תעשייה נלחמת
מדריך לפעילות של מפעלים בזמן המלחמה
המצב הביטחוני הכללי בישראל מציב פעמים רבות אתגרים ייחודיים לתעשיות, המצריכים היערכות ותגובה איתנה בזמן הסלמה צבאית או מלחמה. מלחמת חרבות ברזל היא דוגמה לכך. למפעלי תעשייה, בהיותם ישויות מרכזיות בכלכלת המדינה, יש תפקיד מכריע בהבטחת הקיימות שלהם ובשמירה על יציבות כלכלית רחבה יותר. לפניכם מדריך של מגה תעשיות כדי לעזור לפעילות נכונה של המפעל בזמן המלחמה.
פיקוד העורף ומפעלים
מיקומה הגיאוגרפי והנוף הפוליטי של ישראל הפכו אותה לרגישה לסכסוכים. עקב כך פיתחה המדינה תשתית הגנה אזרחית מקיפה שנועדה למתן את ההשפעות השליליות של מצבי חירום צבאיים על אוכלוסייתה וכלכלתה. מפעלי תעשייה, כמרכיבים מרכזיים במבנה הכלכלי, קשורים מטבעם למסגרת זו, ומחייבים תוכניות מחושבות היטב כדי להבטיח את הפעלתם ואת בטיחות אנשיהם בזמן מלחמה.
פיקוד העורף בישראל ממלא תפקיד מרכזי בהכנה ובהדרכה של גורמים אזרחיים, בכללם מפעלי תעשייה, למקרי חירום. הוא מספק הנחיות, מקיים תרגילים ומציע הדרכה לחיזוק מיתקנים כדי לעמוד בהתקפות. חוק הג"א והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים את סמכות פיקוד העורף לתאם את פעולותיהם של מפעלים פרטיים בענייני התגוננות אזרחית. מפעל, מבחינת החוק, עשוי להיות בית חולים, מרפאה, מעבדה, מוסד חינוך, משרד, בית מלאכה, בית חרושת וכל מקום עסק אחר, ובכלל זה הספקת שירותי אחזקה. מפעל מוסדר הוא מפעל שבו מועסקים עשרה עובדים או יותר, ובמוסד חינוך או בבית חולים - אף אם מספר העובדים המועסקים הוא פחות מעשרה.
מפעלי תעשייה בישראל מחויבים על פי חוק להקפיד על ההנחיות וההנחיות הניתנות על ידי פיקוד העורף. הם נדרשים להחזיק תוכניות תגובה לשעת חירום, להבטיח את השלמות המבנית של המיתקנים שלהם ולקיים תרגילים סדירים כדי להכין את הצוות שלהם למצבי חירום צבאיים אפשריים. יתרה מזו, הם עשויים להיות מחויבים להתאים את פעילותם, שעות העבודה והיבטים אחרים של פעילותם העסקית לתנאי האבטחה הרווחים ולהנחיות של פיקוד העורף ורשויות רלוונטיות אחרות.
החוק מחייב בעל מפעל למנות בעל תפקיד כממונה התגוננות אזרחית ("ממונה הג"א"), שתפקידו להכין את המפעל למצבי החירום בהתאם לתרחיש האיום המפעלי ולאתגרים הספציפיים הנובעים ממנו. המינוי מצריך מעבר קורס ממונה הג"א של פיקוד העורף. בסיום ההכשרה יוסמך לתפקיד על ידי פיקוד העורף והמשרד הממשלתי הממונה על תחום פעילותו, חבר הנהלה או עובד בכיר או הממונה על הביטחון או הבטיחות (מומלץ). הממונה יקבל פטור משירות מילואים.
מצבי חירום נוגעים לשלושה מצבי תפקוד:
שגרה: במצב שגרה יש היערכות לחירום אך ייתכנו גם אירועי חירום שבשגרה כגון עימות מוגבל, תאונות או תקלות, אירוע חומרים מסוכנים, טרור ופיגועי סייבר. במצב שגרה עלול להתקיים מעבר משגרה לחירום בעת עלייה ברמת הדריכות הנדרשת לחירום וקידום מוכנות לקראת אפשרות התממשות של אירוע חירום.
חירום: סבבי הסלמה ארוכים או מבצעים, אסונות טבע כגון רעידת אדמה (אירוע חירום אזרחי).
מלחמה: מבצעים רחבי היקף או מלחמה כוללת.
הגנת מפעל
מדיניות ההתגוננות היא סט הנחיות להתנהגות נכונה בחירום, והיא תוצר מרכזי בפעילות פיקוד העורף בזמני לחימה והסלמה, אשר משמש לאיזון בין הצורך להציל חיים ולשמור עליהם לבין שמירה על שגרת חירום סבירה לתמיכה בחוסן. ההנחיות במדיניות ההתגוננות כוללות כללי התנהגות לאזרח וכללי התנהגות ייעודיים לסקטור העבודה והשירותים. הנחיות ההתגוננות לסקטור נוגעות הן למפעלים שיוכלו להמשיך לעבוד במצבי החירום והן לאופן העבודה בחירום.
