העובד החדש שווה יותר

ניו יורק בחרה לחסום את הגישה ל-ChatGPT במוסדות החינוך, ובכך ויתרה על הטכנולוגיה החדשנית שמביאה איתה בשורה לעולם העבודה. בדומה לה, קולות נשמעים ממורים בישראל, ששימוש ב-ChatGPT בהגשת עבודות נחשבת העתקה ברורה. כך מונעים מהילדים לטפח אוריינות טכנולוגית ולהתנסות בלמידה של אחת ההמצאות הגאוניות של המאה ה-21, שמקפיצה את המשתמשים בה אלפי שנים קדימה מבחינת קידמה וחדשנות טכנולוגית.

למעשה, שימוש בטכנולוגיה מפתח דווקא סקרנות אינטלקטואלית (שאגב, מוכרת כמיומנות נדרשת לפי משרד החינוך), שבשילוב מיומנויות נוספות כגון אג'יליות והסתגלות לשינויים ויצירתיות, יכולה להביא לתוצאות יוצאות דופן ולפריצת דרך, ולעצב ולקדם את עתידינו.

כזכור, גם עם ההופעה של ויקיפדיה והמאגרים הטכנולוגיים, רובנו נפרדנו מהכרכים המודפסים: אנציקלופדית אביב ובריטניקה לנוער. זמנים משתנים. חשוב לאמץ טכנולוגיות חדשות ולא להימנע מהשימוש בהן.

באמצעות טכנולוגיה זו, שלא כמו בעת שימוש במנוע החיפוש גוגל, שבו אנחנו צריכים לאתר את המידע בעצמנו, לעבד ולנתח אותו, טכנולוגיה זו עושה זאת בשבילנו בשיחה (צ'אט של שאלה וקבלת תשובה), ומנגישה לנו את המידע בדיוק כמו שביקשנו: מסוכם, מנותח, מזוקק או מוכוון לאדם ספציפי. למשל, מכתב פנייה לחברה. אפשר לבקש התאמות, לציין מה לתקן, לגרוע או להוסיף, כל עוד שואלים שאלות נכונות כמובן.

בין הדברים שטכנולוגיה זו יכולה לייצר לנו: סיכום מאמר או טקסט לפי מספר שורות מוגדר או לפי נקודות, כתיבת נקודות למצגת, לרשום פתיח מעניין ומרתק לתחילה ההצגה (לצורך המחשה, כשביקשתי הצעה לפתיח כאמור למצגת בנושא "המהפכה הצרפתית", קיבלתי סיפור שלא נופל ברמתו מההקדמה של סיפור רקע למבוכים ודרקונים או מתקציר הסרט "שר הטבעות"). זה התגשמות החלום של כל מנהל הדרכה.

אפשר גם להכין סיליבוס לימודי לפי מפגשים ומלל קצר לכל מפגש, מערכי שיעור לקורס, לכתוב שאלות על בסיס חומר ולסמן את התשובה הנכונה, להציג סקירת פעילות של תחום מסוים, לכתוב מכתב מועמדות לריאיון עבודה לחברה, לכתוב מכתב המלצה לעובד, לכתוב מלל שיווקי, לכתוב תסריט שיחה טלפוני, לחקור ולסקור סביבה תחרותית, לקבל ראשי פרקים ופורמט לתוכנית עסקית ולהרחיב לפי הצורך, להעלות רעיונות לאסטרטגיות, לתת תשובות לשאלות מוגדרות, לסגנן מחדש מלל, ואפילו מחוץ לגבולות העבודה - לתכנן טיול בחו"ל לפי ימים, שעות והעדפות, ועוד הרבה. הכול על בסיס ניסוח שאלות נכונות, קריטריונים, צרכים, הגדרות ואפיון. וכאן הגדולה.

המיומנות: סקרנות אינטלקטואלית

עובד יצירתי, עם ראש פתוח ומיומנות של "סקרנות אינטלקטואלית" שילמד את הטכנולוגיה באופן שישביח את אופן שאילת השאלות שלו למערכת, יהיה יעיל, מוצלח ופרודוקטיבי, וברמת הביצוע בחלק מהתפקידים, הוא עשוי להיות הרבה יותר טוב מעובד ללא היכולת הזו, אך עם מקצועיות וותק רבים יותר בענף.

ישנם בעלי תפקידים שכבר הצהירו בגלוי שככל הנראה התפקיד שלהם ייעלם מהעולם בעתיד בעקבות הופעת הטכנולוגיה, אבל מצד שני אין ספק שמעסיקים יבינו, ואולי מבינים כבר היום, שעובדים שישלטו בטכנולוגיה זו יהיו שווים יותר.

עובד שמשתמש בטכנולוגיה זו, גם אם הוא עובד חדש, יכול לייצר תוצרים כתובים ברמה גבוהה יותר מעובד ותיק, ובעל עסק קטן יכול להגיע לרמת חשיבה ותוצרים ברמה שמייצרים בעלי תפקידים בכירים בחברה גדולה במשק.

גבולות הגזרה של המוח האנושי של עובדים שאינם משתמשים בטכנולוגיה מוגבלים למי. לעומת זאת התוצרים של עובדים חדשים ששולטים בטכנולוגיה ובעלי מיומנות גבוהה של סקרנות אינטלקטואלית יכולים לספק, מוגדרים לא פחות מפנומנליים ומיוצרים בזמן קצר יותר.

סקרנות אינטלקטואלית מאפיינת אנשים מתעניינים, מרחיבי אופקים, חוקרים מטבעם, כמהים ללמידה באופיים ורוצים לדעת יותר ממה שנראה לעין. הם יודעים לשאול שאלות, רוצים ללמוד ולדעת עוד, לחקור, להעשיר את הידע שלהם ומנסים לפעול לפתרון בעיות. בעלי מיומנות זו הם גם בדרך כלל בעלי מיומנות של חשיבה ביקורתית.

