ועדת הכלכלה: למנוע פגיעה בהייטק הישראלי

על רקע קריסת בנק סיליקון ואלי בארה"ב, כינס יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, את הוועדה לדיון מיוחד שעסק בהשפעת האירועים על ההייטק הישראלי. לדברי ביטן, נשיא ארה"ב הודיע שלקוחות הבנק וגם לקוחות בנק סיגניצ'ר שקרס יקבלו את כל כספם, ועקב כך אין סכנה לפגיעה בחברות ישראליות. הדיון מתמקד בניסיון ללמוד על הצעדים שיכולים למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן אמר, כי פרשת הקריסה מאחורינו, אך היא צריכה לשמש קריאת השכמה. השאלה היא איך נערכים לאירוע הבא, שבו ממשלת ארה"ב לא תעמוד מאחוריו ולא תשים 200 מיליארד דולר תוך 48 שעות.

מנכ"ל משרד המדע והחדשנות, גדי אריאלי ציין בתגובה, כי עם הגעת הסימנים הראשונים, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו ושר המדע אופיר אקוניס גילו ערנות, בחנו את הדברים, ודובר על אפשרות של קופסת סיוע בדומה למה שנעשה בקורונה, ככל שיהיה צורך בכך.

ח"כ שלום דנינו אמר, כי נחשף לצורך לסייע במקרי משבר בטיפולו בוועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים. הוא הוסיף כי היה רוצה לראות מנגנון אוטומטי לסיוע במקרי קיצון כאלה, כגון מגפות ומלחמות, שיופעל בלחיצת כפתור.

הכלכלן הראשי של Start-Up Nation Policy Institute, ד"ר אסף פתיר, הסכים כי הסערה בארה"ב מאחורינו. באשר להפקת לקחים, אמר: "התרגלנו לחשוב על פיקדונות עו"ש כמשהו בטוח במאה אחוז, וזאת אשליה. זה שאין בישראל ביטוח פיקדונות זה שערורייה שמשרתת את הבנקים הגדולים, והגיע הזמן לטפל בזה. ההתנגדות לכך מגיעה מהבנקים הגדולים, כי לכל אזרח ברור שאם בנק לאומי למשל יקרוס, המדינה תציל אותו, אבל אם בנק דיגיטלי חדש יקרוס, אולי המדינה לא תציל אותו. הפחד הזה גורם ללקוח להעדיף בנק גדול."

היועץ למפקח על הבנקים, חגי אור חן אמר: "בישראל אין ביטוח פיקדונות מאחר שזו חקיקה מורכבת, שלצערנו לא מתקדמת. הבנק בארה"ב נפל למרות שיש ביטוח פיקדונות. הביטוח הזה לא היה עוזר ל-95% מהלקוחות, ובסופו של דבר לא עצר את הריצה לבנק. רק כשהממשל בארה"ב הודיע שהוא יבטח את כולם, הריצה לבנק נעצרה." הוא הוסיף כי בנק ישראל לא פועל לטובת הבנקים, ואמר כי פתיר מגזים בכוחם של הבנקים הגדולים למנוע חקיקה.

היו"ר ביטן שאל אם חברות הייטק שהוציאו כספים מישראל לאחרונה העבירו אותם בין השאר לסיליקון ואלי.

משקיע הון סיכון, מוטי וקנין השיב, שגם אליו עברו כספים. הוא סיפר כי לאחרונה שלפו בישראל 60 מיליארד דולר מהבנק במהירות אדירה, והעבירו אותם לבנקים אחרים בארה"ב או לבנקים ישראלים עם שלוחות בארה"ב.

מנהל המחלקה הכלכלית ברשות לניירות ערך, אילן גילדין, התייחס לשליפה המהירה של הכספים ואמר: "על זה צריך לתת את הדעת, איך בכמה שעות 42 מיליארד דולר נשלפו בכמה לחיצות בסמארטפון. מישהו צעק ‘שריפה!' ותוך דקות כולם הסתערו על הדלת. זה יכול להיות בעיה."

היו"ר ביטן התייחס לסוגיית ביטוח הפיקדונות וביקש מנציגי בנק ישראל להיערך לקראת התייחסות לכך בישיבה אחרת שתקיים הוועדה בעניין.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

אור חן השיב, כי הבנק יעביר התייחסות לוועדה, והוסיף כי ביטוח פיקדונות לא היה עוזר לבנק סיליקון ואלי.

מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי אמרה, כי איך שהגיע מידע ראשוני על הקשיים של בנק סיליקון ואלי, הבנקים בישראל נערכו במהירות וביעילות עם חדר מצב מסביב לשעון. לדבריה, "לחלק מהחברות היו חשבונות בבנקים ישראלים והעברת הכסף הייתה פשוטה, לחלקן היה צריך לפתוח חשבונות עסקיים תוך פחות מ-24. זה לא פשוט, והבנקים נרתמו. מה שקורה בימים האחרונים בקרדיט סוויס זה אירוע לא פחות מטלטל, והלקח הוא שיציבות הבנקים היא לא רק סיסמה אלא דבר קריטי למשק."

רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים באוצר, טליה ישפה ציינה, כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ הקים צוות בראשות המנכ"ל שבחן את ההשלכות של האירוע על חברות ההייטק. היא הוסיפה, כי האיום על החברות הישראליות פחות משמעותי. יש אירועים אחרים של חסמים רגולטוריים שהצוות המליץ לפתור בהמשך.

היו"ר ביטן קרא לאוצר להעביר לוועדה התייחסות לכלי סיוע וביטוח פיקדונות שעלו בדיון.

במהלך הדיון ציין המשקיע וקנין כי סוגיית החקיקה המשפטית משפיעה גם היא.

סמנכלית הכספים של walkme, חגית ינון, סיפרה כי הייתה מאלה שחילצו את הכספים בלחיצת כפתור, ואמרה כי למרות שבנק סיליקון ואלי לקח ריביות גבוהות יותר מהבנקים בישראל, עדיין חברות החזיקו בו חשבונות בשל היכולת שלו להעמיד קווי אשראי לחברות הייטק בתחילת דרכן. לדבריה, הבנקים והמוסדות הפיננסיים בישראל לא יודעים להעמיד אשראי לחברות הייטק בשלבים ראשונים, כאלו שאין להן הכנסות או בטוחות, וגם כשיש הכנסות הן מפסידות.

היו"ר ביטן בתגובה: הבנקים בישראל אוהבים בטוחות. הוא ביקש לבחון כיצד באירופה ובארה"ב אפשר לקבל אשראי על בסיס מודל עסקי, ובישראל לא. הוא הוסיף, כי יכול להיות שצריך לתת ערבות מסוימת לבנקים, שלא תהיה בעלת משמעות מבחינה תקציבית, אבל יכולה להשאיר את חברות ההייטק בארץ.