קביעת יעדים

לכולם יש הזדמנות לעשות סדר ולהגדיר יעדים עסקיים, שמגלמים את החזון והמטרות שיביאו להצלחה. להלן שלוש סיבות לקביעת יעדים עסקיים.

1. יעילות: עובדים נמדדים בתוצאות - איכותניות, כמותיות ומשימות לביצוע. ברגע שנקבעים יעדים, המיקוד גבוה יותר, וכפועל יוצא, אפשר לגזור מהיעדים תוכנית עבודה, סדר יום ומטרות, משימות ותיעדוף. כך מתפזרים פחות. הכיוון ברור, הנתיב קיים, וגם טווח הזמנים לביצוע והיעילות משתפרים.

2. הגדלת מוטיבציה ומחויבות: ברגע שהיעד קיים, עולה הרצון להשיג אותו ולהצליח. אם היעד אישי, גם ההצלחה תהיה אישית. ולכך צריך מוטיבציה רבה, מנוע פנימי, תעוזה ומכוונות מטרה. אם היעד קבוצתי, מעבר ליעד האישי, יגדלו הרגשת השייכות, המעורבות והתרומה הפרטנית להצלחה הקבוצתית, באופן שבו השלם יהיה גדול מסך חלקיו. קביעת היעד מעלה גם את רמת המחויבות לביצועו.

3. גיוס עובדים: אם היעד לא יהיה ברור, לא נוכל להאריך ולאמוד את המשימות והפעולות הנחוצות להשגתו, לא נדע מה המשאבים הכרוכים בכך, ולכן לא נדע אם נחוץ כוח אדם נוסף ולא נגייס כוח עבודה נוסף. חשוב לקבוע יעדים וחשוב להעריך מה נדרש להשגתם.

פנינה קרן, שהייתה סמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון ובבנק ישראל, מרצה במיזם הדיגיטלי "לימוד פרקטיקות ניהוליות וארגוניות" ומומחית בפיתוח יכולות ההון האנושי וביצירת אימפקט ארגוני, מתארת: "היעדים שמפרטים את מדיניות היחידה רחבים וערכיים, ומשמשים שלד של תוכנית העבודה. היעדים עשויים להיות שנתיים או רב-שנתיים. יש יעדים גדולים ורחבים מאוד, ויש כאלו שמתארים מה אנחנו רוצים לשפר. היעדים שהצבנו 'גוזרים' את המשימות, אך חובה לבחון אותם כל רבעון כדי להתאים אותם באופן מיטבי הן להתקדמות והן לעולם העבודה המשתנה.

"היעד צריך לכלול כמה אלמנטים בסיסיים, עליו להיות ספציפי ולא כללי וסיסמתי, שכל אחד יפרש אותו אחרת. צריך לקבוע יעד שאפשר למדוד ולעקוב אחר הביצוע והתוצאות, שיהיה בר השגה ותחום בזמן, שכן אם יהיה גבוה מדי, העובד עשוי לחוש תחושת כישלון ואי השגה. הגדרת יעדים והגדרת לו"ז להשגתם יביאו להצלחה."

איתמר לוין, עיתונאי כלכלי ומשפטי בכיר, ששימש כראש דסק החדשות של גלובס וכיום הוא הכתב המשפטי של אתר news 1 ומרצה במיזם הדיגיטלי "לימוד פרקטיקה מבכירים במשק", מדבר על חוק פרקינסון: "אחד מרבי המכר המצליחים ביותר והידועים בעולם הספרות הניהולית הוא 'החוק' מאת פרופ' נורת'קופ פרקינסון, אשר פורסם ב-1958, על בסיס מאמר ב'אקונומיסט' בשנת 1955. ספרו נכתב בהומור בריטי ציני ושנון, שמתחתיו קיימת רצינות רבה, ובהחלט עשוי לעזור למנהלים לשפר את ביצועיהם."

שלושת החוקים של פרקינסון:

א. העבודה נמשכת על פי פרק הזמן המוקדש לביצועה, ולכן מנהל עסוק יכתוב גלויה בשלוש דקות ואילו קשישה בפנסיה תעמול עליה חצי יום.

ב. בוועדה היעילה ביותר יש חמישה חברים. מספר גדול יותר יגרום בסופו של דבר לשני האנשים היעילים בחדר לסגור את העניינים ביניהם.

ג. נושא הפרויקט צריך להיות ברור לכולם. קיים יחס הפוך בין גודלו ומורכבותו של פרויקט לבין פרק הזמן שיוקדש לדיון בו. ככל שהנושא מובן יותר למשתתפים, כך יתעמקו בו יותר ויגיעו להישגים טובים יותר.

מקביעת יעדים ועד להחלטות ניהוליות - הכרת הטבע האנושי-ארגוני-ניהולי שהציג פרקינסון, עשויה לסייע רבות למנהלים לאתר בעיות, לשפר את התפקוד ולייעל את הארגון.

עו"ד שרון הר זהב, כותבת מאמר הדעה, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקות ניהוליות וארגוניות ומיומנויות בעולם העבודה. המיזם מועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי ללימוד עובדים ומנהלים, מקבוצת אל הנכס. sharonharzahav@gmail.com