סקר איכות הסביבה 2020: תעשייה וחשמל
סקר פסולת ושפכים בענפים תעשייה וחשמל מתקיים בפעם הרביעית בישראל, כדי לבחון את השפעת התעשייה על הסביבה בהיבטים של ייצור פסולת, שפכים ופליטות של מזהמי אוויר. הסקר נועד לספק תמונה על כמויות הפסולת התעשייתית ודרכי הטיפול בה, כמויות צריכת מים, ייצור שפכים וכמויות הדלק והחשמל שנצרכו בענפים תעשייה וחשמל, וכן כמויות מזהמי האוויר וגזי החממה שנפלטו בגלל צריכת אנרגיה.
הסקר התקיים במדגם של כ-1,200 חברות מהענפים תעשייה וחשמל, המעסיקות יותר מעשרה שכירים ואשר היו פעילות בשנת 2020.
פסולת
בשנת 2020 הסתכמה כמות הפסולת שנוצרה בענפים תעשייה וחשמל ב-3.3 מיליון טונות (ירידה של 15% לעומת 2017). מרבית הפסולת שנוצרה היא פסולת יבשה - 1.6 מיליון טונות (מתוכן 0.6 מיליון טונות אפר פחם, הנוצר תוך שרפת פחם בענף החשמל). עוד נוצרו בתעשייה: 1.5 מיליון טונות פסולת מעורבת וכ-0.2 מיליון טונות פסולת מסוכנת.
מבחינת סוגי הפסולת בהשוואה ל-2017, קיימת ירידה בעיקר בפסולת יבשה (כ-30%) עקב שינויים בדפוסי הייצור והטיפול בפסולת, וכן עקב ירידה בשימוש בפחם לטובת ייצור חשמל. מנגד, בכמות הפסולת המעורבת חלה עלייה של כ-13%, שנוצרה בעיקר עקב עלייה בייצור פסולת בענף המזון. כמות הפסולת המסוכנת נותרה ללא שינוי ניכר.
| -- | 2017 | 2020 |
|---|---|---|
| סך הכול | 3,861,653 | 3,297,076 |
| פסולת יבשה | 2,275,294 | 1,552,591 |
| פסולת מעורבת | 1,367,903 | 1,542,353 |
| פסולת מסוכנת | 218,456 | 202,132 |
מבחינת הרכב הפסולת לפי חומר, הפסולת התעשייתית המעורבת מורכבת בעיקר מחומר אורגני (כ-700 אלף טונות), קרטון ונייר (כ-280 אלף טונות) ומתכות (כ-205 אלף טונות).
תרשים 1: הרכב הפסולת התעשייתית המעורבת לפי סוג חומר, 2020
מקורם של 69% מהפסולת הנוצרת בענפים תעשייה וחשמל הם בענפי הכלכלה האלה:
* ענף אספקה של חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) (ענף 35, 25%), שבו הרוב המוחלט של הפסולת הוא פסולת יבשה (בעיקר אפר פחם)
* ענפי ייצור של מוצרי מזון, משקאות וייצור מוצרי טבק (ענפים 12-10, 22%), שבהם רובה המוחלט של הפסולת הוא פסולת מעורבת.
* ענף ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (ענף 23, 22%), שבו רובה המוחלט של הפסולת הוא פסולת יבשה.
תרשים 2: כמויות פסולת שנוצרה, לפי ענף כלכלי ראשי, 2020
בחינת סוגי הפסולת הנוצרות בתעשייה לפי ענף מלמדת, כי פסולת מעורבת נוצרת בכל ענפי התעשייה והחשמל, ואילו פסולת יבשה ופסולת מסוכנת מתרכזות בענפי כלכלה מסוימים.
מקורם של 69% מהפסולת המעורבת בשלושת ענפי הכלכלה האלה: ייצור מוצרי מזון, משקאות וייצור מוצרי טבק - 740,235 טונות (ענפים 12-10, 48%) - עלייה של כ-34% לעומת שנת 2017; ייצור נייר ומוצריו - 208,640 טונות (ענף 17, 13%) - עלייה של כ-23% לעומת שנת 2017; ותעשיית מתכות בסיסיות - 122,178 טונות (ענף 24, 8%) - ירידה של כ-6% לעומת שנת 2017.
94% מכלל הפסולת היבשה נוצרו בשני ענפי הכלכלה האלה: ענף אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) (ענף 35, 50%) וייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (ענף 23, 44%). בענפים כרייה וחציבה חלו שינויים בדפוסי הייצור והטיפול בפסולת.
