ירידת שמיעה של עובד מוסך

תושב ירושלים כבן 54 עבד כמכונאי רכב יותר מ-32 שנים במוסך בעיר, שבהן נחשף לרעש בעוצמות גבוהות במיוחד. בשגרת עבודתו השתמש בפטישי אוויר, מקדחות, קומפרסורים ומלטשות, בתנאים שלא אפשרו, לטענת מעסיקו, שימוש באטמי אוזניים בשל הצורך בתקשורת תמידית עם עמיתיו לעבודה ושיקולי בטיחות.

בשנת 2015, במסגרת בדיקות תקופתיות, התגלתה אצל אותו תושב ירידה בשמיעה. למרות זאת הוא המשיך בעבודתו במוסך באותם תנאים. משנת 2022 החל לסבול מירידה ממשית נוספת בשמיעה ומטנטון דו-צדדי. בדיקות שמיעה אשר ביצע אישרו את תלונותיו.

בשנת 2023 פנה העובד לעו"ד שירן כהן, שהגישה בשמו תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בליקויי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, ולפצותו בהתאם.

לדברי עו"ד כהן, מחלת מקצוע לאוזן ולשמיעה היא למעשה פגיעה מצטברת במערכת השמיעה הנגרמת מחשיפה חוזרת ונשנית לרעשים חזקים, לגלי קול בעוצמה גבוהה, או לתנודות לחץ מתמשכות. למרות שכל חשיפה בפני עצמה עשויה להיות לא מזיקה, ההשפעה המצטברת לאורך זמן עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לתאי השערה באוזן הפנימית, לאיברי השמיעה או לעצב השמיעה.

לדבריה, נזק מסוג זה שכיח בקרב אנשים העובדים בסביבות רועשות (כגון מפעלים, אתרי בנייה או אולפנים מוזיקליים), בקרב מוזיקאים ואצל אנשים החשופים לרעש פתאומי בתדירות גבוהה (למשל ירי או פיצוצים).

מחלת מקצוע של ליקוי שמיעה או ירידה בכושר השמיעה מאופיינת בהתפתחות הדרגתית של תסמינים כגון ירידה בשמיעה, טיניטוס (צפצופים באוזניים) או רגישות יתר לרעש. הפגיעה אינה נגרמת מאירוע חד-פעמי או טראומה אקוטית אלא מהצטברות נזק לאורך זמן, ולעיתים קרובות אינה מורגשת בשלבים הראשונים עד להופעת פגיעה ממשית בתפקוד השמיעתי.

המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה שהירידה בשמיעה של עובד המוסך מקורה בתחלואה עצבית, ולכן אין קשר בין תנאי עבודתו לבין הירידה בשמיעה. התביעה נדחתה על אף שבבדיקת התביעה פנה הביטוח הלאומי גם למוסד לבטיחות ולגהות, אשר השיב כי במוסכים קיימת חשיפה לרעש מזיק, וכי ירידה בשמיעה היא תופעה טיפוסית אצל מכונאי רכב שעובדים שנים רבות ועל כן אפשר להצהיר שהעובד היה חשוף לרעש בעבודתו.

עקב דחיית התביעה הגישה עורכת הדין שירן כהן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי. אל התביעה צורפו חוות דעת רפואית מאת מומחה אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר. אלה לימדו כי קיימת זיקה ברורה בין תנאי עבודתו של התובע לבין הירידה בשמיעה והטנטון שמהם הוא סובל. לדברי המומחה, עקומות השמיעה שלו אופייניות לחשיפה ממושכת לרעש מזיק, ולא נמצא רקע רפואי אחר שעשוי להסביר את הליקויים.

בכתב ההגנה שהגיש הביטוח הלאומי נטען, כי סביבת העבודה לא התאפיינה בתנאי רעש קיצוניים, וכי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין התפתחות הליקוי השמיעתי - טענה הסותרת את מכתב התשובה מטעם המוסד לבטיחות ולגהות בעניינו ואת חוות הדעת הרפואית שהגישה התביעה.

לדברי עו"ד כהן, ההליך המשפטי עדיין מתנהל, ובית הדין צפוי להכריע בחודשים הקרובים אם יוכרו ליקוי השמיעה והטנטון של התובע כפגיעה בעבודה. אם תתקבל תביעתו, יוחזר עניינו למוסד לביטוח לאומי, שם תמונה לו ועדה רפואית אשר תקבע את מידת נכותו, ובהתאם לכך ייקבעו הגמלות וההטבות המגיעות לו.

עו"ד שירן כהן www.shirancohen-law.co.il עוסקת בתביעות נזקי גוף, ביטוח לאומי, תביעות בריאות וסיעוד, ומייצגת תובעים בתיקים מורכבים של תאונות דרכים אל מול חברות הביטוח הגדולות בישראל.