לייצא חום וקור לאירופה

השוק באירופה למוצרי מיזוג אוויר וקירור (מסחרי), ואף לחימום מים על בסיס משאבת חום, צומח. אמנם מדינת ישראל מייבאת עדיין את רוב מכשירי מיזוג האוויר, הקירור המסחרי ומשאבות החום המשמשות לחימום מים, אך השילוב הגובר בין מכשירי אנרגיה שונים, ניהולם מרחוק וייצור מקומי של רכיבים חכמים למוצרי מיזוג אוויר, קירור וחימום של מים, פותחים בפני יצרנים ישראלים אפשרות להגדיל בשיעור ניכר את היצוא של מוצרי אנרגיה אלו לאירופה.

השוק הישראלי, בשל הצריכה הגבוהה יחסית של מוצרי מיזוג אוויר וקירור מסחרי (צריכת המזגנים השנתית לנפש בארץ היא הגבוהה בעולם), ועקב תחכומו ההנדסי של השוק, הוא משמש הן מעבדה הן קרש קפיצה טוב ליצוא של מוצרים אלו לאירופה.

להלן יתוארו מאפייני השוק למוצרי מיזוג אוויר וקירור באירופה בהשוואה לגושי סחר מערביים אחרים, ולאחר מכן יוצג אומדן הגודל של השוק של מוצרי מיזוג אוויר באיחוד האירופי. בהמשך יוסבר השוני בין מדינות דרום אירופה החמות לבין אחיותיהן הצפוניות והקרות יותר, ובסיפא יוערך פוטנציאל היצוא של מוצרי מיזוג לאיחוד האירופי.

אפשר לייצא יותר

לאחרונה התבשרנו, כי הכלכלה הישראלית היא הרביעית בהישגיה בעולם. זאת בין השאר בזכות יצוא גבוה מהתוצר המקומי הגולמי. היצוא התעשייתי (סחורות) מגיע לשמונים מיליארד דולר (80B$), ונוספים לו יצוא שירותים ותוכנה בגודל דומה. לפיכך כל היצוא השנתי שלנו מגיע ליותר ממאה ושישים מיליארד דולר (160B$). סכום זה הוא כשליש מהתמ"ג שלנו.

עם זאת אפשר עדיין להגדיל את היצוא של מוצרים רבים, וקיימים שוקי יעד שאפשר להגדיל אליהם את היצוא. שוק מיזוג האוויר והקירור, ולצידו השוק של חימום מים, שניהם באיחוד האירופי, הם דוגמה לכך.

הבדלים בין גושי הסחר

בלימודי שיווק לומדים, כי שוקי היצוא בעולם שונים מבחינתנו אלה מאלה. מסתבר שהשוני הוא תחילה בין יבשות או חלקי יבשות ובהמשך בין מדינות יעד בתוך היבשת.

נבדוק זאת לגבי שוק המזגנים. לשם כך נבחן את שלושת שוקי היעד המערביים - ארה"ב, האיחוד האירופי ויפן. בעבורנו כיצואנים, באיחוד האירופי טמון פוטנציאל יצוא.

אפשר לסכם את ההבדלים בין שלושת גושי הסחר המערביים כדלקמן:

1. גודל השוק המצטבר (המותקן) של מזגנים.

זו החלוקה:

ארה"ב: 60%

האיחוד האירופי: 15%

יפן: 25%

סה"כ: 100%

לפי החלוקה נראה שארה"ב היא הדומיננטית ביותר ובפער מהאחרות, ובאיחוד האירופי כולו מותקנים הרבה פחות מזגנים מאשר ביפן.

ההסבר קשור לשיעור הבתים הממוזגים, השונה מאוד בין גושי הסחר האלו:

בארה"ב: כ-90%

באיחוד האירופי: פחות מ-10%

ביפן: כ-90%

מעניין לראות עד כמה הצורך במיזוג אוויר באיחוד האירופי יגבר על החיסכון בצריכת אנרגיה עקב מחירי האנרגיה שהאמירו לאחרונה, ויביא לגידול בשוק המזגנים.

2. מכירה שנתית של יחידות מזגנים: ארה"ב רוכשת כמו האיחוד האירופי (כ-450 מיליון נפש) ויפן (כ-120 מיליון נפש) גם יחד.