מקורם של 77% מהפסולת המסוכנת בתעשייה הוא בענפי הכלכלה האלה: ייצור כימיקלים ותרופות - 88,201 טונות (ענפים 21-20, 44%) - ירידה של כ-30% לעומת שנת 2017; ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני, אופטי וחשמלי - 42,881 טונות (ענפים 27-26, 21%) - עלייה של כ-134% לעומת שנת 2017; וענף תעשיית מתכות בסיסיות - 24,025 טונות (ענף 24, 12%) - ירידה של כ-9% לעומת שנת 2017.
בסקר נעשתה הבחנה בין שני סוגי טיפול בפסולת: פינוי להטמנה/לתחנת מעבר ופינוי למִחזור. אלו סוגי הטיפול העיקריים בפסולת מעורבת, מסוכנת ויבשה בארץ. אחוז המיחזור הגבוה ביותר נמצא בפסולת יבשה - 86%. בפסולת מעורבת היה אחוז המיחזור 69%, ובפסולת מסוכנת - 33%.
בשנת 2020 נשלחו למיחזור בכל ענפי התעשייה והחשמל כ-1.1 מיליון טונות של פסולת מעורבת, מתוכם כ-540 אלף טונות חומר אורגני (עלייה של כ-55% לעומת שנת 2017), כ-133 אלף טונות מתכות ברזליות (ירידה של כ-2%) וכ-147 אלף טונות קרטון (עלייה של כ-15% לעומת שנת 2017). החומרים שבהם נרשמו אחוזי מיחזור גבוהים הם מתכות אל-ברזליות (95%) וקרטון (85%). אחוזי המיחזור הנמוכים ביותר נרשמו בפלסטיק (29%).
תרשים 3: כמויות ייצור פסולת באלפי טונות, לפי סוג חומר ואופן טיפול (באחוזים), 2020
יותר מ-70% מהפסולת שנוצרה פונתה למיחזור בענפי הכלכלה: כרייה וחציבה (ענפים 9-5, 79%), ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10, 83%), ייצור ועיבוד של מוצרי עור (ענף 15, 71%), הדפסה ושכפול (ענף 18, 81%), ייצור מוצרי נפט מזוקק (ענף 19, 49%), ייצור מוצרים מינרלים אל-מתכתיים (ענף 23, 73%) ואספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (קירור) (ענף 35, 97%).
בענף החשמל מוחזרו בשנת 2020 כ-0.6 מיליון טונות אפר פחם (אפר הנוצר בתהליך שרפת הפחם).
צריכת אנרגיה ופליטות מזהמים
בסקר נבחנה צריכת האנרגיה (דלק וחשמל) וחושבו פליטות של גזי חממה ומזהמי אוויר נבחרים משרפת הדלקים האלה: גז טבעי ותוצרי נפט - מזוט (כבד וקל), סולר (לתעשייה ולתחבורה), גז פחמימני מעובה, בנזין וקרוסין. קיימים סוגי דלק נוספים שנעשה בהם שימוש נרחב בתעשייה ולא נכללו בסקר זה (כגון פחם, פטקוק ופצלי שמן).
בין השנים 2017 ל-2020 נמשך השינוי בתמהיל צריכת הדלק עם המעבר לגז טבעי במקום דלק אחר, בעיקר פחם, מזוט וסולר. מגמה זו בלטה בעבר בענף ייצור החשמל (ענף 35), אך בשנת 2020 זוהה שינוי דומה בעיקר בענפים אלה: ייצור מוצרי מזון ומשקאות (ענפים 12-10), ייצור מחשבים, ייצור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי (ענפים 27-26) ותעשיית מתכות בסיסיות (ענף 24).
צריכת האנרגיה (סוגי הדלק שפורטו לעיל וחשמל) הסתכמה ב-10,357 אלפי שעט"ן (שווה ערך טונות נפט). הענפים המובילים בצריכת האנרגיה שבהם צרכו במצטבר כ-92% מהאנרגיה בענפים תעשייה, כרייה וייצור חשמל, הם אספקת חשמל (ענף 35, 64%), ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10, 11%), כרייה וחציבה (ענפים 9-5, 6%) ייצור מוצרי נפט מזוקק (ענף 19, 5%) וייצור כימיקלים ותרופות (ענפים 21-20, 5%).
