ועדת הכספים: מסלול מופחת בירוקרטיה לעסקים זעירים

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון בסעיפים 39-34, 'עוסק זעיר', בפרק ט' (מיסים) שבחוק ההסדרים. על פי הצעת החוק שנידונה, עוסק זעיר הבא לפתוח עסק, יוכל לבחור לצד מודל המיסוי הקיים במודל מיסוי ייחודי לעסקים זעירים, מסלול מופחת בירוקרטיה, שבו חישוב המס פשוט יותר אך פחות מדויק.

בדיון הציגה רשות המיסים כי בישראל יותר מ-400 אלף עוסקים זעירים (עד מחזור עסקים של כ-107 אלף ₪). 50% עובדים בעבודה נוספת. הכנסתם הממוצעת מהעסק היא 30,359 ש"ח (חציון - 25,433 ש"ח), והכנסתם הממוצעת מהעסק והמשכורת היא 91,841 ש"ח (חציון - 63,971 ₪).

לפי ההצעה, יחיד המתעתד לפתוח עסק זעיר כעוסק פטור, יוכל לבחור בין שני מסלולים: המסלול הרגיל, שבו בעל העסק ישלם מע"מ על עסקאותיו, אך יהיה רשאי לקזז תשומות ויוכל לנכות את הוצאותיו במס הכנסה לפי כללי המיסוי הרגילים. עוסק כזה יחויב לחשב את הוצאותיו ותשומותיו באופן מפורט כדי שיוכל לדרוש את התשומות שלו ואת הוצאותיו במסגרת הדוחות התקופתיים המוגשים למס ערך מוסף ולמס הכנסה.

במסגרת המסלול המיוחד, עוסקים זעירים, הפטורים ממס ערך מוסף, יהיו זכאים לנכות מהכנסותיהם שיעור הוצאה קבוע חלף דרישת ניכוי הוצאות בפועל. כך העוסקים לא יידרשו להכיר את ההוראות המורכבות של ניכוי הוצאות בפקודה. עוסק במסלול המיוחד לא יידרש להגיש דוח שנתי במס הכנסה או לחשב בפירוט את הוצאותיו ותשומותיו במשך השנה. לצד בקשה להכרה כ"עוסק זעיר", העוסק יידרש לתאם מס פעם אחת בשנה, בדומה לשכיר, לדווח דיווח מסכם ולשלם על ההכנסות העסקיות אם יש חיוב, גם כן פעם בשנה.

במסגרת ההצעה מוצע לקבוע את שיעור ניכוי ההוצאות הנורמטיבי על גובה של 20% ממחזור העסקאות. בדברי ההסבר מצוין, כי "שיעור זה משקף סכום הוצאות סביר לעוסקים אלה. ההנחה היא שמי שיש לו הוצאות גבוהות יחסית יבחר מיסוי מדויק, בהתאם לכללים הקיימים היום."

עוד נקבע בהצעה, כי מי שרוצה להיות עוסק פטור מתשלום מס ערך מוסף, יוכל לדרוש במס הכנסה הוצאות רק לפי המסלול הנורמטיבי, ולצורך מתן זמן להיערכות העוסקים במשק, שילוב המסלולים ייעשה תחילה רק לגבי עוסקים חדשים שיירשמו כ"עוסק פטור" במס ערך מוסף, לאחר מועד פרסומו של החוק. התחולה לגבי עסק חדש תהיה מ-1 בינואר 2025.

כן קובע החוק הוראות מעבר לעוסקים פטורים קיימים, כך שמינואר 2028, אלה יהיו חייבים לעבור למסלול המיועד לבעל עסק זעיר במס הכנסה ולנכות את הניכוי הנורמטיבי.

כדי למנוע ניצול לרעה של המודל, מוצע בחוק לקבוע הוראות שמניעת תכנון מס פסול, וכן התאמות תפעוליות.

חברי הכנסת, נציגי העסקים ורואי החשבון קראו במהלך הדיון לקבוע, כי בחירת המסלולים תיוותר נורמטיבית, ולא ייכפה על העסקים בהמשך לעבור למסלול המוצע. הועלו מקרים שבהם ייתכן שבעל עסק זעיר משלם אחוז גבוה הרבה יותר מ-20% על הוצאותיו, ויעדיף להישאר במסלול הקיים.

בהקשר זה צוין עוד, כי במסגרת היקף החזר של 20% נקבע, כי במסלול החדש לא יותר לבעל העסק ניכוי בשל תשלומי ביטוח לאומי, בתואנה כי הגבר הובא בחשבון בחישוב שיעור הניכוי המוצע, כאשר החזר בגין תשלומי ביטוח לאומי הם כ-7% ממחזור העסק, מה שמותיר החזר הוצאות של כ-13% בלבד. חברי הכנסת, נציגי העסקים ורואי החשבון גם קראו להעלות את רף ההוצאות במסלול החדש, וציינו כי 20% אינם משקפים את ההוצאות של מרבית העסקים הנ"ל.

עלה גם רף העוסק הזעיר, שכיום הוא כ-107 אלף ₪. עלתה קריאה להעלות את הרף ל-150 אלף ₪. הועלתה גם האפשרות של ניצול המנגנון המוצע לצרכי תכנוני מס, והוצע כי המסלול יוצע רק לבעלי עסק זעיר שזה עיסוקם היחיד.

מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, התייחס להערות: "החששות הם לשני הצדדים. זו פריצה היסטורית."

לדברי יעקב, הרשות חיפשה מודל נכון זמן ארוך. היה רצון במודל שאפשר להפעילו באופן ממוחשב, אבל גם לאחר כל ההכנות המודל לא חף מסיכונים. ברשות לא מצאו לנכון להעלות את הרף מעל 107 אלף ₪ - סכום שמשקף כבר כיום כמחצית מהעוסקים.

לגבי שיעור ניכוי ההוצאות הנורמטיבי שנקבע ל-20% ממחזור העסקאות, וכן הקריאות להגדילו, ציין יעקב כי הדבר ייבחן, אך סייג כי ישנם מקרים לשני הצדדים. ייתכן שנותן שירותים שבעבורו 20% הם שיעור הרבה יותר גבוה מהוצאותיו בפועל, וייתכן עוסק אחר, שבעבורו השיעור המוצע לא מתאים. לדבריו, "המחיר הוא מחיר כלכלי." יעקב הדגיש את הפשטות של המודל וההקלה בבירוקרטיה שהוא מגלם.

בתום הדיון קרא היו"ר גפני לרשות המיסים להידבר עם ארגוני המעסיקים ורואי החשבון לקראת הדיון הבא בחוק, ולבחון את הבקשות שהועלו, בהן הגדלת היקף ההחזר במסלול החדש, הגדלת רף הכניסה לשיעור עוסק פטור והותרת המסלול כוולונטרי גם לאחר המועדים שנקבעו.