נאמן על נכסי קורטיגו לאחר שקרסה

בית המשפט המחוזי בלוד מינה לאחרונה את עו"ד גיל אפרתי לנאמן על חברת הטכנולוגיה הישראלית קורטיגו, שפיתחה מערכות תקשורת אלחוטיות למכונות תעשייתיות ונקלעה להליכי חדלות פירעון.

קורטיגו הוקמה בשנת 2017 כדי לפתח פתרונות תקשורת אלחוטית מתקדמים למערכות תעשייתיות. טכנולוגיה ייחודית שפיתחה נועדה לאפשר חיבור אלחוטי בין מחשבי מכונות תעשייתיות לבין רכיבים בקווי ייצור, ובהם חיישנים, מנועים וזרועות רובוטיות. פתרונות החברה שולבו בין היתר במערכות אוטומציה תעשייתיות, במכונות אריזה ובמערכות למיון חבילות.

במשך שנות פעילותה הצליחה החברה לגייס 45 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים ופיננסיים, בהם חברות טכנולוגיה ותעשייה בינלאומיות:Amazon, Qualcomm, Lenovo ו־Verizon.

בשנות פעילותה הראשונות הצליחה החברה לבסס פעילות מסחרית יציבה יחסית. בין השנים 2019 ל־2022 רשמה החברה צמיחה הדרגתית במכירות, שהגיעו ל־2.5 מיליון דולר בשנה. אולם משנת 2022 נעצרה הצמיחה, והמכירות נותרו ברמה דומה גם בשנים שלאחר מכן.

על רקע הקיפאון העסקי החלה הנהלת החברה לנקוט צעדי התייעלות שכללו קיצוץ ניכר בהוצאות וצמצום כוח האדם מ־60 עובדים ל־24 עובדים. בד בבד ניסתה החברה להתאים את מוצריה לשווקים נוספים ולשפר את מבנה העלויות שלה. בשנת 2025 אף נרשם גידול של כ־60 אחוז בהיקף ההזמנות לעומת השנה הקודמת, ובאותה שנה הצליחה החברה להפחית במחצית את הוצאותיה.

פעילות החברה נשענה במידה רבה על לקוח מרכזי אחד. בסוף שנת 2024 חתמה החברה על הסכם הצטיידות עם סיק, יצרנית גדולה בתחום החיישנים התעשייתיים מגרמניה. ההסכם היה כ־50 אחוז מהכנסות החברה, ואף שיעור גבוה יותר כאשר נכללו בו שירותים נלווים. בשנת 2025 נקלעה תעשיית הרכב הגרמנית למשבר של ממש, בין היתר בעקבות התגברות התחרות מצד יצרני רכב סינים. המשבר השפיע גם על סיק, אשר על אף סיכומים מוקדמים, דחתה שוב ושוב הזמנות מקורטיגו.

בשל קשיים בתזרים המזומנים נטלה קורטיגו הלוואת גישור מבנק הפועלים בסך מיליון דולר, וניהלה משא ומתן עם ספקים, בעיקר בגרמניה. אולם למרות מאמצים עליונים לשימור הלקוחה הגרמנית, הודיעה זו בדצמבר 2025 כי לא תוכל לעמוד בהתחייבותה לרכוש מוצרים מהחברה. הבשורה שימשה מכת מוות לחברת הטכנולוגיה הישראלית.

אילוסטרציה

בעקבות ההתפתחויות כינס דירקטוריון החברה ישיבה דחופה, והחליט להקפיא את פעילות החברה, להמשיך בצמצום ההוצאות ולבחון אפשרות למכירה של החברה והטכנולוגיה שלה. בד בבד החלה החברה לנהל מגעים עם נושיה המרכזיים, בהם בנק הפועלים, חברת ס.א.ל נדל"ן שהשכירה לה את משרדיה וספקים בגרמניה.

בחודש דצמבר התקבלו מספר פניות מחברות בינלאומיות גדולות שהתעניינו ברכישת הטכנולוגיה של קורטיגו, אולם המגעים לא הבשילו לעסקה. לאחר שמוצו ניסיונות המכירה קבעה הנהלת החברה, כי אין ביכולתה להמשיך בפעילות, וב־11 בינואר 2026 הגישה קורטיגו לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. לבקשה צורף תצהיר של מנכ"ל החברה המתאר את השתלשלות האירועים שהביאה לקריסתה.

על פי בקשתה, בתחילת 2026 החזיקה החברה במזומנים של כ־400 אלף שקל בלבד והייתה זכאית לקבל כ־150 אלף שקל נוספים מלקוחות. לחברה לא היו נכסי מקרקעין או כלי רכב, אך היו לה פטנטים רשומים וחברות בנות בארצות הברית ובגרמניה. מנגד עמדו לחובתה התחייבויות של כשני מיליון שקל לעובדים, כ־300 אלף דולר לספק גרמני וחובות לבנק הפועלים המובטחים בשעבודים למיניהם, וכן התחייבות שכירות למשרדיה עד שנת 2029 בהיקף כולל של 4.6 מיליון שקל.

בדיון שהתקיים בבקשה הודיעה נציגות העובדים כי אינה מתנגדת לכניסת החברה להליכי חדלות פירעון, ואף ביקשה מבית המשפט להורות על פירוקה. גם נציגת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים הודיעה כי אינה מתנגדת למתן הצו.

בנסיבות אלה קבעה סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בלוד, השופטת חנה קיציס, כי החברה חדלת פירעון וכי אפסו הסיכויים לשיקומה. בהתאם לכך הורתה על פתיחת הליכי חדלות פירעון ועל פירוק החברה, וכן על מינויו של עו"ד גיל אפרתי לנאמן על נכסיה והתחייבויותיה של קורטיגו.

בתפקידו כנאמן יידרש עו"ד אפרתי לבחון את מצבת הנכסים והחובות של החברה, לנהל את נכסיה במסגרת ההליך ולפעול למימושם לטובת פירעון חובות לנושים. בהחלטת המינוי נקבע כי עליו להפקיד התחייבות עצמית בסך 100 אלף שקל, ולהגיש לבית המשפט דו"ח עדכון ראשון על מצבה של החברה בתוך 90 יום.