תרשים 4: צריכת האנרגיה (סוגי דלק נבחרים וחשמל) לפי ענף כלכלי ראשי, 2020
בסקר נבחנה צריכת החשמל לפי ענף כלכלי. הצריכה בענפים תעשייה וחשמל בשנת 2020 הסתכמה ב-13,768 מיליוני קוט"ש שהם כ-20% מצריכת החשמל בישראל (13,262 מיליוני קוט"ש בשנת 2017, 23% - עלייה של 4.8%). ענפי הכלכלה שבהם הייתה צריכת החשמל הגבוהה ביותר הם ייצור כימיקלים ותרופות (ענפים 21-20, 19%); ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני, אופטי וחשמלי (ענפים 27-26, 16%); אספקת חשמל (לצריכה עצמית) (ענף 35, 14%); ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10, 12%); ייצור מוצרי גומי ופלסטיק (ענף 22, 7%); וכרייה וחציבה (ענפים 9-5, 6%).
תרשים 5: צריכת חשמל לפי ענף כלכלי ראשי, 2020
התייעלות אנרגטית
החברות נשאלו על ביצוע פעולות להתייעלות אנרגטית בשנים האחרונות. נבחנו שני סוגים של פעולות: בקרה ושיפורים. במסגרת הפעולות לבקרה על צריכת האנרגיה, ב-8.2% מהחברות קיים ממונה אנרגיה (6.1% ב-2017), ב-7.3% מהחברות בוצע סקר אנרגיה (4.4% ב-2017), וב-3.7% מהחברות ישנה מערכת לניהול אנרגיה (3.8% ב-2017).
שיפורים שבוצעו להגברת היעילות האנרגטית והחלפת ציוד: החלפת מערכות תאורה ב-29.7% מהחברות (27.4% ב-2017), החלפת מנועים - 11.1% (7.6% ב-2017), החלפת מערכות מיזוג אוויר לקירור וחימום - 8.6% (4.7% ב-2017) והחלפות של ציוד אחר - 5.4% (5.7% ב-2017).
מזהמי אוויר נבחרים וגזי חממה
כמות פליטת המזהמים מושפעת מכמות צריכת הדלק ותמהיל הדלק. שימוש בדלק מזהם, לדוגמה דלק עם תכולת גופרית גבוהה, גורם לפליטות גבוהות יותר.
בשנת 2020 נפלטו כ-2,450 טונות גופרית דו-חמצנית משרפת דלק (כ-99% מהם מתהליכי ייצור). זוהי ירידה של 50% לעומת 2017 (כ-4,921 טונות), בעיקר בשל ירידה בצריכת המזוט, שהיא כ-80% מהפליטות. כ-85% מהפליטות נוצרו בענפים ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10, 43%); כרייה וחציבה (ענפים 9-5, 12%); ייצור כימיקלים ותרופות (ענפים 21-20, 11%); אספקת חשמל (ענף 35, 8%) וייצור נייר ומוצריו (ענף 17, 6%).
בשנת 2020 נפלטו כ-13 אלף טונות תחמוצות חנקן (כ-94% מהם מתהליכי ייצור). כ-90% מהפליטות התרכזו בענפים אספקת חשמל (ענף 35, 56%); ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10, 17%); כרייה וחציבה (ענפים 9-5, 7%); ייצור כימיקלים ותרופות (ענפים 21-20, 5%) וייצור מוצרי נפט מזוקק (ענף 19, 5%).
| ענף כלכלי ראשי | גופרית דו-חמצנית | תחמוצות חנקן |
|---|---|---|
| כרייה וחציבה, תעשייה ואספקת חשמל - סך הכול | 2,450 | 13,193 |
| אספקת חשמל | 202 | 7,440 |
| ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק | 1,056* | 2,241 |
| כרייה וחציבה | 291 | 940 |
| ייצור כימיקלים ותרופות | 258* | 627 |
| ייצור קוֹק ומוצרי נפט גולמי מזוקק | 8 | 615 |
| ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים | 142 | 287 |
| ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי | 13 | 194 |
| ייצור נייר ומוצריו | 148* | 151* |
| ענפים אחרים | 332 | 698 |
* נתונים בעלי טעות דגימה גבוהה.
בהתבסס על כמויות הדלק הנבחר שנצרכו, חושבו פליטות גזי חממה משרפת דלק בתעשייה. בכלל זה הגזים פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4) וחנקן תת-חמצני (N2O). פליטות אלו הן כ-50% מסך פליטות גזי החממה משרפת דלק בענפים תעשייה וחשמל בישראל בשנת 2020.
