מהאקדמיה לפרקטיקה

ההבדל בין לימודי התאוריה בבתי הספר ובמוסדות הלימוד להשכלה גבוהה לפרקטיקה המעשית בעבודה ידוע ואינו חדש. זכורה לנו פרסומת הומוריסטית של אחת האוניברסיטאות, שהציגה שילוב של ניסיון מעשי לצד לימוד לימודים תיאורטיים. בפרסומת זו בוגר לימודים אקדמיים מגיע לישיבת הנהלה ועיני כל המנהלים נשואות אליו. שואלים אותו: "מה עושים?", הבוגר עונה: "לפי תאוריה כזאת וכזאת עושים כך וכך". שואלים אותו שוב: "אז מה עושים?" אומר הבוגר: "לא יודע".

מספר מחקרים מדגישים את הפערים בין האקדמיה לפרקטיקה. היתרונות ברכישת השכלה אקדמית ברורים. השכלה כזו בדרך כלל מבטיחה שקורות החיים של הבוגר לא יימצאו בתחתית ערימת קורות החיים. השכלה אקדמית מלמדת גם על יכולת התמדה, חוסן ויכולת חשיבה ביקורתית.

במסגרת ההשכלה האקדמית נרכשים בדרך כלל ידע תיאורטי ומיומנות חשיבה ביקורתית, אך ישנם עדיין הבדלים מובהקים בין התאוריה לפרקטיקה, ולהלן אפרט ארבעה מהם:

1. תאוריה מול פרקטיקה: מושגים ותאוריות חשובים מאוד, אך הפער בינם לבין המציאות העסקית והעבודה המעשית המתבצעת יום יום במקום העבודה, גדול מאוד. צריך לדעת ליישם את הידע באופן שיעלה בקנה אחד עם מצבים יומיים, תוך כדי שילוב בין שאר הכישורים והמיומנויות כגון אג'יליות והסתגלות לשינויים, התנהלות בתנאי אי ודאות וניהול משברים ופתרון בעיות.

2. פיתוח מיומנויות רכות: לצד פיתוח המיומנויות הטכניות, חשוב לפתח מיומנויות רכות כגון אינטליגנציה רגשית, אסרטיביות ומיומנויות תקשורת מגוונות, בכלל זה יכולת לעבוד בצוות וכישורי מנהיגות.

3. ניהול זמן ותיעדוף: עבודות ומבחנים לחוד, ומשימות בעבודה לחוד. במיוחד בתקופות שבהן חברות מתייעלות ויש קיצוצים, העומסים עולים וצריך לדעת לנהל את הזמן ביעילות, לפי סדרי עדיפויות, ולשמור על חוסן מנטלי בדרך.

4. הארגון כסביבה חברתית: באקדמיה שמים דגש בהישגיות ובעמידה ביעדים של קריטריונים מסוימים למעבר בחינה או להגשת עבודה, כפוף ללוח זמנים. ייתכן שקיימת תחרות אקדמית גלויה או סמויה של הבוגרים. במקום העבודה, העובדים המקצועיים ביותר לא תמיד מתקדמים למשרות ניהול. העבודה מתקיימת בסביבה חברתית, שצריך לדעת להתנהל בתוכה בשיתוף פעולה עם העובדים האחרים, לזהות מוקדי כוח במסגרת פוליטיקה ארגונית, ולדעת לעבוד במסגרות של היררכיה ארגונית ותרבות ארגונית מסוימת שמאפיינת את הארגון.

לסיכום, בעולם העבודה, חדשנות ויזמות מניעות את גלגלי המשק. הצעירים של דור העתיד, שיובילו את הדרך, יקימו עסקים, חברות, סטארט-אפים שיבשילו ליוניקורנים, ייצרו משרות ויעצבו את עתידנו. עלינו להכיר בכך שלפעמים הפער בין האקדמיה לפרקטיקה והיעדר מיומנויות חיוניות לעבודה, עלולים לעכב את המסע שלהם להצלחה.

עו"ד שרון הר זהב, כותבת מאמר הדעה, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקות ניהוליות, פרקטיקות ארגוניות ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי לפיתוח עובדים ומנהלים, מקבוצת אל הנכס. sharonharzahav@gmail.com