שינוי בקרב מנהלים

האם המונח אג'יליות בעבודה, בהקשר העסקי והארגוני, הוטמע בשנים האחרונות או יכולת מוכרת שמביאה להצלחה משחר ההיסטוריה? מה יכולים ללמד אותנו דמויות מפורסמות בהיסטוריה ומנהלים בכירים על דמות העובד האג'ילי האידיאלי?

רשימת המיומנויות הנדרשות והחיוניות בעולם העבודה המשתנה אינה סוד. אפשר להתרשם מהרשימה המגוונת בפרסומים של המדען הראשי של משרד החינוך ובמחקרים מוכרים שפרסמו אוניברסיטאות מוכרות בעולם.

מנהלים בכירים במשק מספרים שאחד הגורמים שמאפשרים לאדם להצליח במקום העבודה ובשוק משתנה, היא יכולתו להסתגל ולהתאים את עצמו למצב חדש מהר ככל האפשר.

מימי קדם קדמתה

בתנ"ך יש דוגמה, אולי ראשונה, לאג'יליות: שאול בן קיש משבט בנימין היה חקלאי ורועה בהמות ונהפך למלך ישראל. הוא התמודד עם שינוי גדול מאוד. גם הסביבה שלו השתנתה. צבא פלישתים חזק עמד להסתער על המדינה היהודית שצבאה חלש, ולחיילים לא היה אפילו נשק. שאול הפנים את השינוי בנסיבות. הוא נהפך מרועה למנהיג. באמצעות כמה פעולות גייס את העם, הדריך את הצוות (החיילים) איך להכין כלי לחימה, מינה סגל ניהולי פיקודי ועוזרים מוכשרים, ובמרוצת השנים מיצב עצמו כמנהיג.

כל כך שונה מהיום? לא בטוח.

הלקח הוא שגם אדם פשוט יכול להצליח להתמודד עם מצב חדש ועם נושא שאינו מבין בו באמצעות פעולות אקטיביות והסתגלות.

המנהל האג'ילי

האם הצלחה של מנהל אג'ילי טמונה בניסיונו הפרקטי-מקצועי באותו תחום שהוא מנהל?

ידוע שבמגזר הציבורי, ולעיתים גם במגזר העסקי, מגייסים לניהול אנשים שאינם תמיד בעלי ניסיון מקצועי-פרקטי באותו תחום, לעיתים לתדהמתם ולמורת רוחם של העובדים המקצועיים הקיימים. האם האמור נועד מלכתחילה לכישלון?

מנהל מוצלח, שהגיע ללא ניסיון מקצועי פרקטי בתחום, הוא רוברט מק-נמארה שמונה לשר ההגנה על ידי הנשיא ג'ון קנדי במאה ה-20. מק-נמארה היה המנהל הכללי של חברת המכוניות פורד, ולא היה בעל ניסיון צבאי. קנדי חשב שמי שמנהל את פורד, יכול לנהל את צבא ארצות הברית. וכך היה. מק-נמארה קיבל צבא קטן, הגדיל ושיפר מהקצה לקצה את המבצעיות, והצליח במבחנים צבאיים חשובים.

המסקנה היא שאפשר לנצל ידע קודם, ובאמצעות יכולת הסתגלות טובה להצליח בתפקיד חדש.

בימיה המוקדמים של המדינה הגיע לנמל חיפה עולה צעיר ורווק בשם פרנץ קישונהט. שמו שונה על ידי הפקיד בנמל לאפרים קישון. לקישון היה טור סטירי פופולרי בעיתון גדול בבודפשט, אך בישראל לא ידע את השפה, לכן התגורר באחד הקיבוצים ושובץ לעבודה בו.

קישון לא ויתר ולמד את השפה העברית, ולימים התקבל לעבודה בעיתון מעריב. דוגמה ומופת לעובד אג'ילי: לימים נעשה אפרים קישון סטיריקן מוביל בישראל, וספריו תורגמו לשפות זרות.

מה אפשר ללמוד מזה?

אם אדם יכול להסתגל למגורים, לעבודה ולשפה זרה בארץ חדשה באמצעות נחישות, עקביות והתמדה, על אחת כמה וכמה עובדים, באמצעות שינוי וגמישות מחשבתית, יכולים להסתגל לשינויים בעולם העבודה המשתנה.

שינויים בעולם העבודה

פנינה קרן, מרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ארגונית והתאמת מערכות ההון האנושי לעידן המודרני, מתארת: "תמיד היו שינויים בעולמות העבודה, אך בעידן הנוכחי השינויים אינטנסיביים ומפתיעים יותר, ומאלצים אותנו לייצר פתרונות חדשניים ושונים ממה שהכרנו. ארגונים נדרשים לבחון כל העת את מטרות הארגון, רצונות הלקוחות ומצב השוק כדי לשרוד ולהתקיים, והדבר מחייב לשנות את קבועי הזמן של הארגון ולהיערך לבחינת האסטרטגיה הארגונית והתאמתה בטווחי זמן קצרים יותר ממה שידענו.

"ארגונים מצליחים ומסתגלים, משתפים עובדים בעלי מגוון דעות בהתייעצויות, בהתאמת המטרות ובבניית האסטרטגיה כדרך חיים כדי לייצר חדשנות ולקבל את מרב הרעיונות מההון האנושי הקיים בארגון.

"גיוס עובדים השתנה לחיפוש "כישורים" ופחות ניסיון ספציפי בתפקיד מסוים, זאת כדי לייצר מאגר הון אנושי שיש לו כישורים של ורסטיליות והסתגלות מהירה לשינויים, ובעיקר גמישות מחשבתית ותפקודית.

"מנהלים נדרשים היום לשינוי שיטות הניהול. נדרשים כיום כישורי ניהול "רכים" של "מנהיגות קשובה "כדי לענות על אתגרי ניהול חדשים כגון כיצד לחבר את העובדים בעידן העבודה ההיברידית? כיצד לשמר פרודוקטיביות מרחוק? כיצד לשמר עובדים ולחבר אותם לארגון?

"מהעובד נדרשות למידה מתמדת ואחריות לקריירה שמשתנה במהירות, התאמה למקצועות המשתנים. הכישורים הנדרשים משתנים, ויותר מתמיד, הפרט נדרש ליותר חדשנות, לשינויים בצמתי הקריירה ולהתפתחות אישית.

צורות העסקה חדשות מתפתחות לעבודה חלקית ברמה הארגונית, עבודה עצמאית של אאוטסורסינג - שינויים כאלה מאלצים את הפרט לשקול מה נכון לו בצמתי הקריירה מתוך מנעד רחב של אפשרויות שלא הכיר בעבר.

"אלו היו רק קצת מהאתגרים המרתקים שמציב עולם העבודה המודרני. הדבר מחייב הן ארגונים והן עובדים לשנות את המיינדסט הישן ולגייס את חוכמת ההמונים, את הצורך ללמוד ולהתייעץ כדי להתמודד עם האתגרים המפתיעים העומדים בפתחנו", כך מסכמת פנינה קרן.

הלקח הוא שאין להרים ידיים במקרה של מצב חדש ובלתי צפוי, ואין לחפש תירוצים. לתירוצים אין ערך. יש ללמוד את המצב החדש מהר ככל האפשר, להשתמש בידע המקצועי, לחפש בדחיפות פתרונות, ולדעת ליישמם בדרך טובה ובתוך זמן קצר.

עו"ד שרון הר זהב, כותבת מאמר הדעה, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקות ניהוליות, פרקטיקות ארגוניות ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי לפיתוח עובדים ומנהלים, מקבוצת אל הנכס. sharonharzahav@gmail.com