ניתוח פלסטי באף בוצע ללא הסכמה

האם ייתכן שרופא אף-אוזן-גרון יחליט על דעת עצמו כי מטופל סובל מבעיה קוסמטית שכלל לא התלונן עליה, ויחליט לבצע בו ניתוח פלסטי כחלק מניתוח אף פשוט ובלי לבקש על כך רשות או הסכמה? האם ייתכן שהאדם יתעורר מהניתוח ויגלה כי בוצע בו ניתוח פלסטי שאותו כלל לא דרשת?

מסתבר שסיטואציה כזו קרתה גם קרתה בבית החולים מעייני הישועה, ובימים אלה, יותר מעשור לאחר הניתוח, קבע בית המשפט כי עיזבון הרופא, שהלך בינתיים לעולמו, ובי"ח מעייני הישועה, יפצו את הצעירה על מלוא נזקיה.

על פי התביעה שהגישו עורכי הדין רפאל אלמוג ורותם ציוני ממשרד עו"ד רפאל אלמוג ושות', התובעת, צעירה בת 23, פנתה אל רופא אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי מעייני הישועה בעקבות קשיי נשימה וגודש באף. בתחילה אבחן הרופא סטייה של מחיצת האף והגדלת הקונכיות (רקמות פנימיות באף), והמליץ על ניתוח מתקן. אולם בפגישה נוספת, בחלוף מספר ימים וללא כל בדיקה או הדמיה נוספת כנדרש, שינה לפתע את אבחנתו, וקבע שהתובעת סובלת גם מסינוסיטיס כרונית. הוא החליט לבצע בה גם ניתוח אנדוסקופי מורכב לפתיחת הסינוסים.

הניתוח בוצע בפברואר 2014, ורק בדו"ח הסיכום ציין הרופא, כי גילה במהלכו פוליפים שהתפתחו באפה של התובעת, אשר גרמו לחסימה קשה בסינוסים. זאת נוסף על הבעיות המבניות באף שאותן אבחן קודם לניתוח. על פי אבחנתו, צירוף התופעות האלו יצר בעיה של סינוסיטיס כרונית, שכאמור, התובעת כלל לא סבלה ממנה לפני הניתוח.

בדו"ח סיכום הניתוח רשם הרופא, כי פתח את הסינוסים המקסילריים (חללים המצויים בלחיים, מתחת לעיניים, אשר פתיחתם נעשית כדי לשפר את ניקוז האף ולמנוע הצטברות הגורמת לכאב ולסינוסיטיס). עוד ציין, כי כרת את הסינוסים האתמואידלים הקדמיים והאחוריים הממוקמים בין העיניים, ולמעשה הסיר רקמה חולה או דלקתית שגרמה חסימה כרונית במקום.

הרופא ציין כי גם הקטין את הקונכיות - חלק באף האחראי לחימום וליחוח של האוויר, שכאשר הוא מוגדל עלול לחסום את מעבר האוויר, וביצע יישור של מחיצת האף תוך כריתת החלק הסוטה ויישור של החלק החיצוני של האף שנטה לימין.

לתדהמתה, מיד לאחר ירידת הנפיחות באפה גילתה התובעת, כי אפה שהיה ישר ונאה בטרם הניתוח, השתנה מאוד והתעוות. הוא נעשה פחוס, שורש האף שקע, וגבנון בולט, שכלל לא עיטר אותו קודם, צמח בשליש אפה הקדמי. לדבריה, מאז השינוי בשורש אפה, היא מתקשה להרכיב משקפיים ונמנעת משימוש בעדשות מגע מחשש לחשיפת מראה אפה המכוער.

מעבר לפגיעה האסתטית, החלה התובעת לסבול מכאבי אף, מכאבי ראש, מנזלת כרונית ומנחירה לילית, ואף טופלה על ידי קלינאית תקשורת בשל שינוי בקולה. בעיות הנשימה שעליהן התלוננה לפני הניתוח כלל לא נפתרו אלא אף החמירו.

אל התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר יוסף שם-טוב, מומחה למחלות אף-אוזן-גרון ומנתח ראש וצוואר. בחוות הדעת נקבע, כי הניתוח הסבוך בוצע מסיבה שאינה ברורה, שכן התובעת כלל לא סבלה מבעיות בסינוסים לפני הניתוח. ניתוח ה-FESS שבחר המנתח לבצע הוא ניתוח מורכב ומסוכן, המבוצע בגישה אנדוסקופית (כלומר על ידי החדרת מצלמות לאזור המנותח), והמנתח פועל בחלל הצר שבין העיניים.

