ההוצאה למו"פ בחברות הזנק ובחברות רב-לאומיות, 2020
להלן אומדנים על פעילות המו"פ של חברות הזנק וחברות רב-לאומיות (כולל מרכזי מו"פ) מתוך סקר מחקר ופיתוח עסקי לשנת 2020. נושא החברות הרב-לאומיות נערך בשיתוף ובתמיכה של המועצה הלאומית למו"פ. ממצאי הסקר נוגעים לחברות שעסקו במו"פ בלבד (דיווחו שמתקיימת אצלן פעילות מחקר ופיתוח).
הנתונים מתקבלים מסקר מחקר ופיתוח שנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומספקים מידע המאפשר לסווג את החברות לפי ענף כלכלי, עוצמה טכנולוגית, גודל חברה, סוג בעלות וקבוצות ייחודיות (חברות הזנק ומרכזי מו"פ). הנתונים על הוצאות המו"פ העסקי כוללים חלוקה לפי סוג הוצאה, השקעות בנכסים קבועים למו"פ, משרות, השכלה, מימון, סוגי טכנולוגיה, תחומי פעילות, שיתופי פעולה וחסמים.
אשר לחברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) וחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT), בשנת 2020 היו החברות הרב-לאומיות כ-89.2% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי והעסיקו 83.6% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי. רוב פעילות המו"פ בחברות IN נעשית על ידי ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע (48.0%), ובחברות OUT, על ידי ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע (43.7%), והענפים תעשייה כרייה וחציבה (40.7%).
רכישת הידע בחברות ישראליות שבשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) מגיע בעיקרו מחו"ל (63.0%). בחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT) עיקר הידע מגיע מהארץ (55.1%).
רוב הידע מחו"ל בשני סוגי החברות מגיע מארה"ב ומאוקראינה.
חברות אלו לא רק רוכשות ידע, אלא גם מוכרות ידע. בחברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) כמעט כל ההכנסות ממכירת מו"פ מגיעות מחברות קשורות 99.9%, ובחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT) רק 17.3% מההכנסות מגיעים ממכירת מו"פ לחברות קשורות.
אשר למרכזי מו"פ, אלה ממשיכים להיות אחד ממקורות הצמיחה המרכזיים של המו"פ בישראל. בשנת 2020 היו מרכזי הפיתוח 36.6% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 32.4% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי. חלק הארי מהוצאות המו"פ של מרכזי המו"פ היה בתחום התוכנה - 61.1%. עיקר שיתופי הפעולה לצורכי מו"פ בקרב חברות המסווגות כמרכזי מו"פ עם מקורות בארץ, היו עם חברות אחרות מקבוצת החברות שאליה משתייכת החברה.
לגבי חברות-בנות בחו"ל, הוצאות המו"פ בהן הסתכמו ב-5.3 מיליארד ש"ח, מתוכם 33.7% בהזמנת החברה-האם בישראל. עיקר ההוצאות בוצע על ידי חברות-בנות בארה"ב (55.9%).
בשנת 2020 היו חברות הזנק כ-15.1% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 17.2% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי. חלק הארי מהמו"פ של חברות הזנק היה בתחום פעילות תוכנה - 61.2%. בולט במיוחד תחום הסייבר יישומי אבטחה והגנה, שמהווה כמעט שליש מהפעילות (20.4%).
בשנת 2020 הייתה עלות העבודה השנתית למשרה מלאה בחברות ההזנק נמוכה מזו של שאר החברות העוסקות במו"פ במגזר העסקי - 386 אלף ש"ח. עיקר המימון בחברות הזנק מגיע ממקורות פרטיים - 52.5% לעומת 14.0% בשאר החברות במגזר העסקי.
החסם העיקרי לפעילות מו"פ בקרב חברות הזנק הוא זמינות המימון (74.7%). בשאר החברות חסם זה הוא 25.3%.
חברות רב-לאומיות
כלכלת העולם מתאפיינת בפתיחות הולכת וגוברת של השווקים הבין-לאומיים, בניידות המקורות ובתלות הדדית בין המשקים. אחד הביטויים החשובים לתהליכי הגלובליזציה האלה הוא הפעילות הכלכלית של חברות רב-לאומיות המשתקפת בתחומי העברת הידע בין מדינות.
