קבלת תשלומים בקריפטו - האתגר הוא הבנק

בעלי עסקים רבים בישראל מתלבטים לאחרונה בשאלה אם לקבל תשלומים מלקוחות במטבעות דיגיטליים. מה שנשמע לרובנו בהתחלה כמו אמירה בקריצה - "שלם לי בביטקוין" - נהפך בימים אלה של טלטלה מדינית וכלכלית לשאלה לגיטימית.

שלוש השאלות המרכזיות שמטרידות כיום את רוב בעלי העסקים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום הן אלו: האם קיימת מגבלה על קבלת תשלום במטבעות קריפטוגרפים? האם מס הכנסה מתיר בכלל לעסקים לקבל תשלום בקריפטו? האם יתאפשר לנו להפקיד את הכספים האלו בחשבון הבנק שלנו?

רוב המתעניינים מתפלאים לשמוע שהתשובה לשלוש השאלות האלו היא חיובית, עם מגבלות מסוימות, שמייד נפרטן.

תחילה נציין שמותר ואפשר לקבל מלקוח תשלום בקריפטו בעבור מכירת נכס או מתן שירות. עם זאת, כמו בכל פעילות הקשורה למטבעות קריפטוגרפים כגון ביטקוין ואתריום, יש לשים לב למספר כללי יסוד כדי להבטיח פעילות תקינה, חלקה ונוחה, ולמנוע טעויות שיעלו לנו ביוקר בהמשך.

קבלת כספים בקריפטו פותחת בפנינו, כבעלי עסקים, שתי חזיתות הפועלות באופן שונה לחלוטין זו מזו: רשות המיסים והמערכת הבנקאית. באופן מפתיע, דווקא רשות המיסים מקלה מאוד בכל הנוגע לקבלת תשלומים מלקוחות במטבעות דיגיטליים. בהחלטת מיסוי שהתקבלה כבר ב-2018 קבעה רשות המיסים פרוצדורה לאופן רישום התקבול במטבעות דיגיטליים בעסק.

רשות המיסים, מה היא רוצה?

בהתאם להנחיית רשות המיסים, עסק המקבל תשלום בקריפטו יוציא קבלה עם קבלת המטבעות הדיגיטליים, ובה יירשם התקבול בסכום ובמטבע שבו התקבל (אתריום, ביטקוין וכו'). כמו כן קבעה הרשות, כי ב-14 הימים מיום הוצאת הקבלה, על בעל העסק להוציא חשבונית מס (בדומה לכל תקבול אחר בשקלים). בארבעה-עשר יום האלה יוכל העסק להמיר את המטבעות שהתקבלו בידיו לשקלים, ולהוציא חשבונית בסך השקלי המדויק שיתקבל בידיו בעקבות ההמרה.

אם בעל העסק יחליט לא להמיר את המטבע הדיגיטלי, הוא חוצה את הקו בין רווח פירותי לרווח הוני. למה הכוונה? הנה דוגמה: חקלאי המוכר את פירות העץ במטע שלו משלם מס הכנסה כמו כל עסק אחר במשק, מיסים שאפשר לקזזם בהשקעות שהשקיע החקלאי בשדהו. אבל אם הוא מחליט למכור את השטח ליזם נדל"ן, הוא כבר נכנס לתחום השקעות ההון, ואז חלים עליו מיסים אחרים לגמרי.

כך גם במטבעות הקריפטו. כל רווח שיישא מעתה העסק על מטבעות הקריפטו שהוא מחזיק ברשותו, יהיה חייב במס רווחי הון, שהוא כיום 25%.

על כן, אם בחרנו להשאיר בידינו את מטבע הקריפטו ולא להמיר אותו בשקלים ב-14 הימים מקבלת התקבול, רשות המיסים תדרוש מאיתנו להוציא חשבונית מס בשקלים, המחושבת לפי שער המטבע הממוצע של מטבע הקריפטו שברשותנו, בתוך אותם 14 הימים שבהם החזקנו בו. בחלוף 14 ימים, כל שינוי בערך המטבע עד מכירתו ייחשב כרווח או כהפסד הוני בעסק, וימוסה כאמור כמס רווחי הון.

יצוין כי אפשר לקזז הפסדי הון מקריפטו ברווחי הון ממכירת נכסים או ניירות ערך ולהיפך, אך על כך מומלץ להתייעץ קודם לכן עם עורכי דין ורואי חשבון המתמחים בתחום.

הבנקים, מה הם אומרים?

