לפני ריאיון עבודה

בתנאים של לחץ וחוסר ודאות, חשיבה יצירתית ומקוריות עשויות לשנות את המאזן המלחמתי ומכריעות מלחמות. מה עובדים ומנהלים יכולים ללמוד מכך וליישם בעולם העבודה כדי להביא להצלחה של חברה עסקית מסחרית בסביבה תחרותית, בתנאים של אי ודאות ובשוק משתנה? ומדוע דווקא רכישת מיומנויות אלו מגדילה עשרות מונים את סיכויי הקבלה בראיונות עבודה?

שוק העבודה משנה את פניו אט-אט. מעסיקים מחפשים עובדים בעלי מיומנויות אשר יכולים להסתגל בקלות לשוק המשתנה בסביבה תחרותית. מקוריות, חדשנות וחשיבה יצירתית, הן מיומנויות חיוניות בעולם העבודה המשתנה.

מה אפשר לעשות כדי לסגל מיומנויות אלה?

להיות סקרנים, לנסות לחשוב "מחוץ לקופסה", להיפתח לרעיונות חדשים, לשמור על גמישות מחשבתית, ולא להיצמד למובן מאליו. להעז, להימנע מהנחות קדומות ועוד.

מעשים שהיו

גדעון בן יואש, שכפי הנראה היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים, גילה מקוריות רבה. מצבה הביטחוני והצבאי של המדינה היה גרוע באותם ימים, עם ישראל היה נתון זה שבע שנים לשלטון הכנענים. גדעון הצליח להקים צבא של 32,000 איש, אך על פי פקודת האלוקים, הקטין גדעון את הצבא, בשני שלבים, ל-300 איש, באמצעות מבחן אמוני.

זה היה ונשאר רעיון מקורי בתולדות מלחמות העולם: לעשות מבחן אמוני ולצאת לקרב עם קומץ חיילים שעמדו בו. גדעון חילק אותם לשלוש קבוצות של 100, וצייד כל חייל בכד ריק, לפיד ושופר. הרעיון המקורי שלו היה כזה: בחצות הלילה יצאו שלושת הגדודים לקרב מכיוונים שונים. הם הדליקו לפידים, היכו בכדים ותקעו בשופרות. הם הדהימו את הכנענים, וניצחו! כך גילה גדעון שיטת התקפה מקורית, המדהימה את האויב ומאפשרת למעטים לנצח רבים.

נפוליאון בונפרטה היה מנהיג צבאי גאון. ייחודו התבטא בין השאר לא רק בשיטות הלחימה, אלא גם בדאגה לבריאות חיילי הצבא הצרפתי. הוא ראה איך סובלים אלפי חיילים מבשר מעושן לא טרי, ומאבדים את כושר הלחימה. כדי לשמור על הכושר והמורל של החיילים, המציא נפוליאון לפני כ-220 שנה, את קופסת השימורים. הטבחים שלו הכניסו בשר ומוצרי מזון אחרים לקופסאות סגורות היטב, הרמטיות אם התאפשר. החיילים אכלו, שבעו ונשארו עם קיבה בריאה, כשירים לקרב.

לכאורה הרעיון פשוט, אבל איש לפני נפוליאון לא חשב על המצאה מקורית זו, הפופולרית בכל העולם מאז ועד היום.

ב-1943, בשיאה של מלחמת העולם השנייה, עמד צבא בעלות הברית לפלוש לאיטליה דרך סיציליה, ומשם להתקיף את גרמניה. הצבא הגרמני הבין שההתקפה תבוא משם. הגרמנים נערכו לקרב הגנה כדי להדוף את האויב למים.

במרתף בלונדון התדיינו כמה אנשי מודיעין: איך להטעות את האויב? הם הגו רעיון מקורי ויחיד במינו: הם ישכנעו את הגרמנים, שההתקפה תהיה על אי מרוחק, ולא על סיציליה. איך עושים זאת? ממציאים אדם. הם איתרו גופה של נווד, הקפיאו אותה והכינו שני מסמכים מזויפים. אחד מהם בחתימת מפקד צבאי בכיר של בעלות הברית המדווח לעמיתו, כאילו בדרך אגב, שהוחלט להתקיף את סרדיניה. כדי שהכול ייראה אותנטי, האיש המת נעשה קצין, צויד בשם ובמסמכי זהות מזויפים והולבש מדי קרב. לכיסו הוכנסו מסמכים, בהם מכתב שקיבל מאהובתו כביכול, שוברים של כרטיסים להצגה שכביכול הלך אליה בלילה הקודם ועוד. ראש הממשלה צ'רצ'יל אישר את התוכנית.

החייל, למעשה האיש שלא היה, הוכנס לגליל מתכת ששמר על טריות הגופה, ונשלח בצוללת שפלטה אותו סמוך לחוף ספרד. הרושם שנוצר הוא שמטוס קטן התרסק סמוך לחוף, והגופה נפלטה. השגריר הבריטי דרש בכל תוקף להחזיר את "גופת הקצין". הספרדים, בעלי ברית שקטים של הגרמנים, גילו את הגופה, קראו את המסמכים ושלחו אותם לגרמנים. מנהיגי הנאצים האמינו לסיפור המזויף ושלחו כוחות צבא גדולים לסרדיניה. לשם כך פחתה ההגנה על סיציליה.

ב-10 ביולי פלש לשם צבא בעלות הברית, כבש את סיציליה ומשם הסתער על איטליה ורומא, עד דרום גרמניה. רבבות חיילים חייבים את חייהם לזיוף הענק וחסר התקדים הזה, לאיש שלא היה, הקבור עד היום בשמו המזויף מייג'ור מרטין, בבית קברות ליד החוף.

חשיבה מקורית

חלק מבעלי הרעיונות המקוריים שעליהם סופר כאן לא בהכרח היו אנשי מקצוע בתחום שגילו. גדעון היה חקלאי ולא איש צבא, נפוליאון היה מנהיג צבאי גדול, אבל לא שף או מנהל מטבחים, הוצאה לפועל של מבצע מבריק של האיש שלא היה - לא היה דומה לה. אבל דווקא פיתוח של רעיון או שיטה בתחום שאינו "שלהם", אפשר לממציאים למצוא או לפתח רעיון חדש, כי לא היו כבולים לשיטות הקיימות.

כמה שווה למנהלי משאבי אנוש בארגון לקבל לעבודה עובדים יצירתיים ומקוריים?

לא בכדי, כיום מעסיקים שמים דגש בקליטת עובדים בעלי מיומנויות הנדרשות לעולם העבודה. השאלה המתבקשת היא, האם במבחן התוצאה כדאי לקלוט יותר עובדים מקוריים ויצירתיים כדי להוביל את החברה לרווחיות ולהגשמת מטרות הארגון בתנאי אי ודאות ובשוק תחרותי?

התשובה לכך, ככל הנראה, חיובית.

עו"ד שרון הר זהב, כותבת מאמר הדעה, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקות ניהוליות, פרקטיקות ארגוניות ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי לפיתוח עובדים ומנהלים, מקבוצת אל הנכס. sharonharzahav@gmail.com