שאלות למועמד למשרת ניהול

ניהול בתנאי אי ודאות אינו מושג חדש או מחודש. קבלת החלטות היא מיומנות חיונית בעבודת המנהל, ולא בכדי מיומנות זו נכנסה לרשימת המיומנויות המובילות שמאפיינות את דמות הבוגר ואשר נלמדות במסגרת מודולת כישורי חיים מטעם משרד החינוך.

בסביבה העסקית קיימים סיכונים המאיימים כל הזמן על חוסנה וחוזקה של החברה. ניהול סיכונים לא נכון על ידי מנהל בכיר עלול להרעיד את אמות הסיפים ולהפוך חברה יציבה וחזקה לחברה מעורערת, לא יציבה וחלשה כלכלית, העלולה לגרום עזיבה של עובדים ופיטורים המוניים.

מנהלים נאלצים לנהל סיכונים מדי יום. ניווט מושכל ויציב "בסביבה עסקית גועשת" וניהול סיכונים נכון, מביאים להצלחה, להגשמת חזון, לעמידה ביעדים, לצמיחה, לפריון, לשגשוג, לחדשנות, למיתוג אישי מעולה ולהצלחה עסקית.

לכל החלטה יש תוצאה. לפני שמקבלים החלטה, צריך להביא בחשבון את החלופות ואת התוצאות שעשויות להתקבל בעקבות ההחלטה, הסיכונים הנלווים לה, רמת הוודאות, המשמעות הנלווית וההשפעה של קבלת ההחלטה. לעיתים יש לנתק אלמנטים רגשיים ושיקולים אישיים (להלן: ניהול סיכונים). את כל אלו יש לבחון בחשיבה ביקורתית, ולהביא בחשבון שיש לעמוד מאחורי ההחלטה שהתקבלה באומץ ובגבורה.

ארבע קושיות

פנינה קרן ששימשה סמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון ובבנק ישראל, מרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד פרקטיקות ניהוליות, פרקטיקות ארגוניות ומומחית לפיתוח יכולות ההון האנושי ויצירת אימפקט ארגוני, מפרטת ארבע שאלות נפוצות שכדאי לשאול בעת ראיון של מנהל לכל דרגי הניהול כדי לעמוד על יכולתו לנהל סיכונים בתנאי אי ודאות:

1. האם אתה מגדיר את עצמך כמנהל בעל אומץ ניהולי?

2. תן דוגמה של החלטה מהירה במסגרת תהליך של קבלת החלטות שביצעת בסיטואציה דחופה, שאופיינה בקבלת החלטה שהיית מגדיר לא שגרתית.

3. כמה פעמים קרה שקיבלת החלטות כמנהל בתנאי אי ודאות?

4. תאר לי את תהליך קבלת ההחלטות שהתרחש בסיטואציות שתיארת בשאלות הקודמות.

מנכ"לים בעלי חזון וראייה אסטרטגית רחבה, שמגיעים להישגים מעולים בזירה העסקית, נדרשים להיות בעלי "אומץ ניהולי" ומשתדלים להטמיעו כבסל הערכים והתכונות הרצויות למנהלים בארגון.

גיוס הוא פונקציה של האסטרטגיה הארגונית. צריך לגייס מנהלים חדשניים בעלי אומץ ניהולי, שיודעים לחדש ולקבל החלטות בתנאי אי ודאות. עליהם לראות את הסיכונים ולהעז להסתכן באופן מחושב.

היסטוריה של ניהול סיכונים

מה אפשר ללמוד מאופן הניהול של אישים מפורסמים?

איך מסתכנים ומנצחים?