ומה בנוגע לבנקים? האם הם מקבלים ביטקוין או מטבעות קריפטגרפים אחרים? פה העניינים נעשים מורכבים יותר, אם כי פתירים בהחלט מאז חודש נובמבר 2021.

ככלל, הבנקים מתנהלים על בסיס מערכת ניהול סיכונים. מבחינת הבנק, כל פעילות במטבעות קריפטוגרפים היא פתח פוטנציאלי להלבנת הון, ולכן קבלת כספים כאלה היא מבחינתם גורם סיכון שאליו הם חייבים, על פי חוק, להיערך.

על כן הכלל הראשון שעליו אנחנו ממליצים בבואכם אל הבנק הוא שקיפות. אל תסתירו דבר. אימרו מייד שהכספים שאתם רוצים להפקיד מקורם בקריפטו, והפגינו שקיפות מוחלטת לגבי המסלול שעברו הכספים עד שהגיעו אליכם.

הבנקים בישראל מקבלים הפקדות רק במטבעות ספציפיים מאוד: שקלים, דולרים, יורו, ליש"ט ופרנק שוויצרי. מכיוון שהמרת התקבולים ממטבעות קריפטוגרפים לכסף פיאט מתבצעת באחת מזירות המסחר, העברת הכספים מאותה זירה לבנק ממילא תקפיץ אינדיקציה אצל הבנקאי שלכם. לכן עדיף תמיד ליזום את העברת המידע וליידע את הבנקאי מראש על קבלת כספים כאלו לחשבון. כך הבנק ימשיך להתייחס אליכם כאל לקוחות שאין להם מה להסתיר, ולא ככאלה שתוקעים לו עיזים ועלולים לערב אותו בחקירות מיותרות ויקרות.

אילו פרטים צריך וכדאי להציג לבנק?

בשעת הפנייה לבנק, חשוב להציג את פרטי העסקה שבה התקבלו המטבעות הדיגיטליים, ובכלל זה זהות המשלם, סוג המטבע שבו התקבלה התמורה, הקבלה שהוצאה בגין אותה תמורה, חשבונית, פרטים על הארנק שבו הפקדתם את המטבעות הדיגיטליים (כלומר הכתובת הציבורית של אותו ארנק) ומלוא הפרטים על המרת המטבעות לשקלים. הכוונה היא לזירה שבה הפקדתם את מטבעות הקריפטו שלכם לצורך המרה לכסף פיאט, תיעוד פעולת ההמרה וכו'.

ככל שיגדל היקף התקבולים מקריפטו שאותו תקבלו, וככל שהעסק יפנה אל עצמו זרקור (חיובי ואף חיוני) על שהוא זוכה לתקבולים בקריפטו, כך סביר יותר להניח שיגיע השלב שבו הבנק יבקש לראות את מדיניות ניהול הסיכונים שלכם בעסק.

כאן נכנסת לפועל הפרקטיקה המשפטית של מדיניות ניהול הסיכונים בעסק ותחום הציות, המוכר יותר לישראלי הממוצע מסדרות טלוויזיה פופולריות כגון "מיליארדים". הבנק למעשה ירצה לראות שאנחנו מגינים על העסק מפני מלביני הון, ולא מקבלים ביטקוין לא לגיטימי ו"מלוכלך".

חשובים גם הממדים והתדירות. אם כבעלי עסק קיבלתם באופן מקרי ביטקוין בעיסקה אחת או שתיים, ומחזור העסקות האלו לא עולה על כמה אלפי שקלים בשנה, הדבר לא יצריך מכם להקים את כל המערך הסבוך הזה. אבל אם הפעילות מתמשכת ובעלת משמעות, בעסקות המצטברות לעשרות אלפי שקלים, תידרשו - כבעלי עסק העוסק למעשה בהשקעות - למדיניות ניהול סיכון מפורטת וממוסדת.

כמי שמשמש קצין ציות לעסקים רבים בתחום ההשקעות והקריפטו, וכיו"ר ועדת מטבעות קריפטוגרפים במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, אוכל להעיד ששדה הקריפטו בישראל אמנם בתולי וצעיר, אבל כבר עתה מתעסק ברמה היומיומית בשאלות שנדונו לעיל. עסקים רבים לומדים בימים אלה להכליל את ממשק הקריפטו בתוך המערך העסקי שלהם, צפוי כי מגמה זו רק תלך ותגבר בשנים הקרובות.

עורך הדין גיא סרוסי ממשרד עורכי הדין גיא סרוסי www.sm-lawyers.co.il הוא יו"ר (משותף) ועדת קריפטו ומטבעות דיגיטליים במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין.