למצוא עבודה בזמן מלחמה

"Unqualified" או "החלטנו להתקדם עם מועמדים אחרים, ואם תהיה משרה שמתאימה לכישוריך בעתיד, ניצור קשר." אלו תשובות שמחפשי עבודה מקבלים בימים אלו במייל לגבי משרות שפנו לגביהן.

בזמן מלחמה קשה יותר לחפש עבודה. מדוע?

בזמן מלחמה נגרמים נזקים כלכליים למשק: לבעלי עסקים נגרמות עלויות ישירות של המלחמה ונגרמים נזקים כלכליים, וארגונים וחברות אינם פועלים במתכונתם הרגילה - אם הם בכלל פועלים.

מילואימניקים רבים מגויסים כדי לתרום למאמץ המלחמתי, ואילו החברות או העסקים הקטנים שבהם הם עובדים, נשארים עם משבצת ריקה בתפקיד שלהם. הדבר מביא לעומס על שאר חברי הצוות מצד אחד, ומצד שני חברות וארגונים מפרסמים פחות או מעלים פרסומים שמביעים סולידריות עם המצב, שאינם בהכרח פרסומים ישירים לגיוס לקוחות חדשים.

לדוגמה, רשת לינקדאין כבר שינתה את פניה. מצד אחד יש פרסומים עסקיים מעטים מאוד, ומצד שני יש שיתופים רבים של סרטים ופוסטים ברוח ההסברה העולמית. כמו כן חברות וארגונים מעלים תמונות ופוסטים שמציגים את התרומה שלהם ומביעים סולידריות עם המצב.

בזמן שגני הילדים לא פעלו ובתי הספר פעלו בלמידה מרחוק, העבודה של הורים לילדים שנשארו בבית, לא הייתה פרודוקטיבית כמו בשגרה. בעלי תפקידים רבים בחברות נעדרו מהעבודה, וכמובן שהדבר השפיע גם על העובדים הנשארים. עקב כך עובדים רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), וחלקם ממשיכים אותה עד היום. ההאטה במשק גם מושפעת ממצב הרוח הלאומי. בענפים מסוימים קונים פחות או צורכים פחות שירותים.

כל זה הביא לפחות הצעות עבודה שמפורסמות על ידי מחלקות HR ומעסיקים.

יש מנהלות HR בחברות ובארגונים שמעידות שחוזים שנשלחו לעובדים חדשים במסגרת תהליכי גיוס, הוקפאו בשל המצב. מנהלים אחרים מעידים שהיו רוצים מאוד לגייס, אך דוחים את התהליך עד שהמצב יחזור לשגרה.

חברות עסקיות שמפרנסות בתי אב ומניעות את המשק, לא יכולות להיעלם, לכן יש עדיין משרות פתוחות, מתקיימים ראיונות עבודה ומנהלים ומגייסים מחפשים גם הזדמנויות.

פנינה קרן שימשה סמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון ובבנק ישראל. היא מרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד פרקטיקות ניהוליות, ארגוניות ומיומנויות ניהול, ויועצת לתהליכי גיוס להנהלה בכירה. לדבריה, "תמיד יש הזדמנויות. יש גם לא מעט משרות פתוחות שמפורסמות בימים אלה באתרי הדרושים, באתרי האינטרנט של החברות וברשת לינקדאין. אמנם יש חברות שהקפיאו תהליכי גיוס, אבל לא כולן. יש כאלה שיודעים להפוך משבר להזדמנות וכמו תמיד מחפשים טאלנטים, ויש חברות שיודעות שהמשבר זמני, ולכן לא רוצות לפגוע בהון האנושי הקיים עד לעת ההתאוששות, כדי שלא יצטרכו להתעסק בגיוס ולימוד מחדש של ההון האנושי."

לדברי קרן, במסגרת חיפוש העבודה בתקופה הזו חשוב מאוד להקפיד על שלושה דברים:

1. ניסוח ועיצוב נכון של קורות החיים: הרבה קורות החיים לא עוברים את הסינון הראשוני, וכיום יש יותר פניות על כל משרה. המגייס עובר כמה שניות על כל קורות חיים. כדי שקורות החיים יעברו את הסינון הראשוני, יש להיעזר בתוכנות ייעודיות (וחינמיות) לעיצוב וכתיבה של קורות חיים. יש להגיש את הפורמט הסופי בתצורת קובץ PDF, להשתמש במילות מפתח רלוונטיות שכן היום יש רובוטים שמסננים את קורות החיים, לכתוב באופן קצר ותמציתי ולהפריד בין עיקר לטפל בשם העקרון "תפסת מרובה לא תפסת".

2. קשרים: תמיד טוב להיעזר גם בקשרים רלוונטיים. זו דרך יעילה לצלוח את הסינון הראשוני של קורות החיים ומסייעת להתמקד במועמד, במיוחד אם הקשר הראשוני מגיע עם המלצה טובה. זה בהחלט עשוי לעזור. כדי להגיש מועמדות למשרה מסוימת, רצוי מאוד לבדוק במעגל החברים הקרוב או במעגלי החברים ברשת לינקדאין עם עובד חברה שיכול לקשר, לקדם ולמסור מידע על החברה.

3. הכנה מוקדמת: יש להתכונן לשאלות שעשויות להישאל בריאיון העבודה ולתשובות. לדוגמה, אם בקורות החיים יש פרק זמן שבו לא מצוין העיסוק, יש להתכונן לשאלות כגון מדוע עזבת או פוטרת ממקום העבודה. כמו כן יש ללמוד על הארגון שאליו מגישים מועמדות ולהגיע מוכנים. לדוגמה, באתר glassdor מומלץ לחפש מידע דרך עובדים שעבדו בחברה שאליה מגישים את המועמדות.

כל אלו עשויים להגדיל את הסיכויים להתקבל לעבודה.

עו"ד שרון הר זהב, מפתחת ספריית תכנים דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקה ניהולית, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, לפיתוח עובדים ומנהלים. התכנים מועברים על ידי מנהלים ובעלי תפקידים בכירים במשק הישראלי מקבוצת אל הנכס. sharonharzahav@gmail.com