חברת הביטוח שילמה לצד ג שתבע תביעה כוזבת

טלי שירזלי, תושבת הרצליה, הגישה לבימ"ש השלום בת"א תביעת לשון הרע בסך 50,000 ש"ח נגד חברת הביטוח ליברה. לדברי שירזלי, רכבה היה מבוטח על ידי ליברה, ובאחד הימים פגע הרכב, נהוג בידי אביה, שעה שנסע לאחור, ברכב צד ג'.

על פי מצוות הפוליסה, היא הודיעה לליברה מייד על האירוע, שבעטיו נגרם נזק קל ביותר לרכבה (כיפוף במגן הפלסטיק), ואילו לרכב צד ג' לא נגרם כל נזק. אף על פי כן פנה צד ג' בתביעה כוזבת לליברה, וזו שילמה לו תגמולי ביטוח.

בתביעה נאמר, כי שמאי מטעם ליברה שהעריך ואישר את הנזק שנגרם לצד ג', בסך 5,300 ש"ח, לא טרח לברר אם הנזק הנטען על ידי צד ג' נגרם מאותו אירוע שבו היה מעורב רכבה של התובעת. ליברה, בניגוד לתנאי הפוליסה, לא טרחה ליידע אותה על כוונתה לשלם תשלום לצד ג', ורק כאשר ביקשה לחדש את הפוליסה, הדבר נאמר לה. בספריה של ליברה ובמאגר מרכז הסליקה נרשם, כי קיימת תביעה שאושרה.

לדברי התובעת, צד ג' הצליח להערים על ליברה ולתקן את רכבו על חשבונה, וליברה ברשלנותה ציינה בספריה ובמאגר מרכז הסליקה כי קיימת נגד רכבה תביעה שאושרה.

לדברי שירזלי, היא פנתה אל ליברה כדי שתמחק את רישום התביעה בספריה ובמאגר מרכז הסליקה של חברות הביטוח, ואולם לטענתה ליברה מחקה את התביעה רק בספריה שלה ומסרבת למחוק את רישום התביעה כאמור במאגר מרכז הסליקה על אף שהוכח לה כי מדובר בתביעה כוזבת של צד ג'.

בכתב התביעה נטען, כי אי מחיקת רישום התביעה במאגר מרכז הסליקה הוא לשון הרע. ליברה, שהפרה את חובתה כחברת ביטוח לפעול בהגינות, הציגה אותה כמי שמבצעת תאונות וגורמת נזקים, ובכך השפילה וביזתה אותה ופגעה בשמה הטוב בעיני כל מבטח סביר שיתעניין בהיסטוריה הביטוחית של רכבה ובעיני כל קונה פוטנציאלי עת יימכר רכבה.

התובעת מציינת, כי על פי הפסיקה רישום כזה שאינו כדין, בדומה לצו עיקול שנרשם שלא כדין, הוא פרסום לשון הרע כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע. בנסיבות אלה היא נאלצת לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ליברה לשלם לה את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק, בסך 50,000 ש"ח, ולהורות למרכז הסליקה של חברות הביטוח למחוק מרישומיו את רישום האירוע בגין התביעה הכוזבת של צד ג' בקשר עם רכבה.