נציגי בתי הדפוס בישראל בוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה לדיון בהצעה דחופה לסדר, לבקשת ח"כ יצחק פינדרוס, בנושא "קריסת בתי הדפוס בארץ בשל תחרות לא הוגנת מסין." ח"כ פינדרוס התייחס להפחתת המכסים שמקשה על התעשייה הישראלית להתחרות ביבוא מסין, ואמר כי אף אחד לא הוריד בעקבותיה את המחיר לצרכן אלא רק נפגעה התעשייה הישראלית.

ח"כ דבי ביטון הוסיפה, כי צריך להתייחס בכובד ראש גם לדפוס בארי.

נציג התאחדות התעשיינים, אורן הרמבם אמר, כי התעשיינים אינם מתנגדים ליבוא ואינם רוצים לאסור אותו, אלא מבקשים לאפשר לבתי הדפוס המקומיים תחרות הוגנת. בישראל 800 בתי דפוס שמעסיקים 7,000 עובדים עם מחזור שנתי של חמישה מיליארד שקל שירד ב-6% יחסית לשנה הקודמת. לדבריו, בשנים 2017 עד 2022 גדל היבוא מסין מ-80 מיליון דולר ל-150 מיליון דולר. "ביוני 2022 הופחת המכס, ומאז יש גידול מתמשך של יבוא מסין. יצרנים קונים את הנייר במחיר שבו יבואנים קונים מוצר מוגמר מסין", אמר, וביקש להחזיר את המכס לשיעור שהיה לפני ההפחתה ביוני 2022.

נציג ההסתדרות החדשה, משה בונפיל אמר, כי כבר היו מקרים שבהם הוחלט לייבא פחיות שימורים או מלט מטורקיה למשל, ומפעלים ישראלים נסגרו, אבל אז הטורקים סגרו את השערים, ונשארנו עם בעיה. הוא קרא לשמור על תוצרת כחול לבן.

נציג פורום ארלוזורוב, אילן פרידמן ציין, כי אם המדינה מבינה שלתעשיית הדפוס אין עתיד, אסור לה להפקיר את העובדים וצריך לסייע להם במעבר לתחום אחר.

ח"כ אליהו ברוכי שמילא את מקומו של היו"ר אמר, כי אנחנו לא שם אלא חושבים שצריך דפוס כחול לבן.

מנכ"ל דפוס אייל, אוהד שאומברג אמר, כי נייר חדרה, שהיה המפעל העשירי בגודלו במדינה, עומד להיסגר, ובענף יש מצוקה קשה. "העובדים שלי לא רוצים לעבוד עם ערבים מאז 7 באוקטובר כי הם מפחדים שיפגעו בהם. ביקשנו עובדים מחו"ל לא רק לבניין. בסין השכר הוא 800-600 דולר לחודש לבכירים, ואצלי השכר מתחיל ב-4,000 דולר לחודש. אני יכול לסגור את המפעל, אבל חבל לי על העובדים ועל הילדים שלי. אנחנו מתריעים שהענף בבעיה, אבל במדינה הזאת מתעוררים רק כשנופל הפטיש על הראש", אמר.

הבעלים של מילר הטבעות, משה מילר סיפר, כי הסינים נותנים לילדים לעשות כריכה מעוגלת ומשום כך לא גובים תוספת מחיר, מה שאצלו עולה חמישה שקלים לספר.

סגן יו"ר איגוד אומנויות הדפוס, עדי פרץ אמר, כי הוא דור שני, וכנראה האחרון, וסיפר כיצד גדל על הברכיים של העובדים הוותיקים שלו, שאותם הוא הוא צריך לפטר. "זה קורע לי את הלב. המוצר שלי באיכות יותר טובה, אבל זה לא מעניין את הצרכן הסופי שמסתכל היום על המחיר", אמר. הוא הוסיף כי צריך לשקול לחייב גופים ציבוריים להעדיף תוצרת מקומית.

מנכ"ל אמונה וחסד דפוס וכריכה, אהרון רוזנטל סיפר, כי המפעל שלו מעסיק 130 משוקמים של משרד הבריאות, שמגיעים היישר מבתי החולים וההוסטלים, ואם הדיון הזה לא יעורר משהו, הוא יפסיק להעסיקם.

הבעלים של אלון הפקות דפוס, מוטי פרידמן ציין, כי הנשיא דונלד טראמפ העלה עכשיו את המכס על ספרי דת ב-20%.

נציגת רשות המסים, יוליה אונגר אמרה, כי רוב הפריטים היו פטורים ממכס גם לפני 2022, ומאז 2022 הכול פטור למעט רכבים. לדבריה, המכס בוטל גם על חומרי הגלם, והדבר היה אמור לתרום גם לתעשייה.

מנהלת אגף תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, נועה שפיצר אמרה, כי הסכנה לעובדים אינה אמיתית מאחר שהמשק בתעסוקה מלאה. היא הוסיפה כי מדיניות הפחתת המכסים נועדה להילחם ביוקר המחיה, ואם לבתי הדפוס יש חשד למחירי היצף, שיפנו למשרד עם נתונים, והדבר ייבדק.

נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן אמר, כי המשרד לא מכיר תחרות לא הוגנת מול היבוא מסין, וקרא לתעשיינים להעביר נתונים אם יש להם כאלה. "יש כלים שהתעשייה יכולה להשתמש בהם כגון בקשות לרשות ההשקעות. העלאת מכסים היא לא אופציה רלוונטית", אמר.

ח"כ ברוכי סיכם את הדיון ואמר: "הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לבחון את הטענות לתחרות לא הוגנת, ומבקשת מבתי הדפוס להעביר למשרד את הנתונים הרלוונטיים. הוועדה גם מבקשת לבדוק מה קרה ליבוא של מוצרים מוגמרים מאז הופחתו המכסים ביוני 2022, ולשקול להחזיר את המכס כהוראת שעה לשלוש שנים, ולהציג לה צעדים נוספים לתעדף תוצרת כחול לבן בגופים ציבוריים. עוד מבקשת הוועדה לבחון את השינוי בנתוני התעסוקה בענף הדפוס."