3. חלוקת המכירה השנתית בין השוק הביתי לשוק המסחרי:

בארה"ב: 1/3: 2/3 לטובת הביתיים

באירופה: 1/4: 3/4 לטובת הביתיים

ביפן: 0.8:0.2 לטובת הביתיים

דהיינו, אירופה מגדילה את נתח השוק הביתי ביבוא מזגנים.

מה גודל השוק המצטבר המותקן באיחוד האירופי?

השוק המצטבר (המותקן) למזגנים באיחוד האירופי מגיע למאה ושלושים מיליון יחידות. שוק זה נחלק ביחידות בין השוק הביתי לשוק המסחרי, בקירוב, כדלקמן:

שוק ביתי: 60M

שוק מסחרי: 70M

סה"כ: 130M

השוק המצטבר (המותקן) אשר באיחוד האירופי, בערכי כושר ייצור (capacity), היה שווה בתחילת השנה ל-1,152 ג'יגה-ואט, ובתוכו שוק מסחרי הגבוה פי שלושה ויותר מהשוק הביתי.

לשם השוואה, כושר ייצור זה היה שווה בשנת 2016, לפני שבע שנים, ל-847 ג'יגה-ואט. אפשר לומר כי כושר ייצור זה גדל בשיעור שנתי ממוצע של 6-5 אחוזים, עד שהגיע בתחילת השנה ל-1,152 ג'יגה-ואט (847x1.36).

כושר ייצור זה נחלק בין שוקי משנה באופן הזה:

ביתי - 23%, כ-265 ג'יגה-ואט.

מסחרי - 77%, כ-887 ג'יגה-ואט.

שוני בין גושי מדינות בתוך האיחוד האירופי

רובו המכריע של שוק מיזוג האוויר באיחוד האירופי נשלט על ידי יבוא מדרום מזרח אסיה. קיים שוני רב ביבוא מזגנים בין גושי מדינות בתוך אירופה.

אפשר להשוות בין מדינות דרום אירופה לבין מדינות מרכז אירופה וצפונה: מדינות דרום אירופה החמות כגון איטליה, ספרד וצרפת, וכן יוון ואף טורקיה (עדיין לא נמצאת באיחוד האירופי), רוכשות את רוב המזגנים שנרכשים באיחוד האירופי. לעומתן מדינות מרכז אירופה כגון גרמניה ומדינות בצפון אירופה כגון סקנדינביה, קרות יותר ולפיכך רוכשות רק מעט מאוד מזגנים, ולעומת זה הרבה משאבות חום המשמשות לחימום מים.

גרמניה, המדינה הכי עשירה, גדולה ותעשייתית באיחוד האירופי, רוכשת הכי הרבה מערכות מיזוג אוויר מסחריות מסוג פקג'ד (packaged).

יצוא עתידי לאיחוד האירופי

באיחוד האירופי 27 מדינות, ואוכלוסייתו נאמדת ב-450 מיליון נפש מתוך 750 מיליון הגרים באירופה. במדינות שנמצאות מחוץ לאיחוד האירופי, בפרט רוסיה, טורקיה ולאחרונה אף בריטניה, יש כשלוש מאות מיליון נפש נוספים.

היצוא התעשייתי הישראלי לאיחוד האירופי, מרובה. יצוא הסחורות נושק ל-14 מיליארד דולר, ונוסף לו יצוא שירותים, בכללו תוכנה, בשווי של מספר מיליארדי דולר.

עם הגידול בביקוש למיזוג אוויר ולקירור באירופה, ולצידו הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה, הגיעה העת כי ישראל תייצא לאירופה מוצרי מיזוג אוויר, קירור מסחרי ואף חימום ירוק, אשר הונדסו ושודרגו בארצנו. היצוא יכול לכלול מוצרי פקג'ד (packaged) המכוונים לשוק המסחרי, ומכלולים או רכיבים של חומרה ותוכנה הנכנסים לתוכם או מפקדים על יישומיהם.

יצוא זה, אם ייעשה מישראל עצמה, יכול להגיע בתוך שנים ספורות ל-100 מיליון דולר. אך אם יכלול רכישה של חברות אירופיות, מחזור המכירה באיחוד האירופי, מטעם חברות ישראליות, יגיע לסכום שנתי גבוה אף פי חמישה ויותר.

ישראל ציגלמן - כלכלן, משפטן, מוסמך למינהל עסקים ומומחה לחקר שווקים, מייסד ומנכ"ל של מכון ציגלמן לחקר השיווק. דואר אלקטרוני: office@ziegelman.co.il, אתר אינטרנט: www.ziegelman.co.il