משדה הקרב לשולחן העבודה

עברו מספר חודשים מאז השבת השחורה ששינתה את חייהן של משפחות רבות ואת פני החברה הישראלית כולה. ההשלכות של הזוועות שנעשו באותו יום, וכן כדור השלג והסחרור המתמשך שנקלענו אליו, משפיעים ומטלטלים את המשק הישראלי, ומעסיקים רבים, ואף עובדים, מעידים שהם שרויים במשבר ובתנאי אי ודאות. סוף המשבר עדיין לא נראה באופק.

ההשפעה ארוכת הטווח של המלחמה נראית לא רק בגזרה הביטחונית אלא גם בגזרה העסקית. עסקים קטנים רבים במשק, לצד ארגונים גדולים ובינוניים על כל עובדיהם, חווים את המלחמה גם מבחינה אישית, מבחינה עסקית ומבחינה מקצועית.

רבים מאיתנו לא עומדים בעומס, ולכך סיבות מגוונות: עובדים מגויסים למילואים, בני זוג של עובדים מגויסים צריכים לשמור על מקום עבודתם ובו בזמן לתחזק לבד את התא המשפחתי, לחצים כלכליים, עומסים גדולים של עבודה על שאר חברי הצוות, ארגונים שעובדים במתכונת חלקית שמביאה לפגיעה בהכנסות ועוד.

בזמן מלחמה מעסיקים רבים הולכים "בין הטיפות" ואינם מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם כלפי העובדים לפי חוק. הם אינם יודעים מה מותר, מה אסור וכיצד להתנהל.

בין היתר עולות שאלות טכניות נפוצות כגון איך מוציאים עובד לחל"ת? מה קורה כאשר עובד נעדר מהעבודה כי הילדים נשארו בבית ואין לימודים? האם מותר לפטר עובד שגויס בצו 8? האם חובה לאשר לעובד עבודה מרחוק? האם קיימים החזרים כספיים מהמדינה ובאילו תנאים? האם אפשר לסגור את מקום העבודה ללא התרעה לעובד? ויש גם סוגיות בנושא רילוקיישן.

נושא מאתגר לא פחות הוא קליטה נכונה של חיילי מילואים בחזרה לשגרה, שכן קיימות מורכבויות ורגישויות רבות סביב חזרתם לעבודה של אנשי המילואים.

פנינה קרן שימשה סמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון ובבנק ישראל, ומרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד פרקטיקות ניהוליות, ארגוניות ומיומנויות ניהול. היא גם יועצת לתהליכי גיוס להנהלה בכירה. לדבריה, "אחד האתגרים הגדולים של מנהלים הוא קליטה חלקה של העובד המגויס למילואים בחזרה לעבודה, והחזרתו לשגרה. מצד אחד מצפים לשובו של העובד, לעמידתו בתפוקות המצופות ממנו ולהורדת העומס שנוצר עקב היעדרותו, ומצד שני לעובד קשה לחזור לשגרה מכל מיני בחינות, חלקן נפשיות. החזרה לשגרה היא אתגר לשני הצדדים - העובד הארגון. נדבך נוסף הוא חזרה למשפחה."

קרן מוסיפה, כי "המלחמה נתפסת כמלחמה על הבית ובעלת משמעות רבה. מי שנלחם חש תחושות של משמעות גדולה ושליחות. החזרה לשגרה גורמת לתחושת ריקנות ולמעבר מעשייה בעלת משמעות לעשייה שגרתית.

"עם החזרה לעבודה ייתכן שמעסיקים ייאלצו להתמודד עם מנעד רחב של תגובות אפשריות של העובד, לרבות קשיי ריכוז, עייפות, התנתקות, שקיעה במחשבות, חוסר ביטחון בשל מציאת מחליף, תחושת אי מסוגלות וחשיבה מחודשת על החיים. עם כל אלו צריך להתמודד. לכן מעסיקים צריכים להצטייד בארגז כלים שילווה בפעולות סדורות ומובנות את חזרתו של העובד לעבודה, באופן שייתן מענה לצרכים העולים ולרגישויות הנלוות.

"פעולות אלו אמורות לכלול תיאום ציפיות בין העובד למעביד, לו"ז מוגדר, הקשבה אקטיבית ועוד, תוך כדי שמירה על רגישות והכלה. רצוי גם להכין תוכנית סדורה לסיוע ולליווי משפחות המילואימניקים לאורך כל הדרך, גם לאחר חזרתו. גם המשפחה עוברת תקופה קשה ביותר בהיבטים של גידול הילדים, תחזוקת הבית וכדומה, לצד לחץ וחרדה לשלומם של המגויסים. מקום העבודה נמדד בשעות אלה באופן הליווי, באופן התמיכה, במסירות ובכוונה לעזור. הפעולות שייעשו היום, ייזכרו בהמשך שנים רבות", סיכמה פנינה קרן.

לסיכום, בזמן מלחמה, הן העובדים הן המעסיקים נפגעים. בענפים מסוימים יש פחות עסקאות, לקוחות קונים פחות, עסקים מפרסמים יותר כדי להביע סולידריות, עובדים רבים יצאו להילחם בחזית, והורים לילדים שנשארו בעורף צריכים לנהל את התא המשפחתי ולטפל בילדים גם בזמן שהמסגרת החינוכית אינה פועלת או פועלת באופן חלקי. בכל התרחישים, העבודה אינה פרודוקטיבית באותה מידה.

עם זאת, כמו שראינו בחודשים האחרונים, בחוסנה של החברה הישראלית לא מוטל ספק. עם קבלת הכלים הנכונים, אפשר לצלוח גם את המשברים הגדולים ביותר.

עו"ד שרון הר זהב, מפתחת ספריית תכנים דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקה ניהולית, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, לפיתוח עובדים ומנהלים. התכנים מועברים על ידי מנהלים ובעלי תפקידים בכירים במשק הישראלי מקבוצת אל הנכס. sharonharzahav@gmail.com