תביעה ייצוגית נגד יצרניות של מוצרים ארוזים

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף מצרפי מוערך של עשרות מיליוני שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד 15 יצרניות ויבואניות של מוצרים ארוזים או של מוצרים הנמכרים באריזות שירות. זאת בטענה להפרה שיטתית של חוק האריזות, שתכליתו צמצום כמות פסולת האריזות. ההפרה נמשכת יותר משמונה שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תוך גרימת זיהום סביבתי ואי נקיטת האמצעים הנדרשים לשמירה על איכות הסביבה.

המבקשים אבנר רשף ובן ציון בן שוהם טוענים, כי במשך כשמונה שנים סובלים כל מי שהתגוררו ומתגוררים במדינת ישראל מן ההשפעות השליליות הסביבתיות של אריזות ופסולת אריזות בעקבות הפרתו של חוק האריזות על ידי המשיבות, באופן המונע נקיטת אמצעי הפחתה במקור, שימוש חוזר, הפקת אנרגיה מהפסולת (השבה) ומיחזור מוכר של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, העשויות מזכוכית, מנייר, מקרטון, ממתכת, מפלסטיק או מעץ.

לדברי המבקשים, האחריות למיחזור פסולת האריזות מוטלת על היצרן או היבואן של המוצרים הארוזים, והוא הנושא בעלות הכרוכה בכך. ואולם המשיבות מפרות את החובות המוטלות עליהן על פי חוק האריזות, בין השאר בשל הימנעותן לבצע מיחזור מוכר של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שייצרו או ייבאו מסך משקל האריזות שמכרו באותה השנה. בנוסף, לא נמסר דיווח לגורם שמונה כאחראי על תחום האריזות במשרד להגנת הסביבה, פעמיים בשנה ובתום כל שנה, על אודות מספר המוצרים הארוזים או אריזות השירות שנמכרו ומשקלן. גם לא נעשה רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח, והחברות לא התקשרו עם גוף מוכר ולא מימנו פעילותו לשם קיומן של החובות האמורות וחובות נוספות הקבועות בחוק האריזות.

תמונת אילוסטרציה

בבקשה נאמר עוד, כי למרות שחוק האריזות נכנס לתוקף לפני יותר משמונה שנים, רק כ-40% מהיצרנים ומהיבואנים התקשרו עם גוף מוכר. אי התקשרותן של המשיבות עם גוף מוכר, מונע טיפול מוסדר באריזות ומביא לידי השלכות סביבתיות שליליות בעת תהליכים של ייצור, שינוע והטמנה, והדבר מביא לידי זיהום של האוויר, הקרקע, ומי התהום. נוסף על כך קיימים תפיסת שטחי קרקע, ניצול חומרי גלם בתוליים ומתכלים, פגיעה בצמחייה ירוקה של המשק הישראלי ופגיעה באמון הציבור ובשיתוף החיוני להצלחת החוק בצמצום ההשפעות השליליות של אריזות.

בבקשה מצוין, כי פסולת האריזות בישראל מהווה כ-20% מסך משקל הפסולת ו-50%-40% מנפחה, וכי סך משקל הפסולת העירונית והפסולת המסחרית השנתית המיוצרת כיום בישראל מוערך ביותר משישה מיליון טונות, וקצב הגידול הוא כ-5% בשנה. כפועל יוצא, נכון לשנת 2018, משקל פסולת האריזות בישראל מוערך ביותר ממיליון טונות. הפסולת תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, והדבר גורם בזבוז של משאבי קרקע ופליטה מוגברת של גזי חממה.

עוד מצוין בבקשה, כי בישראל מוטמנים כיום כ-80% מהפסולת המוצקה, וכ-20% בלבד מועברים למיחזור. מגמה הפוכה לזו מתקיימת במרבית מדינות האיחוד האירופי ומדינות מתפתחות, שבהן רוב הפסולת מועבר למיחזור ולהשבה, ורק מיעוטה מוטמן.

טרם נתקבלה תגובת המשיבות.