חלוקת החברות האלה נעשית לפי כמה קבוצות עיקריות: חברה ישראלית בשליטת תושב חו"ל (חברת IN), כולל חברות שיש להן חברות-בנות בחו"ל; וחברה רב-לאומית בשליטה ישראלית (חברת OUT).
הערה: בשונה מהפרסום בשנה הקודמת, נתוני חברות רב-לאומיות ישראליות בשליטת תושב חו"ל שיש להן חברה-בת בחו"ל (חברת BOTH), נכללים רק באומדני חברות IN ולא נכללו באומדני חברותOUT.
מבנה ההוצאה במו"פ
בשנת 2020 הסתכמה ההוצאה למו"פ של חברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) בסכום של 51.3 מיליארד ש"ח, ובחברות רב-לאומיות בשליטה ישראלית (חברות OUT) הסתכמה בסכום של 30.2 מיליארד ש"ח. חברות רב-לאומיות מהוות כ-89.2% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי (שהוא 91,236 מיליוני ש"ח).
התפלגות ההוצאה למו"פ בחלוקה לפי ענפים, שונה בין סוגי החברות. בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) עיקר ההוצאה למו"פ מבוצע על ידי חברות בענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים - כ-48.0% מהוצאה זו. לעומת זאת בחברות רב-לאומיות בשליטה ישראלית (חברות OUT), ההוצאה למו"פ מתחלקת באופן כמעט שווה בין ענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים (43.7%) לבין הענפים תעשייה, כרייה וחציבה (40.7%).
תרשים 1: סך ההוצאה למו"פ לפי סוג חברה וענף כלכלי, 2020
עלות העבודה וההוצאות הנלוות לה הן החלק הארי של ההוצאה למו"פ בשני סוגי החברות. בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN), 67.8% מסך ההוצאה היו על עלות העבודה והוצאות נלוות, כ-11.5% על תשלומים לגורמי חוץ וקבלני משנה בעבור מו"פ, וכ-5.3% על השקעות בנכסים קבועים לצורכי מו"פ. בחברות רב-לאומיות בשליטה ישראלית (חברות OUT), התפלגות ההוצאות האלה דומה.
תרשים 2: סך ההוצאה למו"פ לפי סוג חברה וסעיפי הוצאה, 2020
רוב הידע שהחברות האלה רוכשות מגיע ממקורות חיצוניים לחברה. בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN), אחוז זה הוא כ-49.8%, ובחברות רב-לאומיות בשליטה ישראלית (חברות OUT) הוא כ-86.3%. בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) עיקר הידע מגיע מחו"ל (63.0%), ואילו בחברות רב-לאומיות בשליטה ישראלית (חברות OUT) עיקר הידע מגיע מהארץ (55.1%).
תרשים 3: תשלומים לגורמי חוץ ולקבלני משנה בעבור שירותי מו"פ לפי סוג חברה, 2020
בקרב חברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN), רוב הידע מגיע מארה"ב (39.6%), מאוקראינה (21.5%), מטייוואן (8.6%) ומרוסיה (5.8%). גם בחברות רב-לאומיות בשליטה ישראלית (חברות OUT), ארה"ב (32.0%) ואוקראינה (12.3%) בולטות כמקור לידע מחו"ל, אך גם הממלכה המאוחדת (10.5%) וסינגפור (6.4%) (בשאר המדינות האחוז נמוך מ-3%).
הכנסות ממכירת מו"פ
בשנת 2020 היו ההכנסות ממכירת מו"פ של חברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) כ-38.1 מיליארד ש"ח. בחברות רב-לאומיות ישראליות (חברות OUT) היה הסכום 9.2 מיליארד ש"ח.
בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN), עיקר ההכנסות ממו"פ לחו"ל היה בחברות המסווגות בענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים (כ-56.4%). לעומת זאת בחברות רב-לאומיות ישראליות (חברות OUT), עיקר הכנסות המו"פ מחו"ל מבוצע על ידי חברות המסווגות בענפים תעשייה כרייה וחציבה (99.2%).