בכל אחד מהמצבים האלו המפעל, כמו האוכלוסייה, מחויבים להוראות ההתגוננות שמפרסם פיקוד העורף. בשעת חירום ייתכן שיינתנו הוראות ייעודיות למפעל שאושר כמפעל חיוני או כמפעל למתן שירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום.
מבחינה פיזית, אפשר לכלול את הצורך בהבטחת השלמות המבנית של המיתקן כדי לעמוד בהתקפות או בהפצצות פוטנציאליות: התקנת מערכות אבטחה כגון מצלמות מעקב, מערכות אזעקה ומחסומים; ויישום אמצעי בקרת כניסה כדי למנוע כניסה בלתי מורשית. על פי הנחיות פיקוד העורף המתפרסמות מעת לעת, חובה שיהיה מרחב מוגן זמין כדי להפעיל את בית העסק במקרה שהמפעל לא מוגדר 'חיוני'. במקרה של מפעל חיוני, חובה להפעילו בכל מקרה, תוך מציאת פתרונות מיגון בתיאום עם פיקוד העורף.
הנחיות פיקוד העורף מוצגות בארבעה מדרגים: שגרה ללא מגבלות; הגברת מוכנות לצד פעילות מלאה; מדרג ביניים שמאפשר פעילות במגבלות מצומצמות או מורחבות; ומדרג מחמיר שלפיו תתאפשר פעילות לסקטור החיוני בלבד או בהתאם לקביעת פיקוד העורף.
כאמור, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית, על כל מפעל להיערך למצבי חירום באמצעות מינוי ממונה התגוננות אזרחית במפעל. ממונה ההתגוננות יפעל להכנת תוכנית התגוננות אזרחית לשעת חירום. תוכנית ההתגוננות האזרחית נועדה להציל חיי אדם בעת התקפה, ואף תורמת מאוד להבטחת המשך רציפות התפקוד של המפעל במצבי החירום וליכולתו לספק את שירותיו כחלק מהמשק.
על פי פיקוד העורף, הרחבת מערך ההתגוננות אינו חובה והוא המלצה בלבד. מערך ההתגוננות במפעל יתבסס על האמצעים ועל כוח האדם שלו בלבד. ככל שלא ימונו צוותים, יש לוודא שיתקיימו כל המשימות שבאחריות המפעל למוכנות לחירום על ידי בעלי תפקידים אחרים. המפעל יבנה את הצוותים בהתאם לאופיים, לגודלם ולהרכבם. מספר הצוותים והרכבם יהיה שונה בין המפעלים ומותאם בין השאר לאופי המפעל.
לאחרונה עלתה המלצה להקים כיתות כוננות במפעלים או באזורי תעשייה. כיתות הכוננות יכולות לשאת נשק ברישיון ולפעול בהתאם לחוק להגנת המפעל במצבי חירום, תוך מוכנות לתרחישי מלחמה או חדירת מחבלים.
העובדים
אחת הבעיות הראשונות נוגעת לפגיעה בהיבט האנושי. זמינות כוח האדם עלולה להיפגע בשל חוסר יכולת פיזית או מנטלית להגיע למקום העבודה מסיבות כגון אלה: האוכלוסייה תונחה להישאר בבתים; השבתת מערכת החינוך המשפיעה על יכולת העובדים להגיע למפעל; גיוס כוח אדם לצה"ל, שיפגע בזמינות העובדים שלא רותקו משקית; פציעה או מוות של עובד בגלל אירועי החירום.
מכיוון שתפקוד העובדים מושפע ממצב החירום, יש להביא בחשבון את הגורמים הרגשיים המשפיעים על עבודתם כגון תחושת הביטחון האישי במפעל, רמת הביטחון האישי בבית ובקרב בני המשפחה ומחויבות למקום העבודה.
המלצות לדרג הניהול במפעל כדי לייצר מענה מיטבי להיבט האנושי:
* מודעות להבדל שבין שגרה לחירום.
* השתתפות פעילה של הדרג הניהולי במפעל בהיערכות לחירום.
* חשיבה מוקדמת על אסטרטגיה וטקטיקה ניהולית בזמן אירוע משבר.
* הכנת נהלים עם דגש בעקרונות, סדר פעולות וניהול ממשקים.
* הדרכת בעלי תפקידים ויחידות בכל מיני רמות היררכיה.
* מפגשים עם ארגונים חיצוניים ותיאום ציפיות איתם לחירום.
* הגדרת מרכז שליטה למתן מענה לחירום.
* תרגול מצבי חירום בזמן שגרה.
* תכנון מענה לצורכי הפרט כגון שמרטפיות או הסעות.
פיקוד העורף ממליץ כי במצבים אלו מנהל המפעל או המוסד ימנה את אחד העובדים הבכירים לממונה צוות סיוע לעובדים. רצוי שהעובד יהיה מתחום משאבי האנוש. כך תתאפשר גישה נוחה להדרכת העובדים ולהפצת חומרי התגוננות. מומלץ כי לצוות יצורפו נציגים מההנהלה, נציגים מהעובדים (השיתוף יביא בין השאר למחויבות ארגונית בחירום) ונציגים מתחום משאבי אנוש במפעל או במוסד (תינתן עדיפות לעובדים סוציאליים).
צוות הסיוע לעובדים יפעל להגברת החוסן האישי והארגוני של העובדים ולהגברת מוכנותם ונכונותם למצב החירום, תוך הקניית ביטחון לעובדים באשר להיערכות המפעל, תמיכת המפעל בצורכיהם במצבי החירום והגברת מוכנותם למצב החירום באמצעות הכנה מוקדמת של פתרונות למשפחות ולילדי העובדים.
שרשת האספקה ופעילות שוטפת
דיברנו על העובדים ועל הגנת המפעל. מה לגבי הפעילות השוטפת?
במלחמה, מפעלים ישראלים מוצאים עצמם בצומת של שמירה על הפעילות והבטחת הבטיחות. הנוף הגיאופוליטי המשתנה מצריך בחינה מדוקדקת והערכה מחדש של מבני שרשרת האספקה והפרוטוקולים התפעוליים הקיימים. ראש רשות התחרות בישראל, מיכל כהן, הדגישה את השפעותיו של המשבר הביטחוני על שרשראות האספקה, ודגלה בגישה גמישה לצמצום האתגרים הנובעים מכך. לשם כך נדרש תיאום עם ספקי הובלה כדי להבטיח אספקה בטוחה ובזמן של חומרים.
בין השאר יש לבחון נתיבי תחבורה חלופיים ודרכי תחבורה לעקוף אזורי עימות. יש להביא בחשבון שיבושים רבים בשינוע מהארץ החוצה, גם בעקבות פגיעה בעוטף עזה - מוצרים שמיוצרים שם בתחומים חקלאות ומזון למשל, או דפוס בארי - אבל גם מפעלים אחרים שטרם חזרו לפעילות וצפויים לפגוע בשרשרת האספקה.
הלקחים שנלמדו בקורונה אמורים להיות מיושמים כאן. בין השאר דובר על שימוש בטכנולוגיות חיזוי וניתוב באמצעות בינה מלאכותית במסגרת ניהול המלאי והאספקה בזמני חירום. בהתאם, יש להעריך את רמות המלאי כדי להבטיח מלאי הולם תוך מזעור מלאי עודף ותוך הטמעת מערכות מעקב וניהול מלאי.
הנסיבות ההפכפכות מחייבות גישה פרואקטיבית להבטחת ההמשכיות בפעילות ומילוי ההתחייבויות כלפי לקוחות ומחזיקי עניין. להלן מספר המלצות למפעלים כיצד לנהל בעיות בשרשרת האספקה בתקופת מלחמה ולמצוא ספקים חלופיים בשעת הצורך. הנה כמה נקודות שחשוב לשים לב אליהן:
הערכת סיכונים וזיהוי נקודות תורפה: באמצעות ניתוח יסודי זהו נקודות תורפה פוטנציאליות בתוך שרשרת האספקה. הבינו את הגורמים הגיאופוליטיים שעשויים להשפיע על ספקים, תחבורה ולוגיסטיקה.
גיוון ספקים: צור קשר עם מספר ספקים מכמה מיקומים גיאוגרפיים כדי להפחית את התלות בספק או באזור יחיד.
גיוון לוגיסטי: נצלו אופני תחבורה וספקי לוגיסטיקה שונים כדי להבטיח גמישות וחוסן בשרשרת האספקה.
מקורות מקומיים וזיהוי ספקים מקומיים: חקרו הזדמנויות למקור חומרים מקומי כדי למזער שיבושים הנגרמים מסכסוכים בינלאומיים וסגירת גבולות.
שימוש בטכנולוגיה - נראות שרשרת האספקה: השתמשו בפתרונות טכנולוגיים כדי להשיג נראות בזמן אמת של שרשרת האספקה, המאפשרת תגובה מהירה לבעיות שמתעוררות.
פלטפורמות תקשורת: השתמשו בפלטפורמות תקשורת מתקדמות כדי לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם ספקים, ספקי לוגיסטיקה ובעלי עניין אחרים.
תוכניות מגירה הכוללות מסלולי אספקה חלופיים: פתחו תוכניות מגירה עם נתיבי אספקה חלופיים והסדרים לוגיסטיים.
