בינה מלאכותית: מפתח לפריון או אבטלה המונית?

ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, התכנסה לדיון על השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה. חלק מהמומחים שהשתתפו בדיון הזהירו מפני תרחיש שרובוטים ובינה מלאכותית יחליפו את העובדים האנושיים במגוון רחב של ענפים. מומחים אחרים טענו שעם הכשרה והיערכות נכונה לאוריינות בנושא, יתאפשר להסתגל לשינויים בשוק העבודה ולמצוא עבודות חדשות שעדיין לא קיימות. הדבר ייצר תעסוקה ל-90% לפחות מהעובדים כיום.

יו"ר הוועדה פרקש הכהן אמרה: "דיון זה נוגע בבסיס של החברה בישראל, וחייבים כולנו להתכונן אליו. הובאו בדיון שתי אסכולות - מצד אחד, 'החייזרים כבר כאן ומה שיקרה בעולם התעסוקה איננו דומה למהפכה התעשייתית, לכן חייבים להיערך לעולם שיש בו משמעויות כלכליות כבדות, כולל קצבה שתשולם לכל אחד', ומצד שני, יש גישה שזה כוח משלים לעובדים, ובאותה מידה שייעלמו משרות, ייווצרו משרות חדשות.

"לפי נתונים מדו"ח קרן המטבע העולמית, בהינתן רמת החשיפה של ישראל לבינה מלאכותית, המוכנות למשק אינה גבוהה דיה כאן. לממשלה יש תפקיד, והיא אינה יכולה לצפות מהצד. הוועדה קוראת לפעול בנושא ולגבש אסטרטגיה בתחום ה-AI כדי שיוכלו להשפיע בעולם התעסוקה, ולהכין תוכנית לאומית הן למוכנות המשק לנושא והן להיערכות מערכת החינוך לנושא."

יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה אמרה בדיון, כי שוק התעסוקה עובר שינוי בהרכב המשימות ובמיומנויות הנדרשות. לדבריה, כ-60% מהעובדים יידרשו לעבור הכשרה עד שנה. ל-77% מהעובדים שיעברו הכשרה, משך ההכשרה יהיה יותר מחודש, והמעסיקים מצפים שכ-65% מההכשרות יתבססו על יכולות ותשתיות פנימיות של הארגון.

עוד ציינה, כי המקצועות שבצמיחה הם נהגי משאיות ואוטובוסים כבדים, מורים לחינוך מקצועי, מומחים לפיתוח עסקי, מרצים באוניברסיטה, מהנדסי אלקטרוטכנולוגיה, מומחי טרנספורמציה דיגיטלית, מומחי קיימות, פועלי בניין ומומחים לשיווק ואסטרטגיה דיגיטלית. המקצועות שבדעיכה הם פקידות הזנת נתונים, מזכירות שירותי חשבונאות ושכר, קופאיות וטלרים, פועלי פס ייצור, פקידי דואר, נציגי מכירות בחנויות ופקידי שירות לקוחות.

לסיכום ציינה, כי כבר היו בעבר מהפכות מידע, לכן השינויים בשוק כבר החלו לפני AI Generative, אלא שהטמעה של טכנולגיות צפויה לייעל את העבודה ולשפר את התוצר במשק.

ד"ר אלה שחר, בנק ישראל, הציגה גרפים המראים כי ההתפתחות המהירה של ה-AI צפויה להשפיע על שוק העבודה, על התעסוקה, השכר, פריון העבודה ואי השוויון הכלכלי, וכי נדרשים צעדי מדיניות להיערכות המשק לשינויים הצפויים בשוק העבודה בעקבות ההטמעה הרחבה של ה-AI כדי לשמור על רמת התחרותיות הגבוהה של ישראל ולתמוך בעובדים. לדבריה, התנאים החיוניים להגברת המוכנות של המשק ל-AI הם תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מיומן, חדשנות ויזמות ורגולציה בתחום ה-AI.

עו"ד יוסף גדליהו, מנהל רגולציה לבינה מלאכותית ברשות החדשנות: "עוקבים מקרוב אחרי כל הדו"חות והמחקרים בתחום ומכירים את האתגרים והחשש מאובדן משרות, הצורך בהתאמה של כישורי העובדים לשוק שמשלב בינה מלאכותית והשכר שישתנה. רוצים לייצר מחקר ייעודי לכלכלה הישראלית והתאמה של מערכת החינוך לנושא. ההתרשמות שלנו מכל ההשתתפות בפורומים בינלאומיים היא שכרגע לא מכוונים לאובדן משרות אלא להתאמות."

תומר סיימון, מדען ראשי, מיקרוסופט: "ללא התערבות ממשלתית ותכנון מדויק, שוק חופשי לא יכול להתקיים. על הממשלה להתערב כדי שניהפך למעצמה לבינה מלאכותית. העולם הולך לכלכלה מבוססת כישורים מותאמים. מדינות מבינות את המשמעות של הנושא ורוצות להיות בעלות חלק מרכזי בתחום. מיקרוסופט החלה לעבוד עם ארגון הגג של כל ארגוני העובדים בארה"ב כדי לדעת איך להסתכל קדימה ולהכשיר את כולם ל-AI. החברה מכשירה כבר כיום בעולם יותר מיליון אנשים בנושא.

"ממשלות נאבקות על השתתפות בעיצוב העתיד. זו הזדמנות נדירה לשינוי בפרודוקטיביות של כל המשק, לשנות בכל הסקטורים של כל התעשייה, כולל המוסדיים, החקלאות והפיננסים. מדינת ישראל יכולה לצמוח צמיחה דו-ספרתית בשנים הקרובות, אבל הכול תלוי בהשקעה ובהכנה הממשלתית."

דניאל שרייבר, מייסד שותף למוניד: "אלו ימינו האחרונים כיצורים הכי חכמים עלי אדמות. בכל פעולה שכלית כמעט ה-AI מתקרב לרמה האנושית או מנצח אותה. קצב קידמה כזה לא היה בשום שלב של מהפכות ההייטק, ובקצב הזה לא רחוק היום שהוא יתפשט לכל מקום ולכל מקצוע. אצלנו בחברה יש גידול של 25% בחברה וקיטון של 11% בכוח אדם - יותר מחצי מהתביעות נעשות ללא מגע יד אדם, ועוד היד נטויה.

"המהפכה התעשייתית מלמדת אותנו שברגע שמכונה מסוגלת להחליף עובד, היא תחליף אותו. אין שום מעסיק שיבחר אנשים על פני מכונות. בפרק הנוכחי המכונות הן תחליף למוח שלנו ולא לגוף. מה עוד נותר לנו לפרנסתנו? מי יעסיק את כולם? אנשים נרתעים משמיעת הדברים. מספרים שבינה מלאכותית לא יודעת להרגיש, אבל אף אחד לא מקבל משכורת על להרגיש, מקבלים על זיהוי רגשות, ואת זה הבינה המלאכותית עושה מצוין. אם נשאיר את העתיד רק לכוחות השוק, הגולם יקום על יוצרו. בידינו הדבר, ועדיין לא מאוחר."