חברות רב-לאומיות מספקות ידע לחו"ל באמצעות מכירת מו"פ. חברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) מספקות את כל הידע לחברות קשורות (99.9%); מתוכו 98.9% מועבר לחברות קשורות בחו"ל, בשל ריכוז גבוה של מרכזי מו"פ. לעומת זאת בחברות רב-לאומיות ישראליות (חברות OUT), רק כ-17.3% מההכנסות מגיעים מחברות קשורות.
בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) כ-68.2% מההכנסות מקורן מארה"ב, 7.8% - מאירלנד, 7.3% - מהממלכה המאוחדת, 3.3% - מסינגפור (בשאר המדינות ההכנסות ממכירת מו"פ היו נמוכות מ-3%).
משרות שכיר ועלות העבודה במו"פ
בשנת 2020 הועסקו במו"פ בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) כ-61.8 אלף משרות במו"פ, עלייה של 6.7% לעומת שנת 2019 (כ-58.0 אלף). בחברות רב-לאומיות ישראליות (חברות OUT) הועסקו כ-46.4 אלף משרות במו"פ, ללא שינוי מ-2019.
ביותר מ-80% מהמשרות העוסקות במו"פ בשני סוגי החברות הרב-לאומיות, הועסקו בעלי תואר אקדמי (כולל תואר שלישי). עלות העבודה השנתית למשרה מלאה בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) גבוהה יותר מעלות העבודה השנתית למשרה מלאה בחברות רב-לאומיות ישראליות (חברות OUT), ברוב ענפי הכלכלה הנבחרים.
| שם הענף הכלכלי | מספר משרות מלאות במו"פ (אלפים) | עלות עבודה והוצאות נלוות לה (מיליוני ש"ח) | עלות העבודה השנתית למשרה מלאה (אלפי ש"ח) | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל | חברות רב-לאומיות ישראליות | חברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל | חברות רב-לאומית ישראליות | חברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל | חברות רב-לאומית ישראליות | ||
| סך הכול | 60.2 | 44.0 | 34,754 | 19,599 | 577 | 445 | |
| 62 | תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים | 31.4 | 18.4 | 17,799 | 9,275 | 567 | 504 |
| 72 | מחקר מדעי ופיתוח | 17.7 | 4.7 | 12,034 | 1,915 | 680 | 407 |
| 6-33 | ענפים תעשייה, כרייה וחציבה | 10.8 | 20.0 | 4,828 | 8,137 | 447 | 407 |
| מזה: 261-263 | ייצור רכיבים ולוחות אלקטרוניים, ייצור מחשבים וציוד היקפי, ייצור ציוד תקשורת | 3.5 | 3.2 | 1,928 | 1,327 | 551 | 415 |
| מזה: 27-30 | ייצור ציוד חשמלי, מכונות וציוד לנמ"א, כלי תחבורה והובלה וענפי ייצור אחרים | 2.6 | 3.1 | 1,199 | 1,078 | 461 | 348 |
| מזה: 266 | ייצור ציוד הקרנה, מכשור אלקטרוני רפואי, מכשור אלקטרוני טיפולי ומכשור רפואי כירורגי | 1.2 | .. | 517 | .. | 431 | .. |
| מזה: 264, 265, 267, 268 | ייצור מוצרי צריכה אלקטרוניים, מכשירי מדידה, בדיקה, ניווט ובקרה, שעונים, מכשור אופטי וציוד צילום, מדיה מגנטית ואופטית | .. | 11.3 | .. | 4,939 | .. | 437 |
.. - נתונים שאינם ניתנים לפרסום.
מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות
הרמה הגבוהה של חדשנות ויצירתיות המאפיינת את ההון האנושי והחברות בישראל היא אבן שואבת לחברות רב-לאומיות ולמשקיעים זרים. אלה רוכשים חברות ומקימים חברות-בנות ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. מרכזי פיתוח אלו מספקים שירותי מו"פ ויצירת ידע לחברות הקבוצה בחו"ל.
מרכזי המו"פ הן חלק מקבוצת החברות הישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN), והם מהווים כ-65.1% מסך ההוצאה למו"פ בחברות אלו.
