לגייס הלומי קרב לעבודה

אין ישראלי שנשאר אדיש למשמע סיפורו של הלוחם איציק סעידיאן, הלום קרב, על המהלך שעשה כדי להפנות זרקור למצבם של הלומי הקרב בישראל. אוי לנו כחברה אם טובי לוחמיה צריכים לבצע מעשים כאלו כדי להצליח להעלות את הנושא שלהם על סדר היום הציבורי.

לוחמים רבים מוצאים עצמם כלואים בשדה הקרב זמן רב לאחר סיום שירותם הצבאי. לוחמים הסובלים מ-PTSD על רמותיה, מתקשים להשתלב במארג החיים הנורמטיבי עם השאלות והציפיות מהם.

על פי משרד הביטחון, בישראל יש כ-5,200 הלומי קרב, אולם מספר זה לוקה בחסר. קיימים רבים שאינם מדווחים. עמותות רבות המטפלות בהלומי קרב דיווחו על עלייה של מאות אחוזים בפניות אליהם לאחר פרסום סיפורו של סעידיאן. להלומים עצמם יש להוסיף את המעגלים הקרובים המקיפים אותם - משפחה, ילדים, הורים. כולם חווים את המצב.

הביקורת העיקרית הוטחה במשרד הביטחון, אולם אני חושבת שגם אנחנו, כחברה, יכולים לעשות יותר. נכון, כבר היום יש לא מעט חברות שמסייעות בהיבט הכלכלי להלומי הקרב, בהחלט דבר מבורך, אך למעשה צריך להתקדם צעד נוסף, ולהביט על נתוני ההעסקה של הלומי הקרב. אלו נתונים המפלחים את הנפש וצריכים להדיר שינה מכולנו.

אני חושבת שכחברה, קצת התבלבלנו בדרך. שמנו את הערכים בצד לטובת הנראות. נעדיף להטיס את כל עובדי החברה לאי מרוחק כדי להראות עוצמה כלכלית, וכדי לתרום פשוט נכתוב צ'ק. שיטפלו באותם אנשים, רק לא אצלנו.

דורון דוידוביץ עם עופר ינאי. צילום: רונן פדידה תערוכת ציפור הנפש.

בהחלט לא קל לשלב הלומי קרב בארגון. צרכיהם המיוחדים עשויים לגבור, לעיתים, על יכולתו ורצונו של מעסיק כזה או אחר, אך יש לא מעט חברות שיכולות להכיל ולהפוך את מקום העבודה בעבור אותם הלום קרב או הלומת קרב למקום מפלט, לסביבה נוחה ונעימה ולאמצעי להגשמה עצמית וחזרה ככל האפשר לשגרה נורמלית ורציפה.

זו, בעיניי, הנתינה האמיתית. השילוב האמיתי בחברה הוא התמודדות עם הלומי הקרב מדי יום, מולנו. זהו מסר עצום לשאר עובדי החברה, וזה ערך עצום למועמדים לעבודה כשהם בוחנים לאיזו חברה להצטרף.

הדור הצעיר מחפש מקום עבודה ערכי, שנותן מעבר לנופשי חברה ולאירועים נוצצים שכבר נעשו סטנדרט. לכן לא חתימה על צ'ק פעם בשנה כתרומה או יום צביעה לבניין מט ליפול בפריפריה יהיו שיקול מבחינתם בהצטרפות לעובדי חברה או כהישארות כעובד בחברה.

לפני שנתיים הזדמן לנו להציב את ערכינו במבחן אמיתי, כאשר חברת השמה הציעה מועמד חריג, הלום קרב. החלטנו בחברת אלמה להרים את הכפפה ולגייס את העובד על אף מוגבלותו. מבחינתנו זו שליחות.

החלטנו להרחיב את המעגל, ולכן בשנה האחרונה נרתמנו לפרויקט "גדולים במדים". גייסנו 11 נערים בעלי צרכים מיוחדים לצה"ל, ותמכנו בשילובם בתפקידים מיוחדים בבסיס גולני.

מתוך עיקרון, אנחנו מגייסים לוחמים לשעבר לתפקידים בעלי משמעות ומשלבים אותם במקום העבודה מכיוון שאנו רוצים ליצור שוויון הזדמנויות בקרב משוחררי צהל. ידוע שכשמשרתי יחידות טכנולוגיות משתחררים, עליהם רק לבחור לאיזו חברה ללכת, ואילו לוחמים היוצאים משירות צבאי מופנים לעבודות מזדמנות, על אף שמבנה האישיות של לוחמים מלמד על התמדה, נחישות, יכולת עבודה בצוות, ערכיות, ערבות הדדית ועוד - כל מה שארגון מאחל לעצמו מבחינת עובדים.

לאחרונה השתתפנו בתערוכת צילומים ייחודית שהוצגה בניו יורק, שבה בכירים רבים ומובילי דעה שמו בחזית, אל מול עדשת המצלמה, את מצוקתם של הלומי הקרב ה"שקופים" במטרה להביא שינוי רפורמלי ותעסוקתי, לתמוך בהלומי הקרב ולשלבם במעגל התעסוקה, ואף להביא לחשיפה בקרב חברות ישראליות-בינ"ל מובילות ברחבי העולם ובקרב הקהילה היהודית.

אנו מאמינים שאותם אנשים, הלומי קרב, לוחמים ואחרים, יעניקו לכל חברה תוספת מיוחדת. העסקתם היא לא רק תרומה לקהילה, אלא לקבל מהם הערכה והתמדה. בעיניי, זאת התרומה האמיתית לחברה הישראלית.

*ענת קינן, משנה לנשיא משאבי אנוש גלובלי, חברת אלמה (EVP-HR)