שווי נכסי קרן העושר של ישראל הגיע ל-612 מיליון דולר

הוועדה לפיקוח על קרן העושר לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך, קיימה השבוע (שלישי) דיון בהשתתפות החשב הכללי במשרד האוצר וחבר מועצת הקרן, יהלי רוטנברג, במהלכו שמעה סקירה מפי חברי מועצת הקרן לאזרחי ישראל וועדת ההשקעות.

יו"ר ועדת ההשקעות וחבר המועצה, ירום אריאב, הסביר בראשית הדיון על הרקע להקמת הקרן לאזרחי ישראל, מוסדות הקרן ומטרותיה. "הקרן נוסדה על מנת לנהל את הכנסות המדינה מהיטלים על רווחי גז טבעי, נפט ומשאבי טבע אחרים, בראייה כלכלית ארוכת טווח, לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה לדורות רבים".

בתוך כך, הוא מנה את מטרות הקרן, ביניהן: מניעת מצב של אובדן תחרותיות של המגזר היצרני כתוצאה מייסוף המטבע עקב גילוי מחצבי טבע (דבר הפוגע בענפים אחרים במשק), ניהול הכנסות הקרן בראייה בין-דורית והשקעה מקצועית ומיטבית של כספי ציבור. בנוסף, פירט על עקרונות ההשקעה של הקרן: אופק ההשקעה הוא לטווח ארוך של 50-40 שנים, פיזור נכסים על מנת להקטין את החשיפה לסיכון של הקרן; ההשקעות תהיינה אך ורק מחוץ לישראל, במדינות מפותחות, במטבע חוץ בלבד. כל אלו תוך לימוד מניסיון שצברו קרנות עושר שונות בעולם. מלבד זאת, פירט על מדיניות ההשקעה לטווח קצר, והעיר כי ההשקעה היא באמצעות קניית תעודות סל, במדד מניות של המדינות המפותחות בלבד. מטבע המדידה והדיווח הינו דולרי. לבסוף, ציין כי שווי נכסיה של הקרן, נכון ליום 28 בדצמבר 2022, עומד על 612 מיליון דולר.

ח"כ אביגדור ליברמן: "נכון לסוף שנת 2022 הבורסות הכי גדולות בארה"ב הפסידו, כולל חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק. אם פה יש תשואה חיובית זה אומר שנעשית עבודה טובה ופעילות הקרן יעילה. מבחינת השימוש בכספי התשואה - החוק עדיין מעורפל אך בהחלט יש אוזן קשבת להמלצות הוועדה הזו. כל שינוי או פגיעה בקרן, על פי סעיף קואליציוני כזה או אחר - יפגע בדירוג האשראי של ישראל".

החשב הכללי במשרד האוצר וחבר מועצת הקרן, יהלי רוטנברג: "אתם בוועדה צריכים לדון בפירוט ההקצאה ובשאלה לאן הכסף הולך. הוועדה מתפקדת כמעין 'ועדת כספים' לנושא זה, והשאיפה היא כמובן שהסכום ילך ויגדל במהלך השנים".

בארי טאף, חבר מועצת הקרן ויו"ר ועדת הביקורת: "הקרן הוקמה לטווח ארוך, זו דוגמא ומופת לתכנון לטווח ארוך במדינה, דבר שלא תמיד קיים בכל התחומים. כל סימן שאלה או היעדר יציבות ביחס לקרן פוגעים בתהליך הזה, שהחל לפני כ-10 שנים. מדינת ישראל צריכה להיות גאה בהקמת הקרן הזו, אנו דואגים לשוויונות ולרווחת הדורות הבאים וצריך לשמור על כך".

ד"ר רוני הלמן, חבר מועצת הקרן וחבר ועדת הביקורת: "הפוטנציאל שדווח עליו עד עכשיו מצד החזאים השונים מבחינת גודל הקרן היה מעל 200 מיליארד שקל. אני רוצה להזכיר שהפוטנציאל המתמטי ההסתברותי הוא הגעה לטריליון שקל, וזה תלוי בהחלטת מדינה מה עושים הלאה. אפשר להגיע לטריליון שקל, זה בסמכות הממשלה, והפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול מבחינת היכולת למנף משאבי טבע לשנים הבאות".

מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים: "התחזית האחרונה שפרסמנו צופה שבעשור הקרוב נגבה עוד בין 12-10 מיליארד דולר מרווחי גז ונפט, לא כולל משאבי טבע אחרים ששם יותר קשה לערוך תחזיות".

יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "קיבלנו מעמד של ועדה קבועה וסמכויות חקיקה, מה שמסמן כיוון אופטימי וחיובי ואני מקווה שלא נתבדה. תפקידה הוועדה בעיניי הוא בעיקר פיקוח, לראות שהדברים קורים נכון, שהכסף מושקע בצורה נכונה והרווחים עוברים בצורה נכונה. ועדת האיתור עשתה עבודה טובה ובחרה אנשי מקצוע נפלאים. ביחס לפירות הקרן, צריך לחשוב איך אנו משתמשים בהם לטובת עתיד ילדינו, שמתחיל בחינוך. זה יהיה המוקד בוועדה ונרצה מאוד לקדם דברים שקשורים בחינוך. יש הרבה אתגרים בדור הזה, ועוד נעסוק בכך בהמשך במסגרת ישיבותיה של הוועדה".