מבנה ההוצאה במו"פ
סך הוצאות המו"פ של מרכזי המו"פ בשנת 2020 היה 33.4 מיליארד ש"ח. הוצאה זו הייתה כ-36.6% מסך ההוצאה למו"פ עסקי בשנת 2020, בדומה לשנה הקודמת.
אחוז ההוצאה בעבור עלות עבודה והוצאות נלוות במרכזי המו"פ גבוה ב-12.0 נקודות האחוז משאר החברות שעסקו במו"פ במגזר העסקי ואינן חברות IN. מרכזי מו"פ משתמשים פחות בשירותים של גורמי חוץ בעבור פעולות המו"פ שלהם בהשוואה לשאר החברות במגזר העסקי שאינן חברות IN (בהפרש של כ-10.7 נקודות האחוז).
תרשים 4: התפלגות הוצאות המו"פ לפי סוג חברה, 2020
משרות שכיר ועלות העבודה במו"פ
בשנת 2020 הועסקו במרכזי מו"פ 41.9 אלף משרות שכיר במו"פ. אחוז משרות האקדמאים בשנת 2020 היה 89.6%, גבוה מזה שנרשם בשנת 2019 (87.0%).
כ-32.4% מסך המשרות העוסקות במו"פ במגזר העסקי מרוכזים במרכזי המו"פ. מרכזי מו"פ מעסיקים כוח אדם אקדמי ומקצועי לצורך פיתוחים בחברה, באחוז גבוה יותר (89.6%) משאר החברות במגזר העסקי, שבהן שיעור האקדמאים הוא 81.4%.
תרשים 5: התפלגות משרות שכיר העוסקות במו"פ, לפי סוג חברה והשכלה, 2020, אחוזים
בשנת 2020 עלות העבודה השנתית למשרה מלאה העוסקת במו"פ במרכזי המו"פ הייתה 614 אלף ש"ח בממוצע. עלות זו גבוהה מזו שנאמדה בחברות ישראליות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) שאינן מרכזי מו"פ (499 אלף ש"ח) ובשאר החברות שעוסקות במו"פ (408 אלף ש"ח בממוצע).
| סוג חברה | סוג | סוג חברה | ||
|---|---|---|---|---|
| ענף כלכלי | סך החברות במגזר העסקי | מרכזי מו"פ | חברות הזנק | שאר החברות |
| סך הכול - ממוצע | 492 | 614 | 386 | 445 |
| תכנות וייעוץ בתחום המחשבים | 509 | 585 | 405 | 495 |
| מחקר מדעי ופיתוח | 560 | 692 | 349 | 486 |
| סך הכול - חציון | 489 | 632 | 395 | 445 |
תחום פעילות במו"פ
החברות בסקר התבקשו לפלח את הוצאות המו"פ השוטפות לפי רשימת תחומי פעילות כגון תוכנה, רכיבים אלקטרוניים ותרופות. הפעילות במרכזי המו"פ מתרכזת בתחום התוכנה - כ-61.1% מהוצאות המו"פ, ואחריה ברכיבים אלקטרוניים - כ-21.1% מהוצאות המו"פ, ובציוד תקשורת אלקטרוני - כ-9.5%.
תרשים 6: ההוצאה השוטפת למו"פ של מרכזי מו"פ לפי תחום פעילות, 2020 (כולל שכר עבודה והוצאות נלוות, חומרי גלם, תשלומים לגורמי חוץ, תקורה ואחרות, ללא השקעות בנכסים קבועים לצורכי מו"פ)
סוגי טכנולוגיה במו"פ
בהשוואה של סוגי הטכנולוגיה במרכזי מו"פ לעומת חברות רב-לאומיות אחרות, בולט תחום הננוטכנולוגיה כטכנולוגיה שמתקיימת באופן עיקרי במרכזי מו"פ - 20.9% לעומת 6.3% בחברות המסווגות כחברות רב-לאומיות בשליטת תושב חו"ל (חברות IN) שאינן מרכזי מו"פ.
תרשים 7: ההוצאה השוטפת למו"פ, במרכזי מו"פ לפי סוגי טכנולוגיה, 2020, אחוזים
שיתופי פעולה במו"פ
בקרב חברות המסווגות כמרכזי מו"פ ומבצעות שיתופי פעולה לצורכי מו"פ, 68.6% נעשים עם גורמים בחו"ל. שיעור זה גבוה בהשוואה לשיעור בכלל האוכלוסייה העוסקת במו"פ העומד על כ-55.3%. מתוך שיתופי הפעולה עם גורמים בארץ, 26.0% היו עם יועצים, מעבדות ומוסדות פרטיים למחקר, ו-21.7% היו עם אוניברסיטאות או מוסדות אחרים להשכלה גבוהה. מתוך שיתופי הפעולה עם גורמים בחו"ל, 45.3% היו עם חברות אחרות מקבוצת החברות שאליה משתייכת החברה.
הכנסות ממכירת מו"פ
בשנת 2020 היו ההכנסות ממכירות מו"פ במגזר העסקי 48.2 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים. ההכנסות ממו"פ במגזר העסקי מקורן בעיקר במרכזי מו"פ - כ-76.2% (36.7 מיליארד ש"ח), מתוכם 36.6 מיליארד ש"ח היו ליצוא. פעילותם העיקרית של מרכזים אלו היא מתן שירותי מו"פ לחברות-האם או לחברות אחרות בקבוצה.
בחלוקה לפי מדינות שלהן נמכר המו"פ, בולטת ארצות הברית עם 68.8% מסך הפעילות, ואחריה בהפרש ניכר אירלנד (8.0%) והממלכה המאוחדת (6.6%).
תרשים 8: הכנסות ממכירת מו"פ במרכזי מו"פ, לפי מדינה, 2020, אחוזים
פעילות מו"פ של חברות-בנות בחו"ל
מלבד פעילות המו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל, חברות רב-לאומיות מקיימות פעילות מו"פ בחו"ל באמצעות חברות-בנות שלהן. ההוצאות למו"פ של החברות-הבנות בחו"ל הסתכמו ב-5.3 מיליארד ש"ח בשנת 2020. מתוך סך הוצאות המו"פ של החברות-הבנות בחו"ל, 33.7% היו בהזמנה של החברה-האם בישראל.
בשנת 2020 ההוצאות למו"פ בוצעו בעיקר על ידי חברות-בנות בארה"ב (55.9% מסך ההוצאות) ועל ידי חברות-בנות במזרח אירופה (24.9%), חברות-בנות במערב אירופה (12.9%) וחברות-בנות בדרום מזרח אסיה (4.1%).
הוצאות במו"פ בחברות בנות, לפי יבשת, 2020, אחוזים
חברות הזנק
פועל יוצא של יזמות טכנולוגית מבוססת מחקר ופיתוח היא ייסודו של עסק חדש למטרת רווח, אשר משאביו מופנים לפיתוח רעיון, שירות או מוצר. עסק זה טרם נהפך לעסק בוגר (שכל ייעודו שיווק ומכירה של מוצר או שירות מוגמר לשווקים, גם אם מתבצעים בו תהליכי שיפור ושכלול), ולרוב פעילותו ממומנת באמצעות גיוס הון.
מבנה ההוצאה במו"פ
סך ההוצאה למו"פ של חברות הזנק בשנת 2020 היה 13,800 מיליוני ש"ח, גידול של 7.1% בהשוואה ל-2019 (12,891 מיליוני ש"ח). כ-15.1% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי (91,236 מיליוני ש"ח), מקורם בחברות הזנק.
כ-58.7% מסך ההוצאה למו"פ הם עלות העבודה וההוצאות הנלוות לה, 21.1% הם תשלומים לגורמי חוץ ולקבלני משנה בעבור שירותי מו"פ, ו-3.3% הם השקעה בנכסים קבועים לצורכי מו"פ. התפלגות זו שונה מזו שנצפתה בקרב חברות שאינן חברות הזנק, שבהן עלות העבודה והוצאות נלוות היה 67.1% מסך ההוצאה, ותשלומים לגורמי חוץ היו 12.0%.
תרשים 9: סך ההוצאה למו"פ בחברות הזנק, לפי סעיף הוצאה, 2020
חברות הזנק רוכשות שירותי מו"פ בעיקר מחברות שאינן קשורות לחברה ומגורמים אחרים, בארץ (51.2%) או בחו"ל (41.4%). שיעור זה הוא 92.6% מסך התשלום לגורמי חוץ בקרב חברות הזנק.
ניכר שחברות הזנק הן נתיב חשוב לשילוב ידע והתמחות מחו"ל במשק הישראלי, שכן כ-38.7% מהתשלום לחברות שאינן קשורות ולגורמים אחרים בחו"ל מבוצע על ידי חברות הזנק, יותר מפי שניים מחלקן היחסי בסך ההוצאה למו"פ (15.1%).
תחום פעילות במו"פ
גם בשנת 2020 נתבקשו מפעלים וחברות לפלח את הוצאות המו"פ השוטפות לפי רשימת תחומי פעילות, כגון תוכנה, תרופות, רכיבים אלקטרוניים וכדומה.
תחום התוכנה מוביל עם כ-61.2% מהוצאות המו"פ השוטפות בקרב חברות הזנק. מתוך זה בולט במיוחד תחום תוכנה של סייבר יישומי אבטחה והגנה, שמהווה כשליש מהפעילות (20.4%). תחום פעילות תרופות וציוד רפואי מדעי ותחום רכיבים אלקטרוניים, ציוד תקשורת ומכונות, היו 23.7% ו-8.7%, בהתאמה, מסך הוצאות המו"פ השוטפות בקרב חברות הזנק.
תרשים 10: ההוצאה השוטפת למו"פ של חברות הזנק לפי תחום פעילות, 2020 (כולל שכר עבודה והוצאות נלוות, חומרי גלם, תשלומים לגורמי חוץ, תקורה ואחרות, ללא השקעות בנכסים קבועים לצורכי מו"פ)
בחינה של מבנה ההוצאה לפי תחומי פעילות במו"פ מלמדת, שרוב ההוצאה בקרב חברות הזנק בתחום התוכנה הוא בעבור עלות עבודה והוצאות נלוות (70.7%). לעומת זאת, בחברות הזנק שעיקר פעילותן הוא בתחום התרופות והציוד הרפואי, ההוצאה היא 36.5% בלבד. בתחום זה נעשה שימוש רב בשירותים ובידע חיצוניים (36.3%) הכוללים ניסויים קליניים.
משרות שכיר ועלות העבודה במו"פ
בשנת 2020 היו בחברות ההזנק כ-30.0 אלף משרות שכיר (להלן: משרות), מתוכן כ-22.3 אלף משרות שעוסקות במו"פ בדומה ל-2019 (22.2 אלף משרות). 84.2% מתוך 22.3 אלף המשרות במו"פ הן של אקדמאים (18.8 אלף משרות). מספר המשרות המלאות במו"פ בחברות ההזנק היה 21.0 אלף משרות בשנת 2020.
עלות העבודה השנתית למשרה מלאה במו"פ בחברות הזנק הייתה 386 אלף ש"ח בממוצע, לעומת 445 אלף ש"ח בחברות אחרות (אינן מסווגות כמרכז פיתוח או חברת הזנק) העוסקות במו"פ במגזר העסקי.
מקורות מימון במו"פ
בשלבים הראשונים של חייהן נסמכות חברות הזנק בעיקר על מקורות חיצוניים כדי לממן את פעילות המו"פ שלהן. בשנת 2020 היה המימון 13.8 מיליארד ש"ח (דהיינו סך הוצאות המו"פ). עיקר המימון (52.5%) הגיע ממקורות חיצוניים פרטיים (בעיקר קרנות הון סיכון ואנג'לים).
מימון ממשלתי (בעיקר באמצעות מענקים של רשות החדשנות) היווה 7.5% מסך ההוצאה למו"פ. 20.4% מהוצאות המו"פ מומנו על ידי מקורות עצמיים של החברה או מקבוצת החברות בארץ, ו-15.1% מקבוצת החברות בחו"ל.