רחבעם, בנו של המלך שלמה, היה אמור לרשת את אביו לאחר פטירתו. נציגי העם התכנסו בשכם כדי להמליכו. הם התלוננו על היחס הקשה שגילה שלמה כלפיהם, וביקשו לדעת כיצד ינהג הבן. רחבעם ביקש תחילה את עצת הזקנים המנוסים. הם אמרו לו, כי אם ירכך את יחסו להמוני העם, יוכל למלוך עליהם בנחת. לאחר מכן פנה רחבעם לילדים שגדלו עימו, כלומר בני נוער, ואלו הציעו לו לנהוג בתקיפות: "אמור להם: אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני אייסר אתכם בעקרבים."

רחבעם בחר בעצת הצעירים, ובדיעבד טעה טעות גדולה ונהג בטיפשות. הוא לא שקל כראוי את הסיכונים, כנראה לא הביא בחשבון את תגובת העם ונציגיו, התעלם מעצת הזקנים המנוסים, והודיע לנציגי העם שינהג איתם בקשיחות רבה עוד יותר מאביו, ברוח עצת הצעירים.

הייתה זו שגיאה גורלית. הוא לא הביא בחשבון שהציבור יגיב בזעם, וחשב שאנשים יבליגו. אלא שההמונים כעסו מאוד, עזבו את רחבעם והמליכו עליהם את המועמד המתחרה, ירבעם. רחבעם נשאר עם שבט אחד משנים-עשר שבטי ישראל.

מדוע? כי לא שקל את הסיכון ולא ידע לנהלו.

ספר מלכים בתנ"ך מספק דוגמה קלסית איך שיקול דעת מוטעה, מלווה בגאווה וביוהרה, מביא לאסון שתהיה לו השפעה לדורות.

במקרים מסוימים מנהיגים מקבלים החלטות גורליות, מסתכנים מאוד - ומצליחים. זאת מפני שהם שוקלים בזהירות ולעומק את העובדות והחלופות.

לדוגמה, במאי 1940 היה ברור שצרפת ובריטניה הובסו במאבק מול הצבא הנאצי, שבתוך כמה שבועות כבש את צרפת ואיים לפלוש לבריטניה. בלונדון התכנס קבינט מלחמה של חמישה בעלי תפקידים לישיבת חירום גורלית. רוב המשתתפים הציעו להרים ידיים, לבקש מאיטליה שתתווך ולכרות הסכם שלום עם גרמניה של היטלר, על כל המשמעויות הגורליות. ראש הממשלה הטרי וינסטון צ'רצ'יל התנגד, כמעט לבדו. שעות ארוכות הפעיל את כל כוח השכנוע הרטורי שלו ואת מערך העובדות שבדק כדי לשכנע את האחרים. הוא נקט בשיטת הסברה מעולה כששכנע את חבריו שהסכם שלום יוריד את בריטניה על הברכיים. מצד שני, הביא מערך עובדות שהוכיחו שיש סיכוי סביר לנצח. הוא העלה מערכת שיקולים שהביאו את חבריו להחלטה הגורלית: להסתכן, לא להיכנס למשא ומתן, ולהמשיך במלחמה מעמדה מסוכנת. ההיסטוריה מוכיחה לנו, שהסיכון היה מוצדק.

הלקחים מהאירועים ההיסטוריים הם שמי שרוצה להסתכן, חייב קודם כל ללמוד את העובדות ביסודיות. הוא יכול לקבל עצות, אבל לשים לב מי מייעץ לו ומה עומד מאחורי הייעוץ. עליו לשים בצד שיקולים אישיים (מה שרחבעם למשל לא עשה), ולשקול רק את טובת העניין. אחרי שיקבל את כל הייעוץ ויבצע את הבדיקות, עליו לקבל החלטה מנומקת ומפורטת שמביאה בחשבון סיכונים. עליו לעמוד מאחורי ההחלטה ולקדמה.

עו"ד שרון הר זהב, כותבת מאמר הדעה, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקות ניהוליות, פרקטיקות ארגוניות ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי לפיתוח עובדים ומנהלים, מקבוצת אל הנכס. sharonharzahav@gmail.com