הייטק במלחמה

מלחמת "חרבות ברזל" החלה לתת את אותותיה בכלכלה הישראלית. התנודות הרבות שאפיינו את השנה האחרונה, היחלשות השקל והכנסת ישראל למעקב שלילי על ידי סוכנויות הדירוג, עלולות ללמד על תחילתו של משבר כלכלי שעוצמתו עדיין לא ידועה.

תפקידה הקריטי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית נעשה חשוב יותר מתמיד בזמנים אלו, הן לבלימתו של המשבר והן למהירות ההתעצמות ביום שאחרי. עוד לפני המלחמה ההייטק הישראלי נמצא בשפל שלא נראה שנים. בטרם פרצה המלחמה, ולאורך השנה וחצי האחרונות, נרשמו מגמות שליליות בפעילות של תעשיית ההייטק הישראלית על שלל היבטיה, בכלל זה גיוסי הון והקמת חברות חדשות. זאת הן בעקבות ההאטה הגלובלית והן בשל אי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל. המלחמה הנוכחית רק מוסיפה לאי הוודאות באקוסיסטם החדשנות הישראלי, ומאיימת לפגוע ביציבות ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל כולה.

סקר מצב ההייטק

כדי לזהות את הצרכים של חברות ההייטק והסטארט-אפים בישראל להתמודד עם הקשיים העולים בעקבות המלחמה, רשות החדשנות ומכון המדיניות והמחקר SNPI עשו סקר ראשוני הצהרתי הבוחן את האתגרים שעמם מתמודדות החברות וצרכיהן בעת הזו. סקר דומה יופץ בהמשך. הסקרים נועדו לנטר את מצב התעשייה ולגבש מענים מתאימים להייטק הישראלי.

על הסקר השיבו באופן מלא כחמש-מאות חברות הייטק וסטארט-אפים, מכל מיני סקטורים ושלבי גיוס. הסקר איננו מדגם אקראי של חברות: כל חברות ההייטק הוזמנו להשיב, וסביר להניח שהמוטיבציה להשיב עולה ככל שהחברה נמצאת במצוקה קשה יותר. המשיבים הם מדגם מייצג של ענף ההייטק מבחינת גודל החברה ושלב הגיוס, לפיכך אפשר ללמוד על מגמות ועל סוג המצוקות שהחברות סובלות מהן וכיצד מצוקות אלו משתנות בין חברות בשלבי גיוס שונים.

פגיעה רוחבית בהייטק הישראלי

במסגרת הסקר נשאלו החברות על האתגרים המרכזיים שעמן הן מתמודדות בעקבות המלחמה, שאותם אפשר לחלק למספר קטגוריות מרכזיות. הקטגוריה הראשונה, אתגרי הון אנושי, התמקדה בפגיעה ברציפות התפקודית של החברות בעקבות גיוס עובדים למערך המילואים. קטגוריה נוספת, מימון, התמקדה בביטול ובעיכוב של הסכמי השקעות וקושי להגיע אל משקיעים. הצלבה בין דיווחי החברות על אתגרי ההון האנושי והמימון, מעלה תמונה של פגיעה רוחבית בהייטק הישראלי: יותר מ-80% מהחברות דיווחו על פגיעה בעקבות המצב. יותר מרבע מהחברות דיווחו על פגיעה כפולה, הן בהשגת מימון והן בהון האנושי.

הפגיעה החשובה ביותר היא בעובדים: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים למילואים. ישנה התייחסות לירידה בתפקוד גם של עובדים שאינם במילואים, אם בשל היעדר מסגרות לילדים ואם בשל היעדר פניות רגשית.

ההייטק הישראלי חווה גם פגיעה ממשית במימון - משאב הכרחי לקיומן של החברות. יותר מ-40% מהחברות המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב של הסכם השקעה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות הנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי nway), שם יותר מ-60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים. יש להביא בחשבון כי ככל שה-Runway של החברה קצר יותר כך היא נוטה לקיים פגישות תכופות יותר עם משקיעים, ובהתאם עולה הסיכוי לביטול פגישות בשל המלחמה.

חוסר הוודאות והבחירה של משקיעים רבים "לשבת על הגדר" בעקבות המצב, מגיעה לאקוסיסטם שמלכתחילה התקשה לגייס, בין השאר בעקבות אי היציבות הפוליטית ערב פרוץ המלחמה לצד ההאטה הכלכלית הגלובלית.

בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות Stage-Early שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%), אך מלמדת על תופעה לא מבוטלת גם בחברות Stage-Late. כ-30% מהחברות עם סבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, למרות היותן חברות בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות.

יותר מ-70% מהחברות שהשיבו על הסקר דיווחו על דחייה או ביטול של פרויקטים חשובים והזמנות. היעדר יכולת לבצע פיילוטים וניסויים קליניים, לקדם פרויקטי מו"פ חשובים, לצד קשיים ביצוא וביבוא מחו"ל, מלמדים על פגיעה רוחבית במנעד המגוון של חברות ההייטק הישראלי. כשני שלישים מהחברות דיווחו על בעיות טכניות ואופרטיביות הקשורות למצב המלחמה. חברות רבות מעידות כי האתגר אינו רק מול לקוחות ושותפים מחו"ל, אלא בעיקר מול לקוחות ישראלים, המקפיאים את פעילותם בעצמם.

