מבקר המדינה: רמות השירות והיעילות של נמלי ישראל נמוכות

למשרד האוצר לא הייתה תוכנית מגירה לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, שחרגה ב-2022 מהיעד שקבעה הממשלה (1%-3%) והגיעה ל-5.3%. העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פקדונות הציבור הייתה חלקית ועמדה על כ-60% - וכך הגדילו הבנקים את רווחיהם.

דוח המבקר מצביע על ליקויים בתחומים שונים ובהם: היעדר תוכנית מגירה במשרד האוצר לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, היעדר סקירה מעודכנת של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לניתוח רגישות הכנסות המדינה וכן מידע חסר באגף החשב הכללי במשרד האוצר באשר להתקשרויות המדינה הצמודות למדד.

בהשוואה בינלאומית, צעדי המדיניות הפיסקלית שננקטו במדינות שנסקרו (צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד וגרמניה) נחלקים לשלושה: (א) צעדים שמטרתם להפחית את מחיריהם של מוצרים או של שירותים מסוימים; (ב) צעדים שמטרתם להגדיל את ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות; (ג) צעדים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה כדי לממן את הצעדים האמורים. המבקר מצא כי בעוד שבישראל נקטו רק צעד של הפחתת עלויות האנרגיה והדלק, ביתר המדינות הנסקרות נקטו שלושה סוגי צעדים כמפורט לעיל, וכי עיקרי הצעדים אותם פרסם משרד האוצר בינואר 2023 שהתמקדו בהפחתת עלויות האנרגיה והדלק לא לוו בהתייעצות מקדימה עם אגף הכלכלנית הראשית ועם בנק ישראל.

בעיני האזרח, בחנה הביקורת את שיעור עליית ריבית בנק ישראל "המגולגל" אל הציבור באמצעות "גלגול" הריבית על ההלוואות אותן נוטל הציבור ועל הפקדונות אותם מחזיק הציבור ("התמסורת").

הביקורת העלתה כי לעומת שיעור עליית ריבית בנק ישראל שהועבר במלואו על ידי הבנקים לריבית עבור האשראי הבנקאי הניתן לציבור, העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פקדונות הציבור היתה חלקית ועמדה על כ-60% בלבד, נכון לאוגוסט 2022. "תמסורת" חלקית זו תרמה לגידול המשמעותי ברווחי הבנקים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד האוצר ייערך לסביבת אינפלציה משתנה, תוך נקיטת צעדים ממוקדים שיקטינו את האפשרות לסחרור אינפלציוני מחד, ותמיכה באוכלוסיות ראויות לקידום שנפגעו מעליית האינפלציה מאידך. כמו כן, על הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להמשיך ולהבטיח את יציבות המערכת הבנקאית ובמקביל לפעול לכך שכתוצאה מעליית הריבית המערכת הבנקאית לא תרוויח רווחי עתק על חשבון החוסכים.

מאגר נתוני אשראי לא תרם להגברת התחרות

המאגר שפועל מאז 2019 לא תרם להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית לדיור. שינוי של כ-2% בלבד בשיעור הלווים שפתחו חשבון עו"ש בבנק חדש לאחר הקמת המאגר.

המבקר מצא כי העלות הישירה להקמת המאגר עמדה על כ-255 מיליון ש"ח (חריגה של כ-177% מן האומדן הראשוני), וכי העלות העקיפה להקמת המאגר, אשר לא הובאה בחשבון בעת ההקמה, מוערכת בכ-32 מיליון ש"ח, כך שסך עלות ההקמה של המאגר מוערכת בכ-287 מיליון ש"ח. עלות התפעול השוטף של השנה הראשונה של המאגר הייתה 60 מיליון ש"ח - וחרגה ב-30 מיליון ש"ח מאומדן העלות הראשוני (30 מיליון ש"ח).

אשר להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית שלא לדיור, אשר היקף יתרות החוב בו לסוף שנת 2022 עמד על כ-233 מיליארד ש"ח, נמצא כי המאגר לא השפיע על מעבר של לקוחות בין תאגידים בנקאיים או על הוזלת האשראי ללקוחות חדשים.

