בנק ישראל, תחזית מקרו כלכלית, ינואר 2024
חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה בינואר 2024 תחזית מקרו-כלכלית עדכנית למשתני המקרו העיקריים של המשק: התוצר, האינפלציה והריבית. תחזית זו גובשה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" והיא מהווה עדכון לתחזית שלא מן המניין שפורסמה בנובמבר.
בדומה לתחזית מנובמבר 2023, התחזית הנוכחית נבנתה תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של 2023, ושהיא תימשך עד לסוף 2024 אך בעצימות הולכת ופוחתת. מטבע הדברים, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר בנוגע למשך ואופי המלחמה בעזה והאפשרות להחמרה בחזית הצפונית, ובאשר להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים מהמלחמה.
על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בכל אחת מהשנים 2023-2024, בדומה להערכה בתחזית נובמבר, וב-5% בשנת 2025. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי להיות 2.4% (בדומה לתחזית נובמבר) ואילו במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2%. ברבעון הרביעי של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 3.75%/4.0%.
"אנו מניחים כי בדומה לתחזית נובמבר, התוצר במשקים המפותחים צמח בשיעור של 1.3% בשנת 2023, ושהוא יצמח בשיעורים של 0.8% בשנת 2024 ושל 1.5% בשנת 2025. אשר לסחר העולמי, אנו מניחים כי הוא צמח ב-1.2% בשנת 2023, וכן שיצמח ב3.5% בשנת 2024 וב-3% בשנת 2025. התחזיות לאינפלציה במשקים המפותחים עודכנו ל-3.1% ו-2.3% לשנים 2023-2024, לעומת 3.4% ו-2.3% בתחזית נובמבר. עבור 2025 אנו מניחים אינפלציה של 2.2%. התחזית של בתי ההשקעות לריבית הממוצעת במדינות המפותחות היא 3.9% בסוף 2024 (בדומה לתחזית מנובמבר) ו-3.1% בסוף 2025.", ציין בנק ישראל בדוח.
עוד צוין כי בענפי הבנייה והחקלאות ניכרת פגיעה משמעותית במיוחד בהיצע העבודה - בבנייה בשל הגבלות על כניסת עובדים מיהודה ושומרון והפסקה מוחלטת של העסקת של עובדים מעזה, ובחקלאות בשל עזיבתם של עובדים זרים. בהתאם, מעריך בנק ישראל כי משך הזמן שייקח לפתור בעיית היצע זו יתארך.
גם הביקוש ליצוא שירותי התיירות (תיירות נכנסת) נפגע, כאשר הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שפגיעה זו צפויה להיות ממושכת. מנגד, בענף הבניה צפויה בטווח התחזית עלייה בביקוש, בין היתר בעקבות הצורך בשיקום מבנים. לאור התפתחויות אלו, מעריך בנק ישראל כי שיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה העיקריים שעלה ברבעון הרביעי של 2023, ירד בהדרגה במהלך 2024, ויתכנס לרמתו לפני המלחמה רק במהלך 2025.
בנק ישראל מדגיש כי התחזית החדשה מבוססת על הנחה לפיה הממשלה תבצע התאמות תקציביות בהיקף של כ-30 מיליארדי ש"ח כדי לקזז את העלייה בהוצאות הביטחון ובהוצאות האזרחיות הקשורות למלחמה ולהשלכותיה. בהתאם לכך, יחס החוב לתוצר צפוי לגדול עד סוף 2024 ל-66 אחוזי תוצר, ולהתחיל לרדת בהדרגה החל משנת 2026.
"אנו מעריכים כי הפגיעה בפעילות המשקית הובילה לירידה חדה בהכנסות ממסים כבר ברבעון הרביעי של 2023, ושזו תימשך לאורך כל שנת 2024 ותפחת בהדרגה עם התאוששות הפעילות. אנו מניחים שההוצאות הביטחוניות יפחתו בהתאם לעצימות הפוחתת של הלחימה, אך תקציב הביטחון יוגדל בשנים 2024-2025 מעבר לעלות הלחימה. זאת כדי לממן התעצמות פרמננטית של הצבא מבחינת כוח אדם ורכש צבאי לרמות שהן מעבר לאלו של לפני המלחמה. בנוסף להוצאות הביטחוניות, אנו מניחים כי ההוצאות האזרחיות הקשורות במלחמה יסתכמו בשנים 2024 ו-2025 בכ-10 ובכ-5 מיליארדי שקלים, בהתאמה".
הדו"ח העדכני מעריך כי הגידול בגירעון בתקציב הממשלה, יסתכם בכ-4.0% תוצר בשנת 2023, ב-5.7% תוצר בשנת 2024 וב-3.8% בשנת 2025. לאור זאת, החוב הציבורי צפוי לגדול ולעמוד על כ-62% תוצר בסוף 2023 ועל כ-66% תוצר בסוף כל אחת מהשנים 2024 ו-2025. בשנים שלאחר מכן יחס החוב לתוצר צפוי לרדת במתינות. בתרחיש זה, צפוי יחס החוב לתוצר להגיע בשנת 2030 לכ-63 אחוזים, לעומת 57 אחוזי תוצר שצפינו ערב המלחמה. בשונה ממשבר הקורונה, שביציאה ממנו שיעורי הצמיחה היו חסרי תקדים -התחזית לשנים שלאחר המלחמה היא של צמיחה בהתאם למגמה שאפיינה את המשק בשנים שקדמו לקורונה, ואולי אף פחות מכך, ככל שלמלחמה, לתוצאותיה ולצעדי המדיניות שיינקטו יהיו השפעות מתמשכות על המשק.
בנק ישראל מסייג ומוסיף כי התחזית מבוססת על ההנחה שהמלחמה תתרכז בעיקרה בחזית אחת, מול ארגוני הטרור בעזה, ושהשלכותיה יימשכו אל תוך שנת 2024 בעצימות פוחתת. להתפתחויות שונות - שישפיעו על משך, והיקף המלחמה - תהיה כמובן השפעה מהותית על ההתפתחויות הכלכליות. בפרט, להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית, שעל פי הערכות הינה מורכבת יותר מזו שבדרום, צפויה להיות השפעה כלכלית חמורה יותר. התרחבות זו תלווה בפגיעה נוספת בצמיחה, ולזמן מה גם בשיבושים באפשרות לקיים פעילות כלכלית שגרתית, וכתוצאה מכך עלולה לערער מחדש את היציבות בשווקים ולהביא ללחץ לעליית האינפלציה ולעלייה ביחס החוב לתוצר גם מעבר לאופק התחזית.