הסקר כלל גם אפשרות למענה חופשי. קרוב למחצית מהחברות המקומיות (46%) השתמשו בכך. מניתוח מענים אלו, בדומה לניתוח השאלות הסגורות שהוצג לעיל עולה, כי קשיים פיננסיים (קושי לגייס הון וירידה בהכנסות) הם הקושי העיקרי של חברות בשלבים מוקדמים. יותר ממחצית מהחברות ציינו קשיים אלו. לעומת זאת חברות בשלבים מאוחרים הדגישו את הירידה בתפוקת כוח האדם כגורם מרכזי (54%), ואילו נושאים פיננסיים אוזכרו על ידי 31% מהחברות בלבד.

בחינה של התשובות המילוליות לפי אורך ה-Runway של החברה מלמדת, כי כצפוי, ככל שתקופת המזומנים של החברה מדולדלת יותר, נושאי יכולת הגיוס וההכנסות קריטיים יותר לעומת הירידה בתפוקת כוח האדם.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "האטת התהליכים של גיוסי הכספים וגיוס המילואים עקב המלחמה, הם אתגר לחברות הייטק רבות. היה לנו חשוב 'לבדוק את הדופק' של התעשייה מקרוב, והבנו מייד שהממצאים שבידינו מחייבים פעולה. סקר ראשוני זה ממשיך שיחות עומק רבות שקיימנו מאז פרוץ המלחמה. הם מלמידים על חברות הייטק רבות עם אופק שרידות (Runway) קצר, אשר מצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שיש חברות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים.

"זו הסיבה שיצאנו עם ערוץ גישור מהיר, בהיקף ראשוני של 100 מלש"ח, אשר מיועד להזרמה מהירה של כסף הן על ידי רשות החדשנות והן על ידי משקיעים פרטיים, כדי להאריך את ה-runway של חברות אלו. נמשיך לנטר את תעשיית ההייטק ולספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ואחריו. זה הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו כך שיתאימו לצרכים האמיתיים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכול כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההייטק הישראלי ייצא מחוזק."

אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות SNPI: "בימים קשים אלו למדינת ישראל, המלחמה נותנת את אותותיה גם על הכלכלה הישראלית, שנדמה כי עומדת בפני משבר עוצמתי. החזרת החוסן הלאומי כוללת, מלבד הפן הביטחוני, את שיקום הכלכלה. ההייטק מוביל את המשק הישראלי, והחזרתו לצמיחה במהירות האפשרית היא לא רק חיונית אלא הכרחית. לאורך שנים, אחת מנקודות החוזק של ההייטק הישראלי הייתה התבססותו על התרבות היזמית ומאות סטארט-אפים חדשים בשנה, אך בתקופות של אי-יציבות ביטחונית וכלכלית, חברות ההזנק הן גם הפגיעות ביותר.

"כדי לדאוג שתעשיית ההייטק המקומית תשרוד את התקופה המאתגרת שלפנינו, נמשיך לעקוב מקרוב אחר המצוקות והאתגרים העולים בעת הזו כדי לקדם את הכלכלה ואת המשק הישראלי."

לסיום, קיים הבדל בין דיווחי חברות בבעלות מקומית (75%) לבין חברות רב-לאומיות (54%) באשר לאתגרי הפרויקטים וההזמנות, הנובע ככל הנראה מקיום הפעילות העסקית של חברות האם של האחרונות בחו"ל. עם זאת רוב ניכר של החברות הרב-לאומיות (80%) דיווח על פגיעה ברציפות התפקודית של החברה בעקבות הוצאת עובדים מרכזיים למילואים.

הערות

רשות החדשנות היא גוף ציבורי סטטוטורי האחראי למדיניות החדשנות של ישראל. הרשות מקדמת חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה ובת-קיימה מתוך תפיסה שחדשנות היא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר למשק הישראלי. הרשות פועלת לחזק את התשתית שעליה בנויה כלכלת הידע הישראלית, תוך בחינה מתמדת של החסמים וההזדמנויות באקוסיסטם החדשנות הישראלי. היא מציעה ליזמים ולחברות מוטות חדשנות בישראל מגוון כלי מימון וכלים אחרים כדי לסייע להם להתמודד עם הצרכים המשתנים של עולם החדשנות המודרני.

SNPI הוא מכון מחקר ומדיניות בתחום החדשנות והטכנולוגיה, שנועד לקדם ולשמר את ההובלה הטכנולוגית-כלכלית של מדינת ישראל. זאת באמצעות מחקר, המלצות מדיניות ושיתופי פעולה חוצי מגזרים. בראש המכון מומחים מובילים בעלי רקע עשיר ומגוון במחקר, במדיניות חדשנות ובבניית אקוסיסטם טכנולוגי. SNPI הוא מכון מחקר עצמאי א-פוליטי הממומן על ידי פילנתרופיה, ופועל בשיתוף פעולה עם הממשלה, תעשיית ההייטק, ארגוני חברה אזרחית וארגונים בינלאומיים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: חנה טייב | אורי גבאי, מנכ"ל SNPI. צילום: מיכה לובטון

מקור