הביקורת העלתה כי על אף השימוש הגובר של הציבור ושל נותני האשראי במאגר, הבחינות שביצע בנק ישראל הראו כי לא חל שינוי מהותי בניידות הסל הבנקאי של הציבור: חל שינוי של כ-2% בשיעור הלווים שפתחו חשבון עובר ושב בבנק חדש לאחר הקמת המאגר ביחס לשיעור שלפני הקמתו. כמו כן, הפרמייה העודפת אותה גובה תאגיד בנקאי מלקוח שלגביו יודע התאגיד הבנקאי כי יתקשה לעבור לתאגיד בנקאי אחר, הצטמצמה לאחר הקמת המאגר בכ-10 עד 13 נקודות בסיס בלבד.

עוד העלתה הביקורת כי המאגר לא היטיב באופן מובהק עם תושבי היישובים שדירוגם הסוציו-אקונומי נמוך וכי יישובים בדירוג הנמוך ביותר שילמו את הפרמיה העודפת הגבוהה ביותר גם לאחר הקמת המאגר.

המבקר אנגלמן ממליץ לבנק ישראל, ובכלל זה לכל הגורמים הנושאים באחריות מתוקף חוק נתוני אשראי, לפעול להגברת התועלות מהמאגר ובכך לתרום להגברת התחרות ולהוזלת מקורות האשראי בישראל.

ריכוזיות בשוק החיסכון לטווח ארוך בישראל

​הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח

שמונה גופים מוסדיים מחזיקים בכ-90% מחסכונות הציבור, שהיקפם הכספי הוא כ-2 טריליון ש"ח. הזהות היחסית בתמהילי ההשקעות של הגופים מעלה חשש שבמקרה של חוסר יציבות פיננסית, הם יפעלו בצורה דומה ובכך יעמיקו את השלכות המצב.

הביקורת העלתה כי שוק החיסכון לטווח ארוך בישראל מאופיין בדומיננטיות גדולה: שמונה גופים מוסדיים מחזיקים בכ-90% מחסכונות הציבור, שהיקפם הכספי הוא כ-2 טריליון ש"ח. היקף הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים נכון ל-2022 עומד על כ-130% מהתמ"ג.

היקף החזקות הניכר של הגופים המוסדיים בחברות במשק הישראלי והזהות היחסית בתמהילי ההשקעות של הגופים, מעלים חשש להקצאה לא יעילה של מקורות במשק ולסיכונים רוחביים. כמו כן, עולה החשש שבמקרה של חוסר יציבות פיננסית, גופים בעלי החזקות דומות יפעלו בצורה דומה בעת חשיפתם לזעזועים ובכך יעמיקו את השלכות המצב.

עוד הועלה בביקורת כי הגם שקיימת אפשרות לניוד בין הקופות השונות, הרוב המוחלט של הבקשות להעברות כספים בין קרנות פנסיה ובין קופות גמל הוגשו על ידי עמיתים שצורפו בידי סוכנים (50% - 65% בקרנות הפנסיה ו-57% - 85% בקופות הגמל); סוכנים אלו מתוגמלים עבור צירוף לקוחות חדשים ומשכך אין הדבר מעיד בהכרח על קיומה של תחרותיות המיטיבה עם החוסך או המבוטח. כמו כן, העלתה הביקורת ליקויים נוספים, בין היתר, לגבי התחרות בין שחקנים שונים במוצרי השקעה בכסף הפנוי של הציבור. נמצא כי רשות שוק ההון אינה מנצלת דייה את התקציב, וכי מערכות המחשוב שעליהן מתבססת עבודתה מיושנות וחסרות.

כמו כן תועדו חוסרים במערך הפיקוח על ניהול הסיכונים, בפרט בתחום הסייבר, ובמערך הביקורות והאכיפה של הרשות - שהוא חלק מהותי ממנגנון ההרתעה והפיקוח על הגופים המוסדיים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד האוצר יבחן הקמת ועדת המשך לבחינת היקף ההחזקות הניכר של הגופים המוסדיים בחברות במשק הישראלי והזהות היחסית בתמהילי ההשקעות של הגופים, בהתאם להמלצות צוות הריכוזיות; זאת מכיוון שמדובר בכספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי המנוהלים בנאמנות על ידי הגופים המוסדיים שהיקפם הכספי ניכר וממשיך לגדול מדי שנה.

סה"כ תנועת מטענים בנמלי ישראל, 2000 עד 2022 (אלפי טונות)
על פי נתוני רספ"ן, בעיבוד משרד מבקר המדינה