נאס"א יחקור את אטמוספירת המאדים

כוכב הלכת מאדים עומד לקבל תשומת לב כפולה: באמצע נובמבר שיגר נאס"א זוג לוויינים זהים שיסייעו להבין כיצד איבד מאדים את האטמוספירה העבה ואת מקורות המים שלו - אחת התעלומות הגדולות של מערכת השמש. המשימה, ששמה ESCAPADE - ראשי תיבות של Escape and Plasma Acceleration and Dynamics Explorers - נועדה לגלות כיצד רוח השמש מפרקת את האטמוספירה של מאדים, וליצור לראשונה מבט תלת־ממדי של תהליך זה.

השיגור יצא לדרך ב־9 בנובמבר ממפרץ קייפ קנוורל (Cape Canaveral) שבפלורידה על גבי טיל New Glenn של חברת Blue Origin. העלות הכוללת של המשימה מוערכת ב־80 מיליון דולר. שני הלוויינים, שכונו Blue ו־Gold, יספקו תצפיות מקבילות מכל מיני זוויות, מעין "תמונה סטריאו־סקופית" של המתרחש באטמוספירה העליונה של מאדים.

עדויות גיאולוגיות מלמדות שמאדים היה פעם עולם חמים ובעל מים זורמים. אך לפני כארבעה מיליארד שנה נעלם השדה המגנטי הגלובלי שלו, שאיפשר הגנה מפני קרינת השמש. בלעדיו, רוח השמש - זרם חלקיקים טעונים - החלה לחשוף בהדרגה את האטמוספירה לחלל. כיום היא דלילה פי מאה מזו של כדור הארץ.

למרות זאת מאדים עדיין שומר על "בועות מגנטיות" מקומיות הכלואות בסלעי הקרום. עד כה משימות כגון MAVEN ו־Hope של איחוד האמירויות יכלו למדוד אזורים אחדים בלבד, בזמנים אחרים. לעומת זאת שני לווייני ESCAPADE יוכלו למדוד בו־בזמן אזורים שונים, ולהבחין בשינויים מהירים בטווח של דקות ספורות. הדבר טרם התאפשר.

זוג לוויינים, מבט אחד תלת־ממדי

לאחר שיגיעו למאדים בספטמבר 2027, הלוויינים יכוונו את מסלולם כשבעה חודשים עד שיתייצבו בטיסה מתואמת - "כמו שתי פנינים על חוט" - בגובה של כ־160 קילומטרים מעל פני השטח. במשך שישה חודשי תצפית הם יאספו יחד נתונים, ולאחר מכן ייפרדו למסלולים שונים כדי להרכיב מפה תלת־ממדית של זרימת אנרגיה וחומר בין מאדים לרוח השמש.

כל אחד מהלוויינים בגודל של מכונת צילום ומצויד באותם מכשירים מדעיים: מנתחי חלקיקים אלקטרוסטטיים שפותחו בברקלי, מגנטומטר ממרכז גודרד של נאס"א, חיישני פלזמה מאוניברסיטת אמברי־רידל ומצלמות שבנו סטודנטים מאוניברסיטת צפון אריזונה ואף עשויות לתעד את הזוהר הירוק המסתורי של מאדים.

המשימה תבחן גם מסלול שיגור ייחודי: במקום טיסה ישירה, הלוויינים יפנו תחילה לנקודת L1 - אזור איזון כבידתי בין כדור הארץ לשמש - וישייטו שם כשנה לפני שימשיכו הלאה למאדים ב־2026. המסלול הארוך יותר עשוי לאפשר גמישות בשיגורים בעתיד, בלי להמתין לחלונות הזדמנויות המתרחשים אחת לשנתיים בלבד.

הבנת האינטראקציה בין קרינת השמש לשכבות העליונות של האטמוספירה (האיונוספירה) תסייע גם למשימות מאוישות בעתיד. שכבה זו משפיעה על החזרת גלי רדיו ועל תקשורת מרחוק - גורם קריטי לחקר ולניווט. הנתונים גם עשויים לרמוז אם עדיין קיימים מאגרי מים נוזליים מתחת לפני השטח - שאלה שממשיכה לרתק חוקרים ומדענים כבר עשרות שנים.

לפרטים נוספים