לדברי ד"ר שם-טוב, "כדי לקבוע את הפתולוגיה בסינוסים ולהחליט באילו סינוסים לטפל, יש לבצע הדמיה מוקדמת (CT). הניתוח נתפר לפי ממצאים בהדמיה." הדמיה כזו כלל לא בוצעה למנותחת, לא לפני הניתוח ולא במהלכו.

המומחה גם תהה מדוע החליט הרופא המנתח לפתוח הן את הסינוסים האתמואידלים הקדמיים והאחוריים והן את הסינוסים המקסילריים - פעולה שלדבריו מגבירה את הסיכון לפציעת העיניים עד כדי עיוורון, ועלולה לגרום דלף של נוזל מוחי ודימום מסיבי, "וכל זאת בלי שהייתה אינדיקציה ברורה לביצוע הפעולה."

עוד קבע ד"ר שם-טוב, כי הכרחי להציג במהלך הניתוח את הדמיית ה-CT של מערות הפנים (הסינוסים), ונהוג להציגה על גבי מסך בחדר הניתוח לשם התמצאות באנטומיה הספציפית של המטופל. "ביצוע ניתוח FESS ללא הדמיה מוקדמת (CT) הוא רשלנות רפואית וחריגה ברורה מהסטנדרט הרפואי המקובל", קובע ד"ר שם-טוב, ומציין כי יש לבצע את הניתוח הסבוך רק כאשר הוא הכרחי. הדבר נקבע לדבריו בעשרות מאמרים בספרות הרפואית ופורסם כהנחיה ברורה של החוג הישראלי לרינולוגיה.

ד"ר שם-טוב ציין עוד, כי המטופלת לא קיבלה כל הסבר על האפשרות לניתוח פלסטי ועל הסיכונים הכרוכים בו, ולא חתמה על הסכמה לביצועו. הוא גם קבע כי הניתוח הפלסטי שבוצע היה רשלני, והותיר את המטופלת עם עיוות ממשי באף.

בכתב הגנתו הכחיש בי"ח מעייני הישועה את חלקו בניתוח הרשלני, ואף הגיש הודעת צד ג' כלפי הרופא - הליך המבקש להפוך את הרופא עצמו לאחראי לכל נזקי בית החולים. אך לפני שהרופא הספיק להעיד בבית המשפט, הוא הלך לעולמו.

השופט יובל גזית, שדן במקרה לעומקו, קיבל את טענות עורכי הדין אלמוג וציוני, ופסק כי "הניתוח הפלסטי בוצע ללא הסכמה מדעת של המטופלת ופגע באוטונומיה שלה." כמו כן ציין, כי "אי ביצוע הדמיית CT טרם הניתוח הוא התרשלות חמורה." השופט הדגיש בפסק דינו, כי הרופא חרג מסמכותו באופן בולט כשביצע את הניתוח הפלסטי בבית החולים ללא הרשאה וללא הסכמה מדעת.

על רקע קביעותיו פסק לבסוף השופט, כי על בית החולים לפצות את התובעת בסך של 178 אלף שקלים בעבור הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות עתידיות, עזרה מצד הזולת וכאב וסבל, כולל פגיעה באוטונומיה. המרכז הרפואי גם חויב לשלם הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 41,500 ש"ח.

השופט גזית קיבל את הודעת צד ג' שהגיש בית החולים מעייני הישועה, וקבע כי יורשיו של הרופא ישפו את בית החולים במלוא הפיצויים וההוצאות שבהם חויב, מאחר שהרופא המנוח ביצע את הניתוח הפלסטי ללא הרשאה ובניגוד לנהלי בית החולים.

לדברי עורכי הדין אלמוג וציוני, חשיבותו של פסק הדין היא בין השאר בתרומתו להבהרה ברורה של אחריות המוסד הרפואי ואחריות המנתח בגין חריגה ניכרת מהפרקטיקה הרפואית המקובלת ופגיעה באוטונומיה של המטופלים.

עו"ד רפאל אלמוג www.rlaw.co.il הוא בעלים של משרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות' המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.