ניהול מלאי: שמרו על רמת מלאי סבירה כדי לרסן הפרעות באספקה, תוך התחשבות בהשלכות על העלויות.
שותפויות ושיתופי פעולה
בימים כאלה, מומלץ להתחיל בשותפויות ובשיתופי פעולה עם שחקנים אחרים בתעשייה כדי לשתף משאבים, מידע ושיטות עבודה מומלצות. בזמנים סוערים, הממגורות שמגדירות באופן מסורתי את הפעילות העסקית, עלולות להיהפך למכשולים להישרדות ולקיימות. צרכי המלחמה מדגישים את הצורך בגישה שיתופית במגזר התעשייתי. יצירת שותפויות וטיפוח שיתופי פעולה עם שחקנים אחרים בתעשייה כדי לחלוק משאבים, מידע ושיטות עבודה מומלצות, יכולים לשמש בסיס לניווט במים הסוערים של כלכלה בזמן מלחמה.
אפשר למשל לחשוב על שיתוף משאבים - אחסון ולוגיסטיקה משותפים: ניצול משותף של מיתקני אחסנה ולוגיסטיקה עשוי להפחית במידה ניכרת את האתגרים שמציבות רשתות אספקה משובשות. גישה שיתופית זו עשויה להביא להפחתת עלויות ולשיפור היעילות התפעולית.
יוזמות רכש משותפות: רכש שיתופי עשוי לספק יתרונות לגודל, משא ומתן טוב יותר עם ספקים וגישה למגוון רחב יותר של משאבים.
החלפת מידע ושיתוף מידע בזמן אמת: הקמת פלטפורמות לחילופי מידע בזמן אמת לגבי שיבושים בשרשרת האספקה, ספקים חלופיים ואפשרויות לוגיסטיות, עשויים להיות חשובים לאין ערוך. אינטליגנציה משותפת זו עשויה לטפח קבלת החלטות טובה יותר והתאמה מהירה יותר לנסיבות המתפתחות.
פורומים בתעשייה: השתתפות בפורומים וברשתות בתעשייה עשויה לספק תובנות לגבי אתגרים מתעוררים ופתרונות פוטנציאליים.
כוחות משימה משותפים כדי להתמודד עם אתגרים ספציפיים כגון חיפוש חומרים נדירים או ניווט בצווארי בקבוק לוגיסטיים. בכך אפשר לרתום את המומחיות והמשאבים הקולקטיביים של התעשייה.
שיתופי פעולה טכנולוגיים: מעורבות ביוזמות טכנולוגיות שיתופיות לפיתוח או אימוץ של פתרונות העונים על אתגרי שרשרת האספקה.
ניטור והערכה ומדדי ביצועים: קביעה וניטור של מדדי ביצועים מרכזיים כדי להעריך את האפקטיביות של אסטרטגיות שרשרת האספקה ולקבל החלטות מונעות נתונים.
לולאות משוב: יצירת לולאות משוב עם ספקים ובעלי עניין אחרים כדי לשפר ולהתאים באופן מתמיד את אסטרטגיות שרשרת האספקה.
אימוץ גישה רב-צדדית הכוללת הערכת סיכונים, גיוון, מקורות מקומיים, אימוץ טכנולוגי, תכנון מגירה, עמידה ברגולציה, שיתופי פעולה אסטרטגיים, ניטור רציף, הדרכה ותקשורת פתוחה, תגביר מאוד את יכולתו של מפעל לנווט בנוף שרשרת האספקה המורכב בזמן מלחמה. אסטרטגיה הוליסטית זו לא רק נותנת מענה לאתגרים המיידיים אלא גם בונה בסיס לחוסן מתמשך מול אי ודאויות עתידיות.
לבסוף, יש להעריך את ההשפעה הכלכלית של פעולות בזמן מלחמה על המפעל התעשייתי. יש לבחון אפשרויות תמיכה פיננסית כגון מענקים, הלוואות או סיוע פיננסי אחר הזמין בתקופת מלחמה.
אשר להיערכות פיננסית ואמצעי תמיכה, מי שלא עשה זאת קודם, צריך כבר אתמול להתחיל לפתח תוכנית מגירה פיננסית לטיפול בהפסדי הכנסות פוטנציאליים והגדלת עלויות התפעול. כאן מומלץ לעקוב אחר תוכנית הממשלה לסיוע לעסקים, אחר הכלים שיועמדו לרשות העסקים ואחר הכלים שמציעים המוסדות הפיננסים לעת חירום. כך למשל מרבית הבנקים הגדולים וחברות הביטוח כבר פרסמו הקלות מהותיות בקבלת אשראי או אשראי בעלות נמוכה למפעלים הנפגעים עקב מצב המלחמה.
שנדע כולנו ימים שקטים יותר. מגה פרו מדיה.