תרשים 11: מקורות המימון של חברות הזנק, 2020
חסמים במו"פ
גם בשנת 2020 נתבקשו כל החברות בסקר מו"פ עסקי (גם אלו שלא דיווחו על פעילות מו"פ) לדווח על חסמים העומדים בפניהן בעת ביצוע פעילות של מו"פ, ובאיזו מידה הקשו החסמים את פעולות הפיתוח. החסמים חולקו לחמישה סוגים: גורמים פיננסיים, גורמי כוח אדם, גורמי ידע, גורמי רגולציה וגורמים אחרים.
93.3% מחברות ההזנק דיווחו על חסמים לביצוע מו"פ במידה כלשהי (נמוכה / בינונית / גבוהה). שלושת החסמים העיקריים שצוינו בחברות הזנק במידה רבה ובינונית הם זמינות המימון (74.7%), עלויות כוח אדם (62.7%) ועלויות פיתוח ישירות (53.1%).
בקרב חברות שאינן חברות הזנק, חסמים אלו צוינו בשיעור נמוך בהרבה: זמינות המימון (25.3%), עלויות כוח אדם (28.5%) ועלויות פיתוח ישירות (22.9%).
החסמים שדווחו על ידי חברות הזנק מחדדים את הקושי שיש לחברות הזנק להשיג מימון לפיתוח, בשל חוסר ודאות גבוה בהשוואה לחברות שאינן הזנק.
| סוג החסם | חברות הזנק | שאר החברות (כל מרכזי מו"פ) |
|---|---|---|
| גורמים פיננסיים - זמינות המימון | 74.7% | 25.3% |
| גורמי כוח אדם - עלויות | 62.7% | 28.5% |
| גורמים פיננסיים - עלויות פיתוח ישירות גבוהות מדי | 53.1% | 22.9% |
| גורמי כוח אדם - חוסר בכוח אדם מיומן | 43.6% | 26.3% |
| גורמים פיננסיים - תפיסת סיכון כלכלי מוגבר | 40.3% | 16.4% |
| גורמים פיננסיים - עלות המימון | 37.1% | 18.0% |
| גורמים אחרים - חסמי מרחק ללקוחות | 33.0% | 10.4% |
| גורמי ידע - קושי במציאת שיתופי פעולה | 27.9% | 10.5% |
| גורמי ידע - שוק שנשלט על ידי חברה מבוססת | 27.2% | 9.6% |
| גורמי ידע - חוסר במומחים ויועצים בתחום הרלוונטי | 26.9% | 10.9% |
| גורמים אחרים - העבודה מישראל מקשה על פעילות החברה בשוק הבין-לאומי | 25.9% | 6.6% |
| גורמי רגולציה - עלויות ציות לרגולציה ממשלתית | 25.5% | 9.0% |
| גורמי ידע - חוסר בידע על הטכנולוגיה | 24.5% | 12.1% |
| גורמי ידע - חוסר ודאות לגבי הביקוש למחקר ופיתוח | 24.0% | 10.6% |
| גורמי רגולציה - קושי בהתנהלות מול משרדי ממשלה ורגולטורים | 24.0% | 11.5% |
| גורמי ידע - חוסר ידע על השווקים | 21.5% | 10.7% |
| גורמי ידע - מחסור בתשתיות מחקר לאומיות | 20.0% | 6.3% |
| גורמים אחרים - חסמי מרחק ליצרנים | 19.1% | 6.1% |
| גורמי רגולציה - שוק העבודה | 18.9% | 7.1% |
| גורמי ידע - קושי בנגישות לתשתיות מחקר בבתי חולים | 16.8% | 5.6% |
| גורמי ידע - קושי בנגישות לתשתיות מחקר באקדמיה | 16.6% | 6.6% |
| גורמים אחרים - האזור שבו החברה פועלת מישראל מקשה את הפעילות בשוק הבין-לאומי | 12.3% | 5.1% |
| גורמי רגולציה - חסמי סחר | 7.4% | 5.9% |
זמינות המימון היא הגורם שכ-54.8% מהחברות המסווגות כחברות הזנק, סימנו כמשפיע על פעילות המו"פ במידה רבה. אחריו עלויות כוח אדם 28.5%.
תרשים 12: חסמים למו"פ לפי פירוט הגורמים ומידת השפעתם על פעילות המו"פ, אחוז חברות ההזנק שדיווחו על כל חסם, 2020