כ-96% מהפליטות של גזי החממה שצוינו לעיל משרפת דלק בתהליכי ייצור ובתחבורה, נוצרו בענפי התעשייה האלה: אספקת חשמל (ענף 35, 70%); ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10, 11%); כרייה וחציבה (ענפים 9-5, 7%); ייצור מוצרי נפט מזוקק (ענף 19, 5%); וייצור כימיקלים ותרופות (ענפים 21-20, 3%).
| ענף כלכלי ראשי | פליטות גזי חממה |
|---|---|
| סה"כ - כרייה וחציבה, תעשייה ואספקת חשמל | 21,843 |
| אספקת חשמל | 15,281 |
| ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק | 2,473 |
| כרייה וחציבה | 1,420 |
| ייצור מוצרי נפט מזוקק | 1,186 |
| ייצור כימיקלים ותרופות | 702 |
| ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים | 154 |
| ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי | 136 |
| ייצור נייר ומוצריו | 97 |
| ענפים אחרים | 394 |
צריכת מים
בשנת 2020 הסתכמו כמויות צריכת המים בענפים תעשייה וחשמל ב-145 מלמ"ק (מיליון מטרים מעוקבים) לעומת 105 מלמ"ק בשנת 2017. בשנה זו נצרכו כ-99.7 מלמ"ק מים שפירים (כ-7% מצריכת המים השפירים) לעומת 72 מלמ"ק בשת 2017, וכ-45 מלמ"ק מים שוליים (כ-5% מצריכת המים השוליים) לעומת כ-32 מלמ"ק ב-2017.
העלייה בצריכת המים השפירים נובעת בעיקר מהענפים ייצור מוצרי מזון ומשקאות (ענפים 12-10, 17 מלמ"ק); ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (ענפים 27-26, 5 מלמ"ק); וענף אספקה של חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (ענף 35, 2 מלמ"ק). העלייה בצריכת המים השוליים נובעת מעלייה בענף אספקה של חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (ענף 35, שמונה מלמ"ק); ענף כרייה וחציבה (ענפים 09-05, שישה מלמ"ק); וענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (ענפים 27-26, כארבעה מלמ"ק).
כ-65% מצריכת המים בתעשייה התרכזו בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק - כ-40 מלמ"ק (ענפים 12-10, 33%); ייצור כימיקלים ותרופות - כ-27 מלמ"ק (ענפים 21-20, 22%); וכרייה וחציבה - כ-28 מלמ"ק (ענפים 9-5, 19%).
תרשים 6: כמויות צריכת מים לפי ענף כלכלי ראשי באחוזים, 2020
בענף ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק (ענפים 12-10) נצרכה הכמות הגדולה ביותר של מים שפירים - כ-39 מלמ"ק. בענף הכרייה והחציבה (ענפים 9-5) נצרכה הכמות הגדולה ביותר של מים שוליים - כ-26 מלמ"ק.
תרשים 7: כמויות של צריכת מים לפי סוג מים וענף כלכלי ראשי, 2020
השוואות בין-לאומיות
בשנת 2020 הייתה כמות הפסולת התעשייתית לנפש (סדר C) בישראל 266 ק"ג (ירידה של כ-9% לעומת 2017). ערכים דומים לישראל נמצאו בהונגריה ובלטביה. לעומת זאת בפינלנד ובבלגיה הערכים הם פי שישה ופי חמישה, בהתאמה לערך בישראל. הממוצע באיחוד האירופי גבוה יותר מהערך בישראל - 523 ק"ג לנפש. השוואה זו אינה מביאה בחשבון את המאפיינים של ענפי התעשייה בכל מדינה.
תרשים 8: פסולת לנפש בתעשייה (סדר C) בישראל ובמדינות נבחרות באיחוד האירופי, 2020
כדי לתת ביטוי גם לאופיה השונה של התעשייה בכל מדינה, הושוותה כמות הפסולת המיוצרת ליחידת תוצר גולמי בתעשייה (סדר C).
בשנת 2020 ייצרה מדינת ישראל כ-55 טונות פסולת לכל מיליון אירו תוצר גולמי בתעשייה (סדר C) (ירידה של כ-11% לעומת 2017). ערך זה נמוך ממדינות האיחוד האירופי בשנת 2020, למעט דנמרק. הערכים בפולין וביוון גבוהים פי שישה ופי חמישה, בהתאמה. ממוצע האיחוד האירופי גבוה יותר מהערך בישראל - 119 טונות למיליון אירו.
תרשים 9: כמות פסולת ליחידת תוצר גולמי בתעשייה (סדר C) בישראל ובמדינות נבחרות באיחוד האירופי, 2020