אנשים ששינו את ההיסטוריה

האם "סקרנות אינטלקטואלית" היא מיומנות חדשה שעלתה לתודעה בשנה האחרונה?

התשובה שלילית.

מי שמע על לוחם פלמ"ח בשם משה אשד? רק מעטים כנראה. למעשה, ביד משה הצעיר הופקדו גורלן של ירושלים ומדינת ישראל. איך זה קרה? כאילו במקרה, ללא כוונה וללא תכנון.

במאי 1948 הייתה ירושלים במצור של אלפי חיילים ערבים. לא היה מה לאכול ומה לשתות. מדינת ישראל בת החודש לא יכלה לעזור. הכביש הראשי נשלט על ידי החיילים המנוסים של הלגיון הערבי. כמעט כל הניסיונות להעביר אספקה לירושלים נכשלו. הסכנה הייתה שירושלים תיפול לידי הערבים, ויחד איתה, חלילה, תחוסל המדינה הצעירה. משה אשד היה בביקור פרטי בירושלים. הוא רצה לחזור לשפלה, ליחידתו ולמשפחתו, אך הדרך הייתה חסומה.

מה עשה משה אשד? צירף אליו שני חברים, שיחד יצאו בלילה בג'יפ, למצוא דרך עוקפת שאינה ידועה לאיש. לפנות בוקר הגיע לחולדה. במהרה דיווח למפקדיו. הם שלחו תוך יום 13 ג'יפים לפרוץ את הדרך ולספק אספקה ראשונית. הדרך התפתלה מאחורי הרים וגבעות, והלגיון הערבי לא שמע ולא ראה מה קורה מתחת לאף שלו. בן גוריון שמע, והורה להפעיל את הדרך בהילוך חמישי. תוך מספר ימים נשלחו משאיות עם מזון, מים, תחמושת ודלק, שהצילו את העיר. אחר כך הגיעו כלים כבדים שהפכו את דרך האבנים לדרך של ממש.

עיתונאי אמריקני ששהה באותה עת בישראל, ראה והכיר את האופן שבו, שש שנים קודם לכן, פרצו חיילי צבאות הברית, במלחמת העולם השנייה, דרך נסתרת בבורמה, כדי לעקוף את הלוחמים היפנים מתחת לאפם. "זו דרך בורמה של היהודים" כתב, וכך הקנה לכביש את שמו לעולם ועד.

הדרך נהפכה כעבור שנה לכביש מן המניין, שאף הונצח על בול של דואר ישראל. משה אשד, הלוחם הצעיר שרק רצה לחזור הביתה, שינה את ההיסטוריה.

ביום קיץ בשנת 1953, נסע ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון לסיור ביטחוני בנגב. מרחוק ראה כמה צריפים ואוהלים. הם לא היו במסלול נסיעתו ולכאורה לא היה על ראש הממשלה לגלות בהם עניין. אבל הסקרנות שלו גברה והביאה בסופו של דבר לאירוע היסטורי. הוא הורה לנהגו לשנות כיוון, והם נסעו ליישוב הקטן, שדה בוקר.

ראש הממשלה האגדי גילה עניין עצום ביישוב החדש. היו שאמרו כי החלוצים הצעירים הזכירו לו את ימי נעוריו כחקלאי צעיר. הוא החליט להתפטר מראשות הממשלה, לעבור לגור עם אשתו פולה בשדה בוקר, ולעבוד כרועה צאן עם הצעירים.

אמנם בן גוריון פרש מן השלטון רק לשנה ורבע, אך הדבר שינה את פני הממשלה, שבראשה עמד עתה משה שרת. המדיניות השתנתה מצד אחד, והנגב נהפך לחבל ארץ מבוקש מצד שני. גם לאחר שבן גוריון חזר לשלטון, האגדה על שדה בוקר ודיירו המהולל חוללה מהפך בגישת המדינה ליישוב הנגב.

בעיניים ביקורתיות

גיבורינו מההיסטוריה נאלצו להפגין סקרנות אינטלקטואלית בדרכים מסורתיות, ואילו כיום הסקרנות האינטלקטואלית תבוא לידי ביטוי באופן אחר במקצת.

נכון להיום, הטכנולוגיה אינה שלמה, יש לה מגרעות, וכמובן אי אפשר להסתמך עליה באופן מוחלט, צריך לבחון אותה ואת התוצרים בעיניים ביקורתיות מאוד, שכן לא תמיד היא מספקת מידע מהימן. יש להביא בחשבון את הטעויות וההטיות, אך נקווה שהדבר ישתפר עם הזמן.

נוסף על כך, חלק מהמידע מוגבל מהתקופה שאחרי שנת 2021, ויש גם שאלות של זכויות יוצרים, מה עושים עם המידע שלנו, ובעיות נוספות. עם זאת אלו מכם שישכילו להשתמש בטכנולוגיה, יבינו את הערך המוסף האדיר שטמון בה.

טיפ לדרך

אולי תופתעו לשמוע, שהקרדיט לטיפ שלהלן מגיע לילד מקסים וחכם, איתי בן ה-11. לאלו מכם שיבחרו להתנסות בטכנולוגיה, כדאי לכתוב את השאלות באנגלית ולהשתמש ב-google translate לתרגום מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית. בעברית התוצרים יהיו פחות מקיפים ומוגבלים. סגנון השאלות בשפה האנגלית יביא לתוצאות הרבה יותר טובות.

עו"ד שרון הר זהב, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקה ניהולית, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי מקבוצת אל הנכס. לשון זכר כמוה כלשון נקבה.