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה. לאחרונה ניכר שינוי בגישה, ומעבר להכלה רחבה יותר, בגישה זו המוסד לביטוח לאומי החל להכיר בסבל הנפשי הרב של אזרחים החיים תחת איום הטילים. מי שסובל מצוקה נפשית עקב כך, יכול להיות מוכר כנפגע פעולות איבה גם אם לא נפגע ישירות מפגיעת רקטה", אומרת עו"ד יגור.

מומלץ לפנות לבד לביטוח לאומי ולבקש פיצויים? או להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום?

לדברי עו"ד יגור, ההכרה כנפגעי פעולות איבה וההכרה בנכי מערכת הביטחון יכולות לשפר במידה ניכרת את איכות חיי הנפגעים ולסייע להם בשיקום מקצועי ובריאותי.

"נפגעי פעולות איבה זכאים להטבות במגוון נושאים. החוקים הנוגעים להם מורכבים מאוד ומושתתים גם על פסיקות עבר", אומרת עו"ד יגור. לדבריה, לא פעם עסקה התקשורת בנפגעים שלא הוכרו לאורך שנים על ידי המוסדות. העיסוק התקשורתי גם נגע למקרי קיצון, - נפגעים שהציתו את עצמם - והעלו את הנושא הכאוב, של קשיים בהכרה, לתודעה הציבורית.

"למרות השינוי המבורך בקרב המוסדות האלו בשנה האחרונה, המאבקים להכרה נשארו חריפים במקרים רבים, וידם של המוסדות פעמים רבות קפוצה. הדבר עתיד להחריף כעת, לכן חשוב לדעת כיצד להתנהל בעניין כדי למצות את הזכויות המגיעות כחוק."

עו"ד יגור מזכירה הטבות רבות שכלל אינן ידועות לציבור: זכאות לשיקום מקצועי וסיוע בלימודים, סיוע בפתיחת עסק, הטבות ופטורים ברכישת דירה, טיפול פסיכולוגי, מימון תרופות, סיוע בהתאמת דיור לבעלי מוגבלויות, סיוע בניידות ועוד.

המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון באים לקראת האזרחים בימים אלו, ומנסים לסייע להם בהגשת תביעות ובקיצור תהליכי הכרה בזכויות נפגעי פעולות איבה. עם זאת, מכיוון שהליך התביעה נכון להיום מסורבל ובירוקרטי, נכון להיעזר בבעל מקצוע שזה תחום התמחותו העיקרי ויש לו ניסיון רב, אשר יטפל בכל ההליך מהגשת התביעה ועד ההכרה, והכי חשוב - ילווה וייצג בוועדות הרפואיות עצמן. "באופן כזה אפשר להגדיל את סיכוי התביעה להתקבל, לקצר במרבית המקרים את משך ההליך ולהבטיח קבלת פיצוי והכרה שמתאימים למצב", מסכמת עו"ד יגור.

עו"ד טל יגור www.yagurtal.com עוסקת במימוש זכויות מול משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, בתביעות נזקי גוף עקב תאונות דרכים ועבודה, בתביעות סיעוד, רשלנות רפואית